נוריאל רוביני, פרופסור לכלכלה בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת NYU, צפה את המשבר הפיננסי הנוכחי כבר ב-2006. במאמר שכתב השבוע ל"פיננשל טיימס", ואשר זכויות התרגום שלו מצויות בלעדית בידי "גלובס", צופה רוביני כי הגרוע עדיין אינו מאחורינו, אך גם ש"אפשר לצאת מזה, בפעולה אגרסיבית".
רוביני כותב:
"ארה"ב והכלכלה העולמית מצויות היום בסיכון של סטג-דפלציה חריפה, שהיא שילוב קטלני של קיפאון/מיתון ושל דפלציה.
"מיתון עולמי חריף יוביל ללחצי דפלציה. ירידה בביקושים תוביל לאינפלציה נמוכה יותר, מאחר שחברות מורידות מחירים כדי לצמצם את המלאי העודף שלהן. החולשה בשוק העבודה והאבטלה הגואה ירסנו את עלויות העבודה ואת הגידול בשכר. חולשה נוספת בשוקי הסחורות, בשילוב ירידת מחירים תוביל לאינפלציה מונמכת. האינפלציה במדינות המפותחות תיפול לרמה של 1%, שמחזקת את החששות מפני דפלציה.
"דפלציה מסוכנת כי היא מובילה למלכודת נזילות ולמלכודת דפלציה של חובות: הריבית הרשמית הנומינלית אינה יכולה לרדת מתחת לאפס, והמדיניות המוניטרית הופכת לבלתי-אפקטיבית. מלכודת הנזילות הזו כבר כאן, מאחר שהריבית של קרנות הפד היא עדיין 1%, אבל הריבית האפקטיבית קרובה לאפס כי הפד הציף את המערכת הפיננסית בנזילות, ובתחילת השנה הבאה נראה כי גם ריבית היעד של הפד תרד רשמית לאפס.
מדיניות "משוגעת"
"בנוסף, בדפלציה המחירים הנמוכים משקפים את העובדה שהעלות הריאלית של ההון גבוהה, למרות ששערי הריבית קרובים לאפס, מה שמוביל לירידות נוספות בצריכה ובהשקעות. הירידה הזו בביקוש ובמחירים מובילה למעגל קסמים אכזרי: ההכנסות והתעסוקה נפגעות, ומובילות לירידות נוספות בביקוש ובמחירים (מלכודת דפלציה), והערך הריאלי של נכסים עולה (מלכודת דפלציה של חובות), מה שהופך את בעיות החייבים לחמורות יותר, ומוביל לסיכון מוגדל לחידלות פירעון של עסקים ושל משקי בית, שיחריף עוד יותר את הפסדי האשראי של מוסדות פיננסיים.
"כבר היו בהיסטוריה מקרים שבהם מדיניות מוניטרית מסורתית הפכה לבלתי-אפקטיבית. המצב הזה הוביל לניסיונות לא אורתודוקסיים. אפילו מדיניות בלתי-מקובלת ו'משוגעת' הופכת להכרחית כדי לצמצם את המרווח הגדל בין ריביות השוק הקצרות והארוכות (ריבית משכנתאות, שטרי הון קצרים, אשראי צרכני) והריבית של האג"ח הממשלתיות הקצרות והארוכות.
"כדי לצמצם את המרווח הראשון, בנק מרכזי צריך להתחייב לשמור על ריבית רשמית קרובה לאפס לזמן ממושך, ו/או להתחיל ברכישות ישירות ומסיביות של אג"ח ממשלתיות.
"כדי לצמצם את המרווח השני, צריך להפיץ נזילות: רכישות של שטרי חוב מסחריים, משכנתאות, ניירות ערך משכנתאיים וני"ע אחרים בגיבוי נכסים. הפד כבר חצה את הגשר הזה באמצעות מסגרות שמיועדות להוריד את ריבית השוק קצרת המועד, כמו מרווחי הליבור; כעת הוא מנסה להשפיע על הריביות הארוכות באמצעות רכישת ני"ע משכנתאיים.
מוצא אחרון
"מאז ומתמיד, בנקים מרכזיים נחשבו מלווים של מוצא אחרון, אך מאחר שהבנקים אינם מלווים, הבנקים המרכזיים הופכים למלווים היחידים במדינה. כאשר הצריכה של משקי הבית והשקעות ההון של חברות קורסות, הממשלות יהפכו בקרוב לצרכניות היחידות, והגירעונות הפיסקליים ינסקו.
"המשבר הפיננסי כבר הפך לעולמי, מאחר שהקשרים הפיננסיים העבירו את ההלם האמריקני לחו"ל. הפסדי האשראי הכוללים צפויים להתקרב לסכום מדהים של 2 טריליון דולר. אם הממשלות לא יהוונו מחדש במהירות את המוסדות הפיננסיים, מחנק האשראי יהפוך לחריף אפילו עוד יותר, מאחר שההפסדים מצטברים מהר יותר מחידושי ההון.
"אך כאשר בנקים מרכזיים מכניסים את ההפסדים של המגזר הפרטי למאזנים, נראה כי הגירעונות הפיסקליים יעלו על טריליון דולר בארה"ב בשנתיים הבאות. הפד והאוצר לוקחים על עצמם סיכוני אשראי, שמסכנים את כושר הפירעון של הממשל האמריקני.
"בחודשים הקרובים, החדשות המקרו-כלכליות והדו"חות הכספיים יהיו גרועים בהרבה מהמצופה. מחנק האשראי יחריף, כאשר הירידה מהמינוף נמשכת וקרנות גידור ושחקנים ממונפים אחרים נאלצים לממש נכסים בשווקים בלתי-נזילים ובמצוקה, מה שמוביל לעוד צניחה במחירים, לעוד קריסות של מוסדות פיננסיים ולכמה כלכלות מתעוררות שייכנסו למשבר פיננסי מלא.
"הגרוע ביותר אינו מאחורינו: 2009 תהיה שנה כואבת של מיתון עולמי, דפלציה ופשיטות רגל. רק מדיניות אגרסיבית ומתואמת מאוד תבטיח שהכלכלה העולמית תבריא ב-2010, במקום לשקוע בסטגנציה ובדפלציה ממושכות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
