האופציה השניונית: יזראל סקנדרי השלימה סגירה ראשונה

השלמת הסגירה הראשונה מגיעה שנתיים לאחר ששמואל שילה ודרור גלס, מייסדי ומנהלי הקרן, החלו בגיוס ההון עם יעד של 100-120 מיליון דולר. ככל הנראה, מאז הם הורידו את היעד לסף של 75-100 מיליון דולר.

את השלמת הגיוס הראשון של יזראל סקנדרי והתופעה שהיא מייצגת אפשר להמשיל להופעתם של הנחליאלי והחצב בסתיו - כמוהם, גם במקרה של הקרנות השניוניות (Secondary), הצלחתן מלמדת שהשוק הראשוני נמצא למטה.

כיצד עובדות הקרנות השניוניות? קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי צוברות במהלך תקופת חייהן פורטפוליו חברות, אותן הן מנסות לקדם לעבר האקזיט המיוחל. מאחר שלא כל חברה מגיעה למימוש במקרה הטוב, וחלקן נסגרות במקרה הפחות טוב - כאשר הקרן מגיעה לסוף דרכה ורוצה להחזיר את מירב הכסף למשקיעים, מצטרפות למשחק הקרנות השניוניות וקונות את האחזקות הנותרות.

זה התחיל בהרווסט

לקוחות אחרים של השניוניות הם המשקיעים המוסדיים שרוצים לאזן את תיקי ההשקעות שלהם ומוכרים אחזקות בקרנות, ואת זה הם עושים בסיטונאות. בארה"ב מדובר בשוק של מוכרים בעיקר. הקרנות המתנות (Endowment) והמשקיעים המוסדיים, שרשמו הפסדים בשוקי ההון, צריכים לאזן את תיקי ההשקעות שלהם ומוכרים אחזקות בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי "על המשקל".

השוק השניוני הוא המילה החמה בשוק המדכא של ההון סיכון והפרייבט אקוויטי, בארה"ב וגם בישראל. הקרנות השניוניות נוגסות באופן מסורתי בנתח של 1%-3% מהשקעות הפרייבט אקוויטי, שב-2007 נאמדו ב-18 מיליארד דולר.

בישראל, קרנות שניוניות הופיעו כבר בסוף שנות ה-90. קרן Harvest של אוורגרין ניהלה אז שתי קרנות בהיקף של 125 מיליון דולר, אך ב-2006, אחרי שביצעה 23 עסקאות שניוניות, היא הפסיקה את פעילותה. שילה, מי שעומד כעת בראש יזראל סיד, ניהל את אותה הרווסט.

כיום כבר יש יותר מפעילה שניונית אחת בשוק המקומי. קרן Vintage של ויולה מנהלת 275 מיליון דולר בשלוש קרנות, ומוכרת כשחקנית החזקה בתחום זה בישראל. שורה של קרנות שניוניות זרות, אירופיות ואמריקניות פועלות בישראל באמצעות נציגים ששומרים על קשר עם שוק ההון סיכון הישראלי, בהן לנדמרק קפיטל, קולר קפיטל, פומונה קפיטל, פול קפיטל ולקסינגטון.

יזראל סקנדרי אינה הנציגה היחידה של פריחת השוק השניוני בתקופה זו. רק אתמול התבשרנו על כך ששרם פודים טכנולוגיות מכרה את אחזקותיה בקרן השלישית של פיטנגו, שגויסה בשנת 2000, תמורת 700 אלף דולר.

יזראל היא ההתחלה

עסקאות אלה, שממעטות להגיע לאמצעי תקשורת, הן העסקאות החמות היום בשוק הפרייבט אקוויטי וההון סיכון. הדיווח עליהן מופיע רק אם מדובר בחברות ציבוריות המחויבות לדווח, כמו במקרה של יזראל סקנדרי, שפורסם בגלל שחברת ההשקעות הציבורית אינספייר, המנהלת כ-88 מיליון שקל, השקיעה בה והשתתפה בסגירה הראשונה של הקרן שלה.

על-פי הדוחות הכספיים של אינספייר, היא התחייבה להעניק ליזראל סקנדרי הלוואה בהיקף של 800 אלף דולר והעבירה עד היום כ-560 אלף דולר. בנוסף, היא התחייבה להשקיע 3 מיליון דולר בקרן כשותפה מוגבלת (LP).

בדיווח של אינספייר לבורסה נאמר כי הקרן מתעתדת לרכוש אחזקות של משקיעים בקרנות פרייבט אקוויטי ישראליות וכן תרכוש מקבצים של אחזקות ישירות בחברות ישראליות. לפי דיווח זה, הקרן החלה בבחינה אקטיבית של עסקאות וכן היא ממשיכה בגיוס הון נוסף עד לסגירה סופית.

אינספייר, לשעבר קרן ההון סיכון שדות, הבחינה גם היא בתופעה המדוברת של פריחת התחום השניוני.

בדו"חותיה היא ציינה בין היתר כי "ההתפתחויות האחרונות בשווקים הגלובליים הוסיפו אטרקטיביות רבה לשוק השניוני המקומי".

אינספייר בבעלותו של אבירם ורטהיים, אחיינו של מוזי ורטהיים, שהיה יו"ר בנק מזרחי המאוחד, ודירקטור באלוני חץ השקעות ובשורה ארוכה של חברות, לא עוברת תקופה קלה. החברה הודיעה אתמול בלילה על רכישה עצמית של אגרות חוב עד סכום של 2 מיליון שקל.

ההשקעה ביזראל סקנדרי היא בוודאי זיהוי מהיר של פוטנציאל לרווח. בינתיים רשמה החברה תשואה שלילית של 49.3% מתחילת השנה. אולי ההשקעה השניונית תמתיק במעט את הגלולה המרה של המשבר