צבי סטפק: "האוצר היה צריך לאפשר לעמיתים בקופות הגמל שביצעו משיכות לאחרונה להחזיר את הכסף, מבלי שייפגעו זכויות המיסוי שלהם"

על רקע המשבר העמוק בשווקים, ולאחר ביקורת שהופנתה מצידו של שוק ההון והציבור, הודיע היום האוצר על "סדרת צעדים להתערבות בשוק ההון". עיקרי התוכנית כוללים העמדת ערבות מדינה על סך של 6 מיליארד שקל לגיוס הון למערכת הבנקאית לצרכי הרחבת אשראי למגזר העסקי, והעמדת 5 מיליארד שקל לשם הקמת קרנות השקעה בשוק האג"ח הקונצרניות בשותפות עם הגופים הפנסיוניים.

כמו כן יוקם מנגנון של קציני אשראי שיסייע למחזיקי האג"ח להגיע להסדרי מחזור החוב עם החברות המנפיקות, ותבוצע חקיקה בתחום המיסוי שתעודד הזרמת הון לארץ. בקרב הגופים המוסדיים בשוק ההון, שראו את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלהן נחתכות בעשרות אחוזים השנה, תכנית האוצר התקבלה היום באווירה חיובית, למעט מספר הסתייגויות מאופן ביצועה ומהיקפה הכספי.

צבי סטפק, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב

"בהנחה שאותן קרנות השקעה שהציע האוצר יוכלו לקנות אג"ח קונצרניות בשוק, אז ניתן פתרון לא רק לחשש של פשיטות-רגל, אלא גם פתרון עתידי לבעיות נזילות של הגופים המוסדיים. אני עדיין מעדיף מכרזים מיידיים ולא תוכנית מסורבלת שתקום בעוד כמה חודשים, וחסר הפתרון המיידי לבעיית הנזילות.

"האוצר היה צריך גם לאפשר לעמיתים בקופות הגמל, שמשכו בחודשיים האחרונים, להחזיר את הכסף מבלי שייפגעו זכויות המיסוי שלהם. הם עשו שטות בלחץ, ולא צריכים לשנות את זה. אגב, ללא תלות לאיזו קופה הם יחזרו. רשת הביטחון היא צעד משלים, אבל תהיה מאוד מוגבלת ובצדק, כי לא צריך לתת לכולם את רשת הביטחון הזאת, אלא למי שזקוק לה באמת.

"אם ההבחנה שהקרנות יוכלו להשקיע בכל אג"ח היא נכונה, תהיה לכך השפעה מתמשכת על השוק, בניגוד לצעד הקודם שביצע האוצר, בעניין קופות הגמל, כשביחד עם הרכישות החוזרות של החברות את החוב שלהן, התהליך צפוי להתקדם מהר יותר".

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים

"התוכנית של האוצר נכונה. היא מטפלת לפחות בשלושה מוקדי רעש מאוד גדולים. המוקד הראשון הוא מחנק האשראי הבנקאי. זה לא סוד שקשה להשיג אשראי בנקאי בזול והקושי של עסקים קטנים לקבל את האשראי עשוי לגרום נזק אדיר לכלכלה הישראלית. הלחץ של האוצר לתת את האשראי הזה הוא חיובי, ולא יקרה כלום אם הבנקים יגדילו את הסיכון במתן אשראי לעסקים בארץ.

"המוקד השני הוא מחירי הנכסים הפיננסיים. המנגנון שיצרו לרכישת חלק מהאג"ח הוא נדרש, חשוב וחיוני כדי לעצור את כדור השלג המטורף של הצגת התשואות השליליות בקרנות ובקופות והאצת הפדיונות. זה לופ מטורף שרק רשת ביטחון של קרן מיועדת יכולה להציל.

"המוקד האחרון הוא הגדלת הביטחון הפרטי של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה במערכת הבנקאית. הערבות של המדינה יכולה למנוע את החשש מקריסה של בנק כזה או אחר, ומשיכת כל הכספים ממנו.

"עדיין לא ברור המנגנון ואני מקווה שהוא לא יהיה ביורוקרטי ומסובך. ההצעה שלי היא שהאוצר ינצל את הכספים של הקרנות הוותיקות, שמופקדים אצל החשב הכללי, לרכישת האג"ח לקרנות ואני מקווה שזו הכוונה.

"העקרונות של התוכנית מספיקים ומה שחשוב הוא הביצוע. חשוב יותר מההצהרה, שהיא טובה בפני עצמה, שהביטחון לא יתמסמס במנגנון מסורבל. בטווח הארוך, ההשפעה על השוק תלויה במידת האפקטיביות בה תיושם התוכנית. אם התהליך יגמגם, זה לא יעזור לשוק". *

גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף אלטשולר שחם

"התוכנית היא בכיוון הנכון. יש צעדים שעדיין לא רואים ויבואו בהמשך, לדעתי, כדי לתמוך בשוק האג"ח. זה יתחיל משוק האג"ח הממשלתיות, שם אנחנו צפויים לראות תמהיל שונה בין אג"ח ארוכות לקצרות - נראה יותר גיוסים לטווח הקצר של אג"ח ממשלתיות.

"אני מעריך שעבודה דרך המערכות של הבנקים שיזרימו אשראי, ושהם אלה שיקנו את האג"ח הקונצרניות, היא נכונה, שכן יש להם מערכות בדיקת אשראי מתקדמות. הבנקים צריכים לעשות את הבחירה בין האג"ח השונות, ולא להגיד באופן גורף שהם קונים את כל האג"ח הקונצרניות.

"צריך גם לנקוט צעדים של הסברה בצד התוכנית. לא יעלה על הדעת שהציבור בישראל יחליף אג"ח של ממשלת ישראל בפיקדונות של הבנקים. גם לגבי האג"ח הקונצרניות צריך להגביר את המודעות לכך שלא כל הקונצרניות השקיעו בקרקעות ברומניה. גם אג"ח של חברת החשמל היא קונצרנית, ויש רבות כמותה, שלא נמצאות כולן באותה סירה.

"הגורמים שישפיעו יותר על השוק הם הנזילות, ההסברה ושינוי הכיוון באג"ח הממשלתיות. הורדת הריבית אתמול טובה יותר מכל תוכניות האוצר, מכיוון שהיא משנה את כיוון האג"ח הממשלתיות, וזה ישפיע גם על שוק האג"ח הקונצרניות".

דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס

"עצם ההחלטה להתערב, גם אם יישום של חלק מהתוכנית ייקח זמן, היא חיובית ואנחנו רואים תגובה פסיכולוגית חיובית של השווקים, זה היום השלישי ברציפות. יחד עם זאת, בסופו של דבר מה שמשפיע עלינו, הוא מה שקורה בחו"ל. בנוסף, בתוכנית ישנם אלמנטים שחלקם נדרשים לעבור הליכים פרוצדורליים וחקיקתיים, וברור שבמציאות הסוערת בכנסת, יהיה מורכב לבצע אותם באופן מיידי.

"ביחס לתוכנית הקרנות, התכלית ברורה. הזרמת ביקושים בשוק האג"ח או עצם הצפי לכך, יגרמו לרציונליזציה בתשואות האג"ח ויחזירו אותן להתנהלות סדירה, אם כי כל עוד אנחנו בתקופת משבר, התשואות עשויות להמשיך להיות גבוהות משמעותית, ואין טעם לצפות שנחזור לתשואות של 5%-6%. השאלה היא תוך כמה זמן התוכנית תתממש, וכן עדיין לא ברור עד כמה המדינה תשתתף בסיכון, ולכן אין אינדיקציה לגבי האפקטיביות שלה.

"מאחר ורוב המוסדיים כבר היו במשטר נזילות גבוה, אז יש מספיק כסף שיכול להיות מוזרם כביקושים לשוק האג"ח, ולכן תתאפשר הזרמת ביקושים מכיוון מהמוסדיים, עוד לפני הקמת הקרנות".

שמעון אלקבץ, מנכ"ל הראל פיננסים

"יש כאן אמירה של האוצר שקיבל החלטה להתערב, ועצם הידיעה הזו היא חיובית וטובה לשוק. סכום ההשקעה אינו גדול לעומת תכניות אחרות בעולם, ואני מניח שהאוצר עוד יתאים עצמו כלפי מעלה. למעשה, לראשונה מאז תחילת המשבר, הממשלה עומדת מאחורי הצורך של גיוס הון לבנקים כדי להבטיח את יציבותם, מה שאומר שהסכנה לקיומם ירדה. כמובן שהעובדה שלבנקים יהיה הון זמין, תאפשר להם להתמודד בצורה ראויה עם אספקת האשראי הנדרש לפירמות ומשקי הבית.

"לגבי קרנות האג"ח, מדובר בשני מסרים. האחד והחשוב הוא, שהולך להיות כאן שיתוף פעולה של המשקיעים המוסדיים, על מנת להעביר את הכוח במשא ומתן למימוש החוב, מידי החברות אל המשקיעים. זה מהלך חכם, כי אם רוצים להוציא את המיטב מהחוב, יש להעביר את הכוח למי שמחזיק בו.

"מסר שני הוא שיש כאן סכום כסף אמיתי שעומד לשמש לפתרון בעיית האשראי החוץ בנקאי. עד אתמול הפסיכולוגיה היא שהכניסה לפאניקה, וכעת, הפסיכולוגיה היא שתשפיע לטובה, שכן נקיטת צעדים על ידי המדינה היא בעלת השפעה פסיכולוגית חשובה, במקביל לרצון שלה לוודא שיוחזרו החובות". *

שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים

"התוכנית טובה. האוצר, אמנם, היה צריך לצאת עם תוכנית עוד קודם, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. אני מקווה שהתוכנית היא בעוצמות המתאימות, אם כי יכול להיות שיצטרכו הזרמת הון נוספת. התוכנית מטפלת בלב הבעיה, והיא מצוקת האשראי שיש היום לפירמות. כמו כן, העובדה שלצד התוכנית הייתה הורדת ריבית משמעותית, ושאנחנו צפויים גם לרשת בטחון, בהחלט יכולה לבלום את ההידרדרות ואובדן האמון, ואנו כבר רואים את ההשפעה הפסיכולוגית החיובית שלה.

"המעורבות הזו נכונה, חיובית והכרחית, בדומה למה שעשו בעולם, וסביר שזה ימשיך לתת תנופה לשווקים. התוכנית מקטינה את רמת אי-הוודאות של שוק האג"ח. פתרון קרנות האג"ח הוא מעניין ויצירתי. הממשלה לוקחת אחריות אבל מצפה מהמוסדיים להיות שותפים לתהליך הזה. הקמתן של הקרנות כנראה תיקח זמן, ולהערכתי, אף כמה חודשים, למרות שהבעיה כרגע היא בטווח הקצר".

יאיר לפידות, מנכ"ל משותף ילין לפידות

"עקרונית, התוכנית נכונה. אם היא תיושם בצורה אפקטיבית, אז היא תכסה את הבעיות העיקריות. אבל הבעיה היא שהסכומים קטנים מידי. 11 מיליארד שקל הם מעט מידי יחסית להתערבות שיש במקומות אחרים בעולם. המשבר אמנם לא התחיל אצלנו, אבל בשוק האג"ח הוא גרוע יותר מאשר בעולם, ולכן התוכנית חייבת להיות בהיקף של 20-30 מיליארד שקל.

"לזכותה של התוכנית ייאמר כי היא מטפלת ברבדים בעיתיים, ולא רק מתמקדת בבנקים, שמאוד מקמצים כרגע במתן אשראים חדשים.

"לגבי קרנות האג"ח, הרי שהפסיכולוגיה של המשקיעים בעלת משקל גדול, והתגובה היא פסיכולוגית. כשהמשקיעים רואים שהמדינה, שהיא התקווה היחידה במצב של משבר משמעותי, לא יושבת בחיבוק ידיים, השוק קולט את המסר שיש מי שחושב על הכלכלה והשווקים. יחד עם זאת, התוכנית לא תשנה את המצב המיתוני. הבעיה הבסיסית היא עדיין בעיה משמעותית, כשהמיתון הגלובלי יכול להימשך בין שנה לשלוש שנים.

"כמו כן, עדיין לא ברור המנגנון של התוכנית. לא ברור כיצד המדינה תבחר אילו אג"ח היא קונה? ומה יהיה במצב שחברה מסוימת תכנס לדיפולט? חשוב גם להבין כי אין מנוס משיקולים פוליטיים, ולכן נשאלת השאלה האם יהיו חברות להן יעזרו יותר, ועל בסיס אילו שיקולים".