המציאות מרה, העתיד שחור

בקרנות הון סיכון רשימות החיסול אינן של מפוטרים, אלא של חברות שייסגרו בשלמותן

אם עד לא מזמן רווחה בקרב פעילי ההון סיכון הפרחת סיסמאות על עמידותו של הענף ויכולתו לפעול בזמני משבר, היום, כשפניהם אפורות מדאגה, הם כבר פחות אופטימיים בהרבה.

התחזיות העדכניות של השותפים בקרנות הן שב-24 החודשים הבאים אי אפשר יהיה לגייס הון, תחזיות שתקפות הן עבור הקרנות והן עבור החברות. נקודת ההנחה הזו מכתיבה כרגע שני צעדים שקשורים זה בזה:

כשמאחורינו כבר הדיונים על פיטורים בחברות הפורטפוליו, עכשיו מתחילים הדיונים הקשים יותר - על ההחלטה אלו מהחברות ייזנחו ולא ימומנו יותר. המשמעות ברורה - החברות ייסגרו. הקרנות הגדולות יודעות שיהיה קשה אם לא בלתי אפשרי להכניס משקיעים חדשים לחברות, בעיקר בחברות שצריכות לגייס את סבבי ההון השני והשלישי, ושהן יצטרכו להזרים את ההון לחברות המבטיחות בעצמן.

מבחן הסגירה הוא מידת הבהירות של העתיד

זה אומר שהקרנות צריכות מאגר מזומנים גדול יותר מהמתוכנן עבור חברות שיש להן עתיד. לכן חברות שעתידן מעורפל יותר, פשוט ייסגרו וכבר בשבועות הקרובים. מדובר בכמה עשרות חברות ואלפי עובדים, בשלב הראשון. זה צעד כואב ועצוב, אך בלתי נמנע לאור המצב בשוק.

הצעד השני שהקרנות הולכות לקראתו הוא לנסות להזרים אל הקרנות עוד הון מהמשקיעים, מה שנקרא בעגה המקצועית Annex - הקרן מגייסת הון נוסף ומאריכה את זמן פעילותה. בכך היא יכולה להמשיך ולתמוך בחברות הפורטפוליו, אלו שלא נזנחו.

מספר קרנות הון סיכון כבר מצויות בדיונים עם המשקיעים שלהם כדי לגשש ולבדוק מהו הסיכוי להזרמת הון נוסף. חלק מהקרנות יקבלו תשובה שלילית, והמשמעות שוב תתגלגל על החברות. בדומה למשבר הקודם, גם הפעם נראה חברות מבטיחות שמסיימות את חייהן, לא בגללן, אלא בשל מצוקתם הפיננסית של אחרים.

המשקיעים האמריקנים מבקשים הפסקה

אם האמור למעלה מציג מציאות מעיקה, הרי שישנן כנראה חדשות מדכדכות אפילו יותר. בשבוע שעבר שמענו, בעיקר במיילים שעברו בין חברים בקהילת ההון סיכון, שמשקיעים מוסדיים גדולים בארה"ב מאותתים לקרנות בהן השקיעו, להאט את קצב ההשקעות.

המוסדיים, שמלקקים את הפצעים ומתמודדים עם מחיקות כואבות לרוחב כל ענפי ההשקעה שלהם, רוצים להרוויח קצת זמן. האטת קצב ההשקעות בידי קרנות ההון סיכון היא רק מצב קוסמטי שבו המשקיעים המוסדיים לא מדווחים על עוד הפסדים.

מאחר שהשקעות בקרנות הון סיכון הן לטווח ארוך, והכסף המושקע מועבר לקרנות במנות על-ידי תהליך של קריאה לכסף, לפני ביצוע השקעה בחברה חדשה או קיימת, הרי שהזמן שבו הקרנות משקיעות בחברות הוא הכואב מבחינת המוסדיים. זה השלב שהם בעצם מפסידים על הנייר.

בשעה שלא ברור מתי החברות שאליהן זורם הכסף יצליחו להגיע למצב של אקזיט ראוי, יש מי שמאמינים שכדאי לפחות לא להראות עוד הפסדים, גם אם אלו על הנייר בלבד.