המעידה הפיננסית של באפט

מה עבר לו בראש כשהימר ש-4 מדדי מניות לא ירדו מערכם הנוכחי, בתוך 10 שנים ויותר

העיתונאי מייקל קינסלי הגדיר פעם מעידה פוליטית כ"רגע בו פוליטיקאי מספר את האמת" ונבוך ממנה. לפי ההגדרה הזו, ההחלטה של וורן באפט לכתוב אופציות פוט בשווי 35 מיליארד דולר על שוקי המניות היתה מעידה פיננסית קשה.

על פניו, ההימור שלו נראה גם לא חכם וגם לא אופייני. מניות ברקשייר התאוויי , חברת האחזקות שלו, צנחו לפני שבועיים (והתאוששו מאז), כי החברה יושבת על הפסדי התאמה לערך השוק של 5 מיליארד דולר מחוזי הנגזרים הללו.

למעשה, משקיף ניטרלי יכול לשאול מה היה בראש של באפט, שכינה בשעתו את הנגזרים "כלי נשק פיננסיים להשמדה המונית", כשהימר על כך שארבעה מדדי מניות, כולל S&P 500, לא יהיו מתחת לרמות הנוכחיות שלהם בשנים 2019 עד 2027.

באפט עצמו הכיר בכך במכתבו למשקיעי ברקשייר מ-2006. עסקאות כאלה, כתב, "יכולות להיראות משונות... אתם יכולים לתהות מדוע אנחנו משחקים עם חומרים רעילים-בכוח כאלו".

ברקשייר שאנחנו מכירים ומוקירים היא מקום עממי, בו באפט חותם בלחיצת יד עסקאות לרכישת חברות אמריקניות גדולות שאנו מבינים. הן מייצרות מסטיקים או מנהלות חנויות כלבו או מייצרות חימום לבתים, כשבאפט מעתיר דברי שבח על ההנהלות שלהן.

הדרך של באפט

אך מכירת אופציות טיפוסית לדרך בה באפט השיק את ברקשייר, מאז שרכש חברת ביטוח ראשונה ב-1967. מודל העסקים שלו נשען על קבלת תשלומים - פרמיות ביטוח או אופציות - תמורת נטילת סיכון להפסד בעתיד. הון שהצטבר מכך שימש לרכישת מניות או להשתלטויות על חברות כמו קוקה קולה וריגלי.

כל משקיע בברקשייר נוטל סיכון קטנטן שיום אחד, באפט יחשב לא נכון הימור כזה, ושהחברה תספוג הפסד קטסטרופלי. זה לא קרה עדיין, אך גם חברה כמו AIG לא נזקקה לחילוץ עד לפני חודשיים.

חוזי הגנה יקרים

זו הסיבה לכך שחוזי ההגנה על חובות של ברקשייר נסחרים במחירים גבוהים; כי בנקים ומשקיעים התרגלו לרעיון - שנחשב לא סביר עד לאחרונה - שהחברה עלולה לקרוס. ברקשייר לא מראה כל סימן לכך, אבל הרעיון כבר אינו דמיוני.

לפי "כדור השלג", ביוגרפיה של באפט שכתבה אליס שרדר, כשהוא רכש את חברת הביטוח מנברסקה נשיונל אינדמניטי ב-1867, כדי להרחיב את ברקשייר מעסקי הטקסטיל, "הוא הגה סוג חדש של עסק. אם נשיונל אינדמניטי תרוויח, הוא יוכל להשתמש ברווחים כדי לקנות עסקים ומניות אחרים".

בסיס המימון של ברקשייר גדל מאז בהתמדה. כיום היא בעלת גייקו, חברת ביטוחי הרכב, וג'נרל רה, חברת ביטוחי המשנה. הסיכונים הכי גדולים נלקחים ע"י BH רה-אינשורנס, שמכסה, כפי שבאפט מגדיר זאת, "סיכונים אדירים ששום חברת ביטוחי משנה אחרת לא תקבל", כמו הוריקנים ורעידות אדמה.

אופציות המניות של באפט, אותן כתב בעצמו, שייכות לקטגוריה הזו של סיכוני הוריקן. הוא מקבל פרמיה של 4.5 מיליארד דולר תמורת ההבטחה לכסות את הפסדי כל משקיע אחר, אם עוד 15-20 שנה מדדי המניות יירדו מתחת לרמתם כשהעסקה נחתמה.

אותם מיליארדים הם בעצם פרמיית ביטוח. ברקשייר יכולה להשקיעם, ולהמתין לראות כמה כסף תצטרך לשלם לבסוף לכיסוי תביעות. ההון החופשי הכולל של ברקשייר אדיר. הוא זינק מ-18.5 מיליון דולר ב-1967 ל-58 מיליארד דולר אשתקד, מה שאפשר לה לבצע עסקאות כמו קניית מניות הבכורה בגולדמן זאקס ב-5 מיליארד דולר בספטמבר.

"כסף חופשי זה דבר נהדר - אם הוא לא בא במחיר גבוה", כתב באפט בכמה ממכתביו לבעלי המניות. הנקודה: ברקשייר עושה חיל כל עוד היא נמנעת מהפסדי חיתום כרוניים, כי ההון החופשי מצטבר עם הזמן ומממן את יתר חלקי העסק.

עד כה, הסטנדרטים של חיתום הפוליסות בברקשייר, ואומדני ההפסדים-בכוח, היו חזקים. במכתבו מ-2004 העריך באפט שאם היתה מתרחשת קטסטרופה של 100 מיליארד דולר, חלקה של ברקשייר בנזק היה "כנראה 3%-5%". תוך שנה הכתה "קתרינה", וההפסד לברקשייר אכן היה 3.4 מיליארד דולר בלבד.

גם האופציות הללו של באפט יצליחו כנראה. הפסד לפי מחירי השוק הוא רק קצת מעל הפרמיה שהחברה קיבלה (לפני ביצועי ההשקעות של המזומן) בזמני מתח היסטורי בשוק. אף הפסד מזומן בפועל לא יקרה ב-11 השנים הקרובות.

לא לאבד אמון

השאלה היא אם באפט הוא חתם סיכונים טוב כמו אג'יט ג'אין, אשר מנהל את חברת הביטוח מפני אסונות טבע. ברקשייר הפסידה 3.4 מיליארד דולר מאסון טבע אמיתי, בעוד שבאפט עלול לספוג הפסד גבוה יותר מסערה פיננסית.

העסקה מדגימה גם את חשיפת ברקשייר להפסד 'ברבור שחור' - מהסוג שפקד בפתאומיות מוסדות פיננסיים השנה. גישתו של באפט לביטוח אירועים שלדעתו לא יקרו, היא הטרגדיה שמתאר נאזים ניקולס טאלב בספרו "הברבור השחור".

אך שום דבר מכל זה לא אומר אנחנו צריכים לאבד אמון בבאפט, כפי שהשוק עשה לזמן קצר לפני שבועיים. הוא מעולם לא הסתיר את הסיכונים שכרוכים בהשגת הון חופשי. הוא יצא מגדרו כדי להסביר אותם למשקיעי ברקשייר.

אין צורך להיכנס להלם מכך שבאפט לוקח סיכונים פיננסיים גדולים. זה מה שהוא עשה תמיד - והוא הוכיח שהוא טוב מאוד בזה בעשורים האחרונים.

לכן אני שם את מבטחי בברקשייר, כל עוד באפט בן ה-78 הוא הקברניט. הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא שתאריך הפקיעה שלו עלול להיות קרוב יותר מזה של האופציות.

צרו איתנו קשר *5988