המשבר בענף היהלומים גורם לתרגילי עוקץ - והיהלומנים נכנסים לכונננות ספיגה

בבורסה ליהלומים בר"ג, שבה נפח הפעילות ירד בשבועות האחרונים באופן דרסטי, נוצרה אווירת פחד ; בין השאר דורשים יהלומנים להקפיד על תיעוד הצילומים במסדרונות הבורסה, כדי לוודא במקרי הצורך מי נכנס לאיזה משרד

בבורסה ליהלומים ברמת-גן, שבה נפח הפעילות ירד בשבועות האחרונים באופן דרסטי עד לכמעט קיפאון, נוצרה אווירת פחד מחשש לתרגילי עוקץ אופייניים של תקופות משבר בענף. בין השאר דורשים יהלומנים להקפיד על תיעוד ושימור הצילומים במסדרונות הבורסה, כדי לוודא במקרי הצורך מי נכנס לאיזה משרד.

העוקץ המקובל בענף היהלומים מתנהל כך: יהלומן המתכנן עוקץ תולה על דלת משרדו פתק ובו ביקוש לסחורה מסוימת. מתווכים מגיעים אליו עם מעטפות יהלומים, מהן בוחר מתכנן העוקץ מעטפות עליהן הוא מצמיד פתק הקרוי "קשת" (הצעה בפלמית). המתווך חוזר לבעל היהלומים ואם זה מסכים למחיר המוצע הוא מצמיד למעטפה פתק "מזל".

תלונות במשטרה

היהלומים נמסרים לנוכל אשר מוציא למוכר פתק התחייבות. בסוף העסקה מנפיק המוכר חשבונית והעוקץ מעביר המחאה, בדרך כלל ל-60 עד 90 יום. ליהלומן המתכנן תרגיל עוקץ כזה יש מרחב זמן של כמה שבועות לארגן את היעלמותו עם היהלומים.

קבוצת יהלומנים פנתה לפני ימים אחדים לעורכי הדין עזרא גולדמן וגיורא רובננקו, בטענה שהיהלומן גרשון מרדכיוב לקח מהם יהלומים בשווי של למעלה מ-10 מיליון דולר, אבל המחאותיו אינן מכובדות. מרדכיוב, חבר הבורסה לאבני חן, נעלם ביום שישי האחרון והנהלת הבורסה חתמה את דלת משרדו.

עו"ד אלי סעדון, פרקליטו של מרדכיוב, מוסר: "גרשון מרדכיוב נקלע לקשיים. הוא לא רימה ולא ברח, אלא נמצא בארץ ונתון לאיומים מצד ביריונים ועל כך הוגשו תלונות למשטרה. הוא פנה באמצעותי להנהלת הבורסה ומעוניין לנסות להגיע להסדרים עם הנושים, כמקובל במקרים כאלה. מרדכיוב הוא לא היהלומן האחרון שנקלע לקשיים בתקופה זו".

גם בבנקים העוסקים במימון הענף מקשיחים את נהלי מסירת יהלומים בנאמנות או שימוש בהם כביטחונות. לענף היהלומים אשראי של 2.5 מיליארד דולר מהמערכת הבנקאית. הבנקים החשופים בעיקר לענף הם אגוד, דיסקונט ובנק אוף אינדיה. המינוף בענף זה גבוה במיוחד, כ-90% מנפח העסקאות.

עיקר ההכנסות של הענף מתקבלות בחג המולד הנוצרי, בחג הפסחא בחודש מארס, ובחגים במזרח הרחוק. בענף צופים "קטסטרופה במכירות בכריסמס", וחוששים שבמקרים רבים לא רק שלא תימסר תמורה עבור היהלומים, אלא שהיהלומים עצמם, שמשמשים בטחונות לבעלי חנויות, ייתפסו על-ידי נושים של בעלי חנויות ולא יוחזרו.