הורים לצעירים שהתאבדו תובעים את מגדלי עזריאלי: לא מונעים את האפשרות להתאבד

שתי משפחות שיקיריהן התאבדו בקפיצה ממגדלי עזריאלי תובעות בבית המשפט המחוזי מרכז כ-10 מיליון שקל מקבוצת עזריאלי (קנית השלום השקעות) ומחברת הניהול של מגדלי עזריאלי בתל-אביב, בטענה לרשלנותם באי-גידור המגדלים ובאי-מניעת האפשרות להתאבד מהם.

משפחותיהם של מוראל אשבל ותמיר עבייד ז"ל, שהתאבדו בקפיצה ממרפסת הגג בקניון התל-אביבי, טוענות - באמצעות עוה"ד דן אשכנזי וירון גרוס - כי קבוצת עזריאלי היתה צריכים לצפות, כבר בשלב תכנון המגדלים, שהמקום יהפוך "אבן שואבת" לצעירים מכל רחבי הארץ, שיימשכו למקום שהתהדר בתואר "הבניין הגבוה בישראל".

מוקד משיכה

בוודאי, כך נטען, היה עליהם לחסום את הנגישות למרפסות, לאחר שהחלו בפועל ההתאבדויות מהמקום. לטענתם, "מגדלי עזריאלי" הפכו למילים נרדפות להתאבדות ולמוקד משיכה למתאבדים, למרות שרוב ההתאבדויות אינן מבוצעות מגג המגדל, אלא ממרפסת הגג של מבנה הקניון, שגובהה כ-5 קומות בלבד.

"הגג ממנה התאבדו המנוחים נגיש לכל חפץ, יש שם מעקות נמוכים שאינם מקשים כלל על טיפוס עליהם וקפיצה אל המוות". לדבריהם, תשובת עזריאלי לבקשות להגברת המיגון היתה שהמעקות עומדים בתקן.

בתביעה נאמר כי בעולם מוכרים אתרים דומים, שזכו לכינוי "Suicide Magnets" או "Hot Spots", המשמשים מוקדי משיכה למתאבדים - ובהם מגדל אייפל בפריז, האמפייר סטייט בילדינג בניו-יורק, גשר שער הזהב בסן-פרנסיסקו ועוד - ורובם נחסמו בפני אפשרות של התאבדות בקפיצה.

לטענת התובעים, הניסיון שנצבר בעולם מוכיח חד-משמעית כי מיגונו של אתר כזה אינו גורם, כפי שניתן היה אולי לצפות, לעלייה במספר המתאבדים במקומות אחרים, אלא דווקא מקטין באופן יחסי את מספר המתאבדים הכולל. קביעה זו נתמכת בחוות-דעת של פרופ' ישראל אור-בך, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת בר-אילן המתמחה בחקר התאבדויות, שצורפה לתביעה.

התובעים מודים כי לא ניתן לומר בוודאות שאם התאבדות יקיריהם מעזריאלי היתה נמנעת הם לא היו ניצלים, אך לטענתם הניסיון שהצטבר בעולם - בצירוף הידע המדעי המקצועי שמסביר אותו - מביאים לסבירות גבוהה שאילו נמנעה האפשרות להתאבד מעזריאלי, הם היו חיים כיום. לדבריהם, די בסבירות זו כדי להקים חובת זהירות ולבסס את הפרתה. טרם הוגש כתב הגנה. (ת"א 6413-11-08).