4 טיפים לקראת סוף שנת המס: כך תרוויחו מההפסדים שרשמתם בשוק ההון

המס על רווחים מניירות ערך מבוסס על עיקרון המימוש. כל עוד נייר הערך לא נמכר, הרווח לא חייב במס וגם ההפסד לא מוכר. לכן, מומלץ למשקיעים שיש להם הכנסות מדיבידנדים וריביות בגין ניירות ערך שלא קוזזו במלואם כנגד הפסדים בשוק ההון, לבדוק אם במקביל יש להם גם ניירות ערך שטמון בהם הפסד על הנייר.

את הניירות הללו ניתן למכור, וכך לקזז את ההפסדים הטמונים כנגד הכנסות מדיבידנדים וריביות, המחויבים במס של 20%. אם מדובר בהכנסות שבגינן כבר נוכה מס במקור, ניתן להגיש דו"ח למס הכנסה ולבקש החזר מס.

2. השקיעו בקרנות כספיות ובמק"מ במקום בפיקדונות השקליים שמציעים הבנקים

רווחים שנובעים מריבית שמניב פיקדון שקלי בבנקים לא ניתנים לקיזוז כנגד הפסדים מניירות ערך בבורסה. לעומת זאת, רווחים מקרנות כספיות, אג"ח או מק"מ ניתנים לקיזוז כנגד הפסדים באפיקים הללו. לפיכך, מבחינת משקיע שספג הפסדים בבורסה ורוצה להשקיע כספים שנותרו ברשותו באפיק סולידי, הצעד הנכון הוא להשקיע את כספו במק"מים, קרנות נאמנות כספיות וכדומה, במקום בפיקדון שקלי בבנק (כמובן, בהנחה שהתשואה במסלולים אינה שונה משמעותית). כך, הוא יוכל לקזז את המס על הרווחים שיצבור שם, כנגד ההפסדים שספג בבורסה.

3. בקשו מהבנק אישורים על הוצאות העמלה בגין העברת דיבידנדים לחשבון, וקזזו את ההוצאות האלה בדו"ח השנתי

כאשר הבנקים מעבירים לחשבונו של הלקוח הכנסות מריבית על אג"ח או מדיבידנדים על מניות, הם גובים על כך עמלה. בנוסף, הם גם מנכים מס של 20% על ההכנסה. המס מנוכה על ההכנסה ברוטו, ללא קיזוז העמלה שגובה הבנק.

כתוצאה מכך, הציבור הרחב, שאינו מגיש דו"ח שנתי למס הכנסה, משלם למעשה מסים מיותרים בהיקף כולל לא מבוטל. למען האמת, גם בקרב הציבור שכן מגיש דו"ח למס הכנסה, ספק אם קיימת מודעות לנושא הזה.

כדי לתקן את המצב הזה באופן מערכתי על מס הכנסה להורות לבנקים לגרום לכך שניכוי המס במקור יהיה מההכנסה נטו (כלומר, בניכוי העמלה שהם גובים) ולא מההכנסה ברוטו. אבל עד שזה יקרה, מומלץ למשקיעים לבדוק אפשרות להגיש דו"ח למס הכנסה. זה יאפשר להם לקזז את ההוצאות ולדרוש את החזר המס. לצורך כך, רצוי לקבל מהבנקים אישורים על הוצאות העמלה שגבו בגין אותם דיבידנדים, או ריביות שבגינן נוכה מס במקור על ההכנסה ברוטו.

4. מכרו ני"ע שטמונים בהם הפסדים רק בתחילת שנת המס הבאה, כדי שההפסדים הללו ישמשו כמגן מס נגד הכנסות מדיבידנדים וריביות שיתקבלו במהלכה

הבנקים והברוקרים מבצעים ניכוי מס במקור בגין הכנסות משוק ההון, תוך קיזוז הפסדים על בסיס חודשי, ולא על בסיס שנתי. כך, למשל, אם בחודש ינואר הפסיד המשקיע 20,000 שקל, ובחודשים פברואר-מארס הוא הכניס 25,000 שקל מריבית ודיבידנדים, הבנק יקזז את ההפסדים מחודש ינואר כנגד ההכנסות מריבית ודיבידנדים בחודשים פברואר מארס, וינכה מס במקור רק על סכום של 5,000 שקל.

אולם מה קורה אם סדר האירועים הוא הפוך? כלומר, אם המשקיע קודם כל זוכה בהכנסות מדיבידנדים ומריבית בסכום של 25,000 שקל, ורק בחודשים שלאחר מכן הוא מוכר ניירות ערך בהפסד של 20,000 שקל? במקרה כזה, הבנק ינכה למשקיע מס במקור על סכום של 25,000 שקל ולא יעניק לו החזר מס בגין ההפסד של 20,000 שקל, שהגיע חודש מאוחר יותר.

כדי לקבל את ההחזר יצטרך המשקיע להמתין למעלה משנה, להגיש דו"ח למס הכנסה ולקבל החזר מס צמוד, בתוספת 4% ריבית (שתיצבר רק מתום השנה ולא מהמועד שבו נוצר ההפסד).

זוהי גזירה שפוגעת בציבור משקיעים לא מתוחכם, שאין לו רואה חשבון או יועץ מס צמודים, וספק אם הוא ער בכלל לכך שהוא משלם מס שהוא לא אמור לשלם. להערכתי, הציבור הרחב מפסיד כל שנה עשרות מיליוני שקלים מתשלום מיסי יתר כתוצאה מהמצב הזה.

מן הראוי שמס הכנסה יאפשר חישוב של המס על רווחי הון על בסיס שנתי, ולא על בסיס חודשי. כלומר, על מס הכנסה לאפשר לבנקים ולברוקרים לקזז הפסדים מרווחים ממכירות ניירות ערך (לרבות דיבידנדים וריביות שהתקבלו בגין ניירות ערך) באותה שנת מס, גם כאשר הרווח קדם להפסד, ולא רק כאשר ההפסד קדם לרווח.

* הכותב הוא שותף וראש חטיבת המס בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, ומרצה בכנס "תום שנת המס בצל המשבר הכלכלי" שיתקיים ב-30 בנובמבר.