בלקברי היא לא רק טלפון חכם - אלא גם קרן הון סיכון

המרחב הבולט ביותר אליו מתחילות החברות לשים לב, הוא זה של הטלפונים החכמים, הנציגים הראשונים של עולם הניידות החדש, שפרץ השנה לתודעת הצרכנים.

נושא האפליקציות הרלוונטיות לטלפונים הניידים תופס גם את תודעת המשקיעים. ההזדמנות כאן עשויה להיות - לפחות מהזווית התיאורטית - גדולה כמו התחלת השימוש ב-Web בסוף שנות ה-90.

יישומים, שירותים ומודלים עסקיים שעדיין לא הכרנו, צפויים ללוות אותנו בכל מקום, כל הזמן. קרנות ההון סיכון אינן יכולות להישאר אדישות לכך. ההזדמנות אף גדולה יותר כרגע, כאשר הולך ונעשה ברור מרגע לרגע כי המלחמה בין יצרניות הטלפונים החכמים חרגה מזמן מתחום יצרניות הטלפונים והכניסה לשוק גם את יצרניות התוכנה, כגון גוגל ומיקרוסופט, מתוך ידיעה שהתחרות בין הפלטפורמות הניידות תוכרע גם במגרש האפליקציות.

הקרנות המיועדות לתחום היישומים הניידים, החלו בצורה צנועה למדי כבר לפני שנה. גוגל השיקה אז רשמית את יוזמת הטלפון החדשה שלה - ה-Android. אז הודיעה החברה על קרן של כ-10 מיליון דולר שתתמוך ביישומים המיועדים לפלטפורמה החדשה. בינתיים הודיעה גוגל כי 50 צוותי פיתוח זכו במענק הראשוני בהיקף של 25 אלף דולר, והם צפויים להתמודד על סכומים גדולים יותר בסיבוב הבא. הקרן השנייה שהוקמה בתחום כבר הייתה יותר משמעותית ונקראה iFund, קרן של Kleiner Perkins, שקמה במרץ עם 100 מיליון דולר ונועדה לתמוך ביישומים על הפלטפורמה של ה-iPhone.

הקרן האחרונה והמכובדת ביותר מבחינת הסכום היא BlackBerry, שהוקמה במאי לאחר גיוס 150 מיליון דולר ומתמחה באפליקציות המיועדות לעולם הטלפונים הניידים. המשקיעים בבלקברי כוללים את יצרנית הבלקברי הקנדית RIM (Research In Motion), וכן גם את בנק ההשקעות הקנדי RBC וחברת Thomson Reuters. החברה שעומדת מאחורי היוזמה היא הקרן הקנדית JLA, שפועלת בתחום התקשורת הניידת.

לא קרן ארגונית

רשימת השותפים משאירה את ההרגשה שהקרן מהווה את זרוע השקעות של חברת RIM לעידוד יישומים שיפעלו בסביבת ההתקנים שלה. "אנחנו לא קרן ארגונית", מדגיש בראיון בלעדי ל"גלובס" מאט גולדמן, שותף בקרן ההון סיכון של בנק RBC שמעורב בפעילות של קרן בלקברי, "RIM ייצרה את הבלקברי אבל היא רק שותפה מוגבלת (LP). השתמשנו בשם בלקברי בגלל שזה שם מרגש, אבל היחסים בינינו הם שאנחנו מביאים לה חברות מעניינות והיא עוזרת לנו לבצע הערכה לעסקאות. בהתחשב בהעדפות שלה, היא יכולה לבצע עסקאות עם החברות שאנחנו מביאים, ואז זה יהיה נהדר".

גולדמן ומארק פושר, חבר בהנהלת קרן בלקברי, שהו לאחרונה בארץ במסגרת החיפושים אחר השקעות אפשריות חדשות. בלקברי ביצעה את ההשקעות הראשונות שלה לפני כשבועיים בשלוש חברות: Digby, Buzzed ו-WorldMate הישראלית, שפועלת בתחום יישומי התיירות והנסיעות, בה הובילה השקעה של 8 מיליון דולר.

המשיכה לישראל אינה טריוויאלית. בסך הכול, הרי הישראלים נוטים יותר לכיוון של טכנולוגיות תשתית ופחות לפיתוח יישומים שנועדו למשתמש הסופי. אולי כדי לקבל חשיפה למגוון רעיונות גדול יותר, השתתפו פושר וגולדמן במסגרת השהות גם בשולחן עגול של קרן הון סיכון ג'מיני הישראלית בנושא יישומים סלולריים.

פושר מנסה להגדיר את מרחב היישומים שרלוונטי לקרן. לדבריו, "אנחנו מחפשים עסקאות עם חברות שיכולות לתרום ליצירת מערכת אקולוגית בתחום התקשורת הניידת. לא ניכנס לדברים הקרובים יותר לחומרה, כגון מוליכים למחצה, אבל חוץ מזה אנחנו פתוחים. אנחנו מסתכלים על כל מה שקשור לתשתיות התקשורת הניידת או לניתוח מגמות בתחום, רשתות חברתיות ו-M-Commerce".

את כל היישומים שמחפשים אנשי בלקברי בישראל ובמקומות אחרים, היה ניתן למצוא כאן לא מעט שנים. הטכנולוגיות שמעורבות לא כוללות פריצות דרך שעד כה לא נראו.

אז מה קרה שלפתע המשקיעים התעוררו? בבלקברי מסבירים כי ההתקדמות של הטלפונים החכמים ביכולות המחשוב והתקשורת, שירותי איכון ויישומים פופולריים, כגון ספר הטלפונים ולוחות הזמנים, הפכו את הטלפון למשהו שמזכיר את ימיו הראשונים של האינטרנט. "יש בטלפונים היום יישומי תקשורת שדומים למודל הסוציאלי של האינטרנט שתפס בשנים האחרונות", אומר פושר.

המודל העסקי הוא האתגר

אלא שהיישומים החדשים שנלווים לעולם הטלפוניה הרבה יותר קשים לאבחנה מכפי שנראה. המחסום הגדול שעומד בפני השימושים חברתיים או ארגוניים בטלפונים הניידים קשור יותר למודלים עסקיים מאשר לטכנולוגיה, שהרבה יותר חמקמקים לזיהוי.

לפי כרמל סופר, שותף-מנהל בקרן ג'מיני, ההון סיכון צריך לחפש דברים מורכבים יותר מאשר טכנולוגיה בחברות שמפתחות יישומים לעולם הטלפונים הניידים החדשים. לדברי סופר, "מה שיפה זה שעל המסך זה נראה כמו אפליקציה אבל מאחורי הקלעים יש כאן המון חוכמה וכוח אדם, ולדעתי זה מה שצריך לחפש בהון סיכון. דוגמה טובה היא WorldMate, למרות שהיא לא השקעה שלנו, אבל מה שהחברה מביאה זה לא רק אפליקציה אלא המון פיתוח עסקי, קישוריות וחסמים עסקיים שקשה להתמודד איתם. אלו המקומות שצריך להתמקד בהם".

גם גולדמן נעזר בפעילות של WorldMate כדי להדגים בדיקת נאותות של היישומים אותם החברה מחפשת. "יש היום המון סוכנויות און-ליין. השחקנים האלה לא היו קיימים עד שנוצר מודל שיאפשר למנף את האינטרנט כדי להגיע למשתמשים יותר בקלות", הוא מדגים, "אם חושבים על ההשפעה בתחום הניידות, הרי יש לך התקן חכם, שמכיר אותך, יש לו את ההעדפות שלך והוא איתך כל הזמן. אתה יכול ליצור מסגרת חדשה של שירותים שקשורה לנסיעות. צריך להאמין מאוד בהתלהבות ובמחויבות של היזמים אבל גם צריך לקחת סיכונים. זה מה שקרנות הון סיכון אמורות לעשות, לא?".

פושר טוען כי "לא ייקח הרבה זמן עד שיהיו יותר טלפונים חכמים מדסקטופים. השינוי הגדול בהתנהגות הצרכנים כבר קרה כאשר עברו לאינטרנט, כך שהמעבר מה-Web לנייד יהיה הרבה יותר מהיר מאשר השינוי מהמציאות הפיזית ל-Web".

*למי אתם יכולים למכור את החברות בפורטפוליו? גם לחברות כמו נוקיה או אריקסון? אלו חברות שלעיתים רחוקות רוכשות יישומי תוכן.

גולדמן: "זה עניין יותר ארגוני. באופן היסטורי, יש לחברות מפת דרכים והן ביצעו בעבר רכישות יותר ברמת התשתית, כמו נוקיה שקנתה את nPocket או RIM שרכשה את Plasmic. כך שכיום זה לא נראה, אבל אי אפשר לדעת איך זה ייראה בעתיד. אם נוקיה נניח תראה את עצמה יותר כחברת מדיה ותרצה לספק מוזיקה, ייתכן שהיא תקנה חברה שמפתחת יישומים לתחום המוזיקה. כיום אנחנו עדיין לא רואים את השינוי הזה, אבל רואים יצרנים של התקנים ניידים שנעים לכיוון המדיה".

"אל תצפו בהכרח לעסקה עם RIM"

לדברי פושר, "אנחנו לא מסתכלים רק על הפעילים בשוק ההתקנים הניידים. זה גם לא מיועד רק לחברות תוכנה כגון מיקרוסופט או גוגל שנכנסו לתחום, אלא גם לשחקנים מסורתיים יותר, למשל סוכנויות נסיעות. בכל פעם שאנחנו נכנסים להשקעה, אנחנו חושבים איך העולם צפוי להתקדם ומי יכולות להיות החברות שייהנו מהטכנולוגיה הזו".

כמובן שברגע שמדברים על שיתופי פעולה אסטרטגיים או מכירת חברות הפורטפוליו, השם הראשון שעולה אינטואיטיבית הוא RIM. בקרן מתקשים להבטיח לחברות בהן משקיעים שיתופי פעולה עם ענקית הטלפוניה הניידת שנסחרת כיום לפי 23 מיליארד דולר. "יש לנו קשר מאוד עמוק עם RIM", אומר גולדמן, "אבל האם יהיה לה קשר עם החברות שהשקענו בהן? קשה להבטיח את זה. אנחנו מיידעים את החברה לגבי מה שיכול להיות, ואם זה משהו שפחות מעניין אותה אבל חלק ממערכת אקולוגית שיכולה להתפתח, אנחנו גם מעוניינים לשים את רף הציפיות בהתאם. כלומר, אנחנו משקיעים ומוסיפים ערך בגלל ההתמחויות שלנו, אבל אל תצפו בהכרח לעסקה עם RIM. עבורנו זה גישה ל-RIM, אבל עסקה באופן אוטומטי זה לא".

*ומה לגבי המקרה ההפוך? חברה עם אפליקציה שרלוונטית ל-iPhone?

פושר: "מי שיש לו אפליקציה ל-iPhone כמעט בטוח שהשלב הבא יהיה אפליקציה תואמת בבלקברי או בגוגל. האמת, אני אהיה די מודאג אם מי שיש לו אפליקציה לא יסתכל על הפלטפורמה המתחרה כדי להגדיל את התפוצה שלו".