דרור נחומי, שותף בנורווסט: "מי שלא מאמין, שלא יעבוד בהון סיכון"

דרור נחומי הישראלי מונה לאחרונה כשותף בנורווסט, אחת הקרנות הוותיקות והמוערכות בעולם ; בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא מספר איך הגיע למשרה הנחשקת, ומסביר למה ההון סיכון רלוונטי כתמיד, ומה גרם לקרן לפתוח סניף בישראל רק כעשור אחרי הקולגות שלה מארה"ב

"אני רואה חברות מכל העולם והחברות הישראליות שופעות ב-IP יצירתי. הן זריזות, מבינות עניין, גלובליות ומקוריות. ישראל בהחלט לא גמרה את הסוס הטכנולוגי".

כך אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" דרור נחומי, שמונה לפני כ-3 חודשים כשותף בקרן ההון סיכון האמריקנית (Norwest Venture Partners NVP), האחראי בין היתר על בחינת וביצוע השקעות בישראל. במהלך 2009 הקרן עומדת אף לפתוח משרד בישראל. נחומי מילא בעבר שורה של תפקידים בכירים בישראל ובארה"ב, בין היתר בחברות ECI, I-Link ו-AT&T Bell Labs.

* דווקא עכשיו? הקרנות המובילות כבר פתחו כאן משרדים לפני שנים.

נחומי: "נורווסט היא קרן שזזה לאט. כבר כמעט עשור אנחנו בוחנים את הצעד הזה והוא נעשה לטווח ארוך. הקרן במהלך של הפיכתה לקרן גלובלית והעיתוי של המשבר נפל בזמן שאנחנו מיישמים החלטה והוא מקרי".

"החיפזון מן השטן"

נורווסט, שבראשה עומד פרומוד האק, מנהלת 2.5 מיליארד דולר והשקיעה מאז 1961 ב-450 חברות. הקרן משקיעה בתחומי התוכנה, שירותים, מערכות תקשורת, מוליכים למחצה, רכיבים, מדיה וצריכה. בין החברות שבהן השקיעה בהן בעבר, אפשר למצוא את טיבולי, אופן סיליקון, אקטל, Cerent, פיפלסופט וסיירה. בקרן 16 שותפים והיא מבצעת השקעות מהקרן העשירית שגויסה בשנת 2006 ומנהלת 650 מיליון דולר. גם בישראל ביצעה הקרן מספר השקעות: בחברת Qumranet שנרכשה לאחרונה בידי רד האט, דאבל פיוז'ן, ConteXtream, יוניספייר, וראז ו-Timebridge.

* למה חיכיתם?

"שלא כמו בחברות הסטארט-אפ, אנחנו מאמינים שבקרנות הון סיכון החיפזון הוא מהשטן. לא מחליפים 47 שנים של ניסיון בקפריזה. אין מה למהר ולהיות הקרן הראשונה או אפילו החמישית בגיאוגרפיה או תחום חדש. אנחנו מעדיפים לעבוד נכון ויעיל ולא בהכרח במהירות".

* איך הצלחת להגיע למשרה הנחשקת של שותף בקרן הון סיכון מהטובות בעולם?

"הכרתי את האק בעבודה משותפת במועצת המנהלים של חברת וראז והדיאלוג היה מוצלח. בשנה האחרונה עבדתי בקרן במטרה להכיר אותה ולהיות מוכר. ההחלטה נפלה רק אחרי השנה המשותפת".

לנורווסט אין הקצאות כספים לגיאוגרפיות או תחומים מסוימים, ולכן גם ההשקעות בישראל ייעשו מהקרן הכללית. מדובר בגישה שלא כל הקרנות נוהגות לפיה. כך למשל, גריילוק, סקויה ובנצ'מרק גייסו קרנות מיועדות.

"אנחנו מאמינים שהדרך הנכונה עבורנו היא להשקיע מאותה הקרן עם אותם השותפים שמנהלים את ההשקעות בחברות".

"ההנפקות עוד יחזרו"

* יש לכם ביטחון במודל ההון סיכון שמותקף לאחרונה מכל הכיוונים?

"היו תקופות בעבר שלא היו הנפקות, אבל הם יחזרו. איש אינו יודע באיזה אופן, אבל אפשר יהיה בעתיד להביא חברות לשוק הפומבי. לכל תקופה יש סגנון אחר. גם אם זה ייקח עוד 4 שנים, אנחנו לא ממהרים.

"אני הגעתי מהעולם הטכנולוגי ואני מאמין בעתיד של התחום. מי שלא מאמין, עדיף שלא יעבוד בהון סיכון. בשנות ה-80 לא הייתה טכנולוגיה פורצת דרך וכבר אמרו שאין עתיד להון סיכון ואז הומצא ה-Client Server, שיצר עולם חדש וגל שנמשך עד עכשיו. מה יהיה הגל הבא? טכנולוגיה תמיד הזיזה את העולם בגלים של 10-20 שנה שהאיצו את הכלכלה. זה לא ישתנה.

"נורווסט נוקטת באסטרטגיית ה-Multi Stage. היא משקיעה בחברות בכל השלבים עם נטייה מוצהרת להשקעות בחברות בשלבים המוקדמים בתחומים נרחבים, להוציא את התחום הרפואי. לאחרונה מינינו שותף חדש המתמחה בהשקעות בחברות בשלות, בעיקר אחרי שהבחנו בהזדמנויות בהודו".

הקרן, אומר נחומי, לא מיהרה להשקיע בתחום הנוצץ והאטרקטיבי של הזמן האחרון - הקלינטק. הוא מסביר את הבחירה הזו בכך ש"אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים. המודלים לאקזיט עדיין לא ברורים בתחום זה. עם זאת, אני מניח שבעתיד נהיה יותר פעילים בקלינטק".