זוהר גושן: "התוכנית קריטית ומשמעותית ביותר לשוק ההון כיוון שהיא מתייחסת לשורש המשבר - בעיית האשראי"

"עיקר המשבר כאן הוא משבר אשראי שמתמקד בשוק האשראי החוץ-בנקאי, שגדל בשנים האחרונות בצורה מדהימה. עם פרוץ המשבר שוק האשראי התייבש. תופעה זו עשויה להתגלגל לבנקים ולכן חשוב לא להסתכל רק על השוק החוץ-בנקאי". כך אמר היום פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ני"ע, במסיבת עיתונאים שכינס על רקע תוכנית ההתערבות הממשלתית בשוק ההון. לדבריו, "התוכנית קריטית ומשמעותית ביותר לשוק ההון, מכיוון שהיא מתייחסת לשורש המשבר - שהוא בעיית האשראי".

גושן ציין שמדובר בתוכנית שנותנת מענה טוב לעיקר הבעיה בשוק האשראי שתהיה בשיאה בשנת 2009. "התוכנית לא הגיעה באיחור אלא בזמן המתאים ונותנת מענה". גושן התייחס לכלל התוכנית וציין כי מצב הבנקים בישראל טוב והם יציבים אך יש למנוע התגלגלות של המשבר גם אליהם, כשהתוכנית החדשה מכוונת לסייע לחברות שפעילותן מתרכזת בארץ מתוך כוונה לפתור גם את בעיית הגידול באבטלה.

הוא התרכז בדבריו גם בסוגיית הקמת מנגנון שיסייע למחזיקי אג"ח להגיע להסדרי מיחזור חוב עם מנפיקי אג"ח באמצעות קציני אשראי. את הקמת המנגנון הוביל גושן בתיאום עם הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, והממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ידין ענתבי.

"בבנקים יש קצין אשראי שעוזר לחברות חייבות בקשיים לעמוד בחוב ולהיחלץ", אמר גושן, שהוסיף כי "הפתרון שהרשות מקדמת הוא יצירת מתווה ליצירת קציני אשראי בשוק החוץ-בנקאי. כיום אנו יוצרים לשחקנים בשוק מתווה לפעילות חוקית בייצוג האינטרסים של מחזיקי האג"ח כדי לאפשר לחברות טובות שלא לקרוס בגלל בעיות אשראי".

המתווה שומר על סודיות

יוזמת רשות ני"ע, כדברי גושן, להקמת המנגנון, כוללת הרחבת סמכויות הנאמן כך שיוכל לכנס נציגות של בעלי החוב במקרה של חשש לאי פירעון האג"ח. נציגות זו, שתורכב משלושת הגופים המוסדיים שמחזיקים בסדרת האג"ח המסוימת, ללא החשש, שקיים כיום, לעבירה על סוגיות הקשורות בהגבלים עסקיים או שימוש במידע פנים. נציגות זו תמנה את קצין האשראי שיפעל לשם הגעה להסדר להחזרת החוב לנושים, אם יש צורך, תוך שיוכל לנהל מו"מ עם החברה בנוגע לארגון החוב מחדש ושינוי תנאיו, כמו גם עם נושים אחרים של החברה ומשקיעים פוטנציאליים. זאת בדומה למתכונת שקיימת כיום בבנקים.

ברשות ני"ע מציינים עוד כי קצין האשראי שימונה יהיה רשאי להעביר מידע לקציני אשראי של סדרות אחרות של אותה חברה ולהיוועץ עם הנציגות שמונתה לסדרת האג"ח הרלוונטית. לקצין האשראי תהיה סמכות רחבה לקבלת מידע ממנפיקת האג"ח תוך שאי שיתוף פעולה עימו מצד החברה החייבת תוכל לאפשר, בכפוף לתיקון חוק שייעשה על ידי הרשות, פירעון מיידי של האג"ח. תהליך המו"מ בין קצין האשראי לחברה החייבת יהיה סודי כשרשות ני"ע תאפשר עיכוב דיווח על כינוס נציגות, על מינוי קצין אשראי ועל עצם המו"מ ותנאיו. לאחר השלמת המו"מ כל הסדר שיושג יהיה חייב בקבלת אישור האסיפה של כלל מחזיקי האג"ח כשבד בבד יפורסם תשקיף בעניין.

המתווה האמור יאומץ בהוראת שעה שתהיה תקפה למשך שנתיים. ההחלטה אושרה במליאת רשות ני"ע והיא עומדת להערות הציבור למשך שלושה שבועות.

כמו כן, גושן נמנע מלהתייחס לתוכנית המתהווה של רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה, אך אמר בהקשר זה כי "מבחינתנו הצעדים בתוכנית מהיום יסייעו גם לגופים הפנסיוניים. הפעולות שהכרזנו עליהן הן לא פחות גם רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני לטובת העמיתים, והם עיקר הפתרון לבעיה".

המשקיעים המוסדיים יוגבלו

רונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים, פרסמה גילוי דעת שמאפשר למשקיעים מוסדיים לשתף פעולה בשינוי תנאי אג"ח קונצרני, שמאפשר למעשה את ההתקשרות של הגופים המוסדיים בכפוף לצעדים שמאפשרת עתה התוכנית הממשלתית. לדבריה, "היכולת לשנות תנאי פירעון אג"ח עשויה להרחיב את מגוון האפשרויות העומד בפני התאגיד המנפיק ובעלי התעודות, ואף לפתור מצוקות נקודתיות ביכולת הפירעון של ההתחייבות".

"עם זאת", מציינים ברשות להגבלים עסקיים, "מנגנון ההידברות וגיבוש הפתרון אינו חף מחששות תחרותיים. בין היתר, החשיפה למידע עשויה לפגוע בעצם מנגנון שוק המסחר בני"ע, לאור החשש שבמסגרת זו יצטבר בידי המשקיעים המוסדיים מידע שאינו נגיש לכלל ציבור המשקיעים. בנוסף קיים חשש שמא מנגנון זה יביא לפגיעה בתחרות בין המשקיעים המוסדיים".

לכן, ממשיכים ברשות להגבלים עסקיים, "מספר המשקיעים המוסדיים שיוכלו לקחת חלק בשיתוף פעולה בשינוי תנאי אג"ח מוגבל לשלושה. בנוסף, הוגבלה יכולתם של משקיעים מוסדיים שלוקחים חלק בשיתוף פעולה כאמור, לסחור בני"ע של החברה המנפיקה. כמו כן, נקבעו מגבלות על סוג המידע שניתן יהיה לדון בו במסגרת שיתוף הפעולה, ועל זהות המשתתפים בדיונים".