אז מי כאן האיש הרע?

1. מי שעקב אחרי סאגת סטפון מארבורי וניו יורק ניקס, עשוי היה לשנות את דעתו לא מעט פעמים במהלך הימים האחרונים לגבי זהותו של האיש הרע בסיפור. רגע אחד היה זה מארבורי, שחקן שמקבל 21.9 מיליון דולר לעונה בשביל לרוץ כמה דקות על הפארקט, שסרב לבקשה של מאמנו לעלות למגרש ולראות את חבריו נאלצים לשחק עם פציעות; אחר כך התברר שהמאמן (מייק דאנטוני) לא כל כך תמים, כי אחרי שהפך את מארבורי לסמרטוט במשך חודשיים שלמים בהם לא היה מעוניין בו, לא ביקש ממנו באופן מפורש לעלות למגרש, ואולי אפילו קצת שיקר בנוגע לשיחה ביניהם.

ומה עם הניקס, הארגון שמחזיק את השחקן היקר בתולדות המועדון כבן-ערובה ומשפיל אותו רק כדי שיסכים לוותר על חלק מחוזהו? ואולי האיש הרע הוא בכלל הבעלים ג'יימס דולאן, שקולו אפילו לא נשמע בפרשה שמכתימה את הארגון שלו יום אחרי יום.

מעבר לסאגה ולאיך שיסתיים הסיפור, אפשר ללמוד בעיקר על האופן בו מתנהל ארגון ספורט בארה"ב וכמה משמעות יש לבעלי תפקידים. עד איפה יכול להיות המאמן מעורב בחייו של ארגון, איפה נכנס הנשיא לפעולה ומתי - אם בכלל - העניין מגיע לידי התערבות של הבעלים.

2. נתחיל בפרטים היבשים: הניקס החליטו להיפטר ממארבורי שחונק להם את תקרת השכר עם 21.9 מיליון דולר לעונה. לגיטימי. מי שקיבל את כל הסמכות לנהל את מלאכת ההשפלה של הגארד הוא המאמן מייק דאנטוני. במקביל, בכל יום שעבר ומעמדו של מארבורי בעיני הקהל הניו-יורקי נסדק עוד קצת, ניהלו אנשים מטעם הניקס מגעים עם נציגיו של מארבורי לראות על כמה כסף הוא מוכן לוותר כדי ללכת הביתה ולגמור עם העניין. ההוראה שקיבל "צוות המו"מ" מטעם הניקס היה להגיע עם מארבורי להסכמה על ויתור של 3-5 מיליון דולר, ובתמורה לקנות את יציאתו לחופשי. כשההשפלה הפכה לכבדה מנשוא שלח השחקן את "צוות מו"מ מארבורי" עם הצעה של פיצוי בגובה מיליון דולר. אין עסקה.

הניקס המשיכו להפעיל לחץ, שוב באמצעות המאמן דאנטוני. הפעם במשחקים מול מילווקי ודטרויט. הקבוצה הגיע למשחקים עם סגל קצר במיוחד של שבעה שחקנים, מה שהשאיר פתח לשילובו של מארבורי במשחק. מארבורי סירב בנימוס להצעה לשחק (למרות שהוא טוען שלא עלתה הצעה כזו), והניקס הגיבו בהפעלת הקנס המרבי של הרחקה משני משחקים שמשמעותו הפחתה של 199 אלף דולר מהשכר בגין כל משחק. המהלך נועד להפעיל על מארבורי עוד לחץ - מה יישאר משכרו אם יתמיד בסירובו לעלות לפארקט ערב אחרי ערב?

רק אחרי שחברו לקבוצה קוונטין ריצ'רדסון, אמר כי "מארבורי הוא בכלל לא חבר לקבוצה. הוא לא חלק מאיתנו ואני לא מסתכל עליו אפילו כחבר", החליט מארבורי להבהיר לעיתונאים שיש צד שני לעניין. "דאנטוני בכלל לא הציע לי לשחק", הוא אמר. "הוא פשוט שקרן".

רק אז החלו שאלות מהותיות לגבי כמה הניקס בסדר בסיפור הזה. ברגע שהתברר שהעניין יצא מכלל שליטה, הוזז דאנטוני הצידה ואחרי דממה שנמשכה 17 יום נכנס נשיא הניקס דוני וולש לפרשה. "הגיע הזמן לסיים את הסיפור עם מארבורי", הוא אמר וענה באריכות על שאלות העיתונאים. אתמול (ג') נערכה הפגישה שנועדה לשחרר סופית את סטפון מארבורי מהקבוצה, אבל היא התפוצצה כעבור 35 דקות. מהר מאוד התברר שהצדדים רחוקים מהסכמה. בינתיים, הניקס הודיעו למארבורי שהוא אינו חלק מהקבוצה יותר ונאסר עליו להגיע לאימונים. בשורה התחתונה - עדיין לא נגמרה הסאגה.

אגב, איפה הבעלים ג'יימס דולאן? להבדיל מאירופה ומישראל, בעלים ב-NBA הם דמויות כמעט ערטילאיות (לא כולל מארק קיובן של דאלאס). התערבות של בעלים בנעשה בחיי הקבוצה היא משהו כמעט חסר תקדים. עד כדי כך שכאשר נשאל הנשיא וולש האם דולאן יכול למנוע את העזיבה של מארבורי, הוא אמר: "לא, אני לא חושב שהוא ירצה להתעסק בזה".

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט