דווקא בימים אלה בהם המיתון מכה בעולם, וענף הפיננסים בארה"ב נמצא בשיתוק, מחליטה קבוצת הבנקאות האמריקאית SSGA להיכנס לפעילות בשוק הישראלי. לצורך כך, הגיע לישראל ג'ון נוג'י, ראש החטיבה המוסדית של SSGA (State Street Global Advisors) ובנקאי ותיק.
קבוצת הבנקאות, המנהלת נכסים בהיקף של 1.7 טריליון דולר ב-27 מדינות ברחבי העולם, נסחרת בבורסת ניו יורק (NYSE:STT) ומדורגת כחברה הגדולה בעולם לניהול נכסים. הודות לשמרנותה היחסית, מצאה את עצמה SSGA בין הגופים שנפגעו הכי פחות מהמשבר, מה שמאפשר לנוג'י לאמץ אופטימיות זהירה בכל הקשור לעתיד השווקים.
"פסימיות יתר לגבי עתיד השווקים ברחבי העולם היא העמדה המקובלת היום", אומר נוג'י בראיון מיוחד ל"גלובס". הוא, לעומת זאת, רואה נקודת אור במצב הנוכחי, שנמצאת לדבריו "במעבר ממשבר פיננסי חסר תקדים להאטה כלכלית שחווינו בעבר. המשמעות היא שאנחנו עוברים ממשבר פיננסי שאף אחד מאיתנו איננו זקן מספיק לזכור כמותו, למצב של מיתון שאנחנו יכולים להתמודד עימו", מסביר נוג'י את תפיסתו. "בניגוד למשבר פיננסי שבו אין לאף אחד ניסיון, למנהלי השקעות יש ניסיון בניהול נכסים בעיתות מיתון. חווינו כאלה.
"זיהוי הזדמנויות, רכישת נכסים טובים במחירים נמוכים - כל אלו הם ניהול השקעות מסורתי של ימי משבר", הוא מוסיף.
*האם ההתערבות הממשלתית בשווקים ברחבי העולם יכולה לפתור את המשבר?
נוג'י: "האמת היא שהמשבר הגיע לשלב שבו ממשלות חייבות להתערב. כשמגיעים למשבר בסדר גודל כזה, הפיתרון היחיד הוא שממשלות יזרימו כסף. לא באמצעות הלוואות כנגד נכסים כאלו ואחרים, אלא בקניית נכסים ישירה. זו כבר פעולה פיסקאלית, ולכן היא באחריותם של משרדי אוצר וממשלות. ואכן, אלו בדיוק הפעולות הננקטות היום, כשאנחנו עדים לתופעה עולמית של ממשלות אשר מספקות ביטחונות והון, וחלקן אף קונות נכסים".
*ומה לגבי הטיעון הרווח, כי כספי משלם המיסים מנוצלים כאן להצלת מי שהתחילו את השריפה?
"כבאי לא עומד מול בית שנשרף ושואל את עצמו מדוע זה קרה. הוא מכבה את השריפה, ואז מנסה לחשוב איך ניתן יהיה למנוע אירוע דומה. יש הבדל בין המערכת הפיננסית לתעשיות אחרות, כי כל הכלכלה עובדת דרכה. ויש לה מעמד מיוחד, שהרי היא מספקת שירותים הנוגעים לכל אזרח ואזרח במדינה. כמו כן, יותר מכל תחום אחר זו תעשייה המבוססת על אמון, וכשהאמון הזה מתערער, המערכת לא יכולה לעבוד לטובת הכלכלה. בגלל שני הגורמים האלה הממשלה מחוייבת להתערב, על מנת לשמר את תעשיית הכספים שלה.
"הרבה זמן אנשים האמינו שיש בנקים שהם גדולים מכדי ליפול, ומה שגילינו במשבר הוא שיש בנקים שהם פשוט מקושרים מדי מכדי ליפול. מקרה בר-סטרנס מוכיח זאת: הוא לא היה הבנק הכי גדול, הוא פשוט היה מעורב מדי בעסקים רבים. מנגד, יש לנו את הבנקים האיסלנדיים שלא עונים על ההגדרה של 'מקושרים מדי' מכדי ליפול, אלא הם 'גדולים מדי בכדי להציל'.
"יש בעולם מספר מדינות אשר יש להן כלכלה קטנה ומערכת בנקאות גדולה, שיהיה קשה לסייע להן להתאושש".
הבנקים המרכזיים מחליפים את שוק האשראי
*למרות הסיוע הממשלתי, נראה שהמגזר הפיננסי עדיין מצוי בקיפאון.
"הבנקים המרכזיים ניסו להחיות את שוק האשראי, ועושה רושם שהם החליפו אותו. וכך, במקום שבנקים ילוו זה לזה, כולם כרגע נמצאים באינטרקציה עם הבנק המרכזי. בעולם מודעים לבעיה, אך אין לי מושג כיצד היא תיפתר. עם זאת, התהליך הזה מביא לירידה גדולה במינוף של חברות ויחידים. הנתונים בארה"ב מראים כי אנשים החלו להעלות את שיעור החיסכון שלהם לאזור ה-3%, מה שבא לצערנו על חשבון הצריכה".
*מה צפוי להערכתך בכלכלה האמריקאית - האם היא אכן תצא ראשונה מהמיתון?
"אני מאמין שארה"ב תוביל את העולם המערבי ביציאה מהמיתון. קשה לי לומר כיצד זה ישתקף בביצועים של שווקים מתעוררים, כשסין למשל נכנסת להאטה, אם כי האטה בסין פירושה צמיחה של 6%-7%. כך, שאין ממש אפשרות להשוות בין מחזורי עסקים של כלכלות כל כך שונות.
"נכון שמיתון הוא לא נוח להרבה מאוד אנשים, אבל זה לא 'הלא נודע'. שווקים האטו בעבר, והם יודעים להגיב להאטה. אני חושב שההתערבות הממשלתית יכולה להבטיח שאנחנו לא נמצאים שוב ערב קריסתו של גוף פיננסי גדול".
*מהם השינויים הרגולטוריים הנדרשים על מנת שהגורמים למשבר לא יישנו?
"התקופה הקרובה תעמוד בסימן חקירה מקיפה של המערכת הפיננסית. אך לא רק שלה. לקחי המשבר יבואו לידי ביטוי גם בחשיבה מחודשת שנצטרך לעשות בכל הנוגע ליחסים בין שווקים ובין מדינות, כדי שמה שקרה לא יחזור על עצמו, ולא נידרש שוב לשימוש בכספי משלם המיסים לצורך ייצוב המערכת".
"ניהול השקעות הוא לא חור שחור שבולע הכול"
לאחר שבעברו שימש בין היתר כמנהל יתרות הבנק המרכזי בהונג קונג ובאנגליה, מייעץ היום ג'ון נוג'י לגופים מוסדיים, ממשלות ובנקים מרכזיים. לישראל הוא הגיע כדי לקדם את פעילותה של קבוצתGIS (Global Investment Solutions), בניהולם של דן דוברי ומשה לרון, שתייצג בארץ את SSGA. זאת, לאחר שהקבוצה החליטה שזו העת להציע את שירותי ניהול הנכסים שלה - כגוף הגדול ביותר בעולם לניהול קרנות פנסיה - לגופים המוסדיים בארץ.
*אתה מגיע לארץ בתקופה של חוסר אמון כלפי הגופים המוסדיים בפרט, וניהול נכסים בכלל. מה הערך המוסף ש-GIS מציעה?
"אנו מציעים ניהול מסורתי של כספים. זה נכון שישנה היום בעיית אמון במערכת, אולם צריך לזכור שניהול השקעות הוא לא חור שחור שבולע הכול. יש לו מרכיבים רבים ומגוונים, וחלקם הוכיחו עמידות גם במשבר הנוכחי. מה שהשתנה היא השקפתו של האזרח הממוצע לגבי המערכת הפיננסית. אם עד עכשיו הוא אמר לעצמו 'אני לא מבין על מה מדובר, אבל זה טוב', היום הוא אומר לעצמו 'אני ממש לא מבין על מה מדובר, אבל זה רע'.
"בתור מנהל השקעות של גופים מוסדיים וקרנות פנסיה, אני לא מתיימר לשנות את העולם. למרות זאת, מאוד יכול להיות שבסופו של דבר יסתבר שמעז יצא מתוק, והמשבר הזה לפחות הציף את הבעיות על פני השטח, הכניס את הממשלות לפעולה והוכיח שיש חלקים במערכת שעדיין עובדים.
"במסגרת עבודתי אני מנהל דיונים רבים עם ממשלות שונות, לכן הערך המוסף שלנו הוא השקפה מלמעלה על מה שמתרחש בעולם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
