לשרי אריסון זה כדאי

1

הנכונות של יורק להגדיל את חשיפתה לבנק הפועלים מעידה על כך שזו קנייה טובה; שהבנק בסדר, שהמחיר העכשווי כדאי. זה לא אומר כלום על עתיד מחיר המניה של בנק הפועלים בשוק. כששרי אריסון ביצעה במהלך השנה רכישות משלה של מניות הבנק - רכשה מניות הפועלים מהמשקיעים האמריקנים תמורת 24 שקל למניה - לא היתה להצבעת האמון הפרטית הזו השפעה על השוק.

2

האם קרן יורק, קרן עולמית המנהלת 17 מיליארד דולר, מבצעת השקעה פיננסית או השקעה אסטרטגית? אם זו השקעה פיננסית, אז הם כנראה מעריכים שזה מחיר נוח. אם זו השקעה אסטרטגית, הרי המחיר בשוק נמוך וכדאי עבור הקרן, כדי להיכנס למעמד של בעל עניין באחד משני הבנקים הגדולים במדינה וליצור סינרגיה עם ההשקעה הגדולה שלהם בישראל, פסגות, המנהלת בישראל השקעות ב-80 מיליארד שקל. למעשה, יורק לא תחזיק רק 9.99% בבנק הפועלים, אלא 20% במישרין ובעקיפין: חלק באחזקה ישירה וחלק באחזקות של פסגות. יש לזה משמעות גדולה בכל הנוגע לריכוזיות העתידית של השוק.

3

אם תאושר ליורק אחזקה של 9.99% בפועלים, תהפוך הקרן לגורם מרכזי ביותר באסיפה הכללית של הבנק. היא תהיה לגורם המיעוט הגדול והמאוחד, שהצבעתו תהיה קובעת ומכריעה בכל מקרה שבו יועלו לדיון נושאים ואינטרסים ועסקאות בעלי עניין, שבהם יוגדרו שרי אריסון ואנשיה כבעלי עניין אישי בהצבעה.

4

מעמד מיעוט מכריע זה ליורק, ולו רק באסיפה הכללית, עלול ליצור בעייתיות גדולה, סוג של ניגוד עניינים, שבגללו בנק ישראל עלול שלא לאשר את העסקה. יורק מחזיקה בפסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל, המנהל כספים בקרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, תיקי השקעות, תעודות סל, קרנות גידור. אפשר להניח בוודאות כי חלק ניכר מהכספים הללו מושקע באיגרות חוב קונצרניות. הדבר הופך את פסגות ויורק לבעלות אינטרס ברור בכל נושא מיחזור החוב הקונצרני. פסגות ויורק היו רוצות שהבנק ישחרר אשראי, ימחזר חובות קונצרניים וימנע, באופן פעיל, פשיטות רגל אפשריות של חברות מתקשות.

מצד שני, לבנק הפועלים, בקרוב יחד עם יורק, יש אינטרסים אחרים. הבנק מסרב להגדיל חשיפה ללקוחות, לא משחרר אשראי במחירים סבירים, אפילו נועל את דלתות האשראי. מה תעשה יורק כשיהיו לה אינטרסים גם כאן וגם כאן? מה יעשה בנק ישראל עם בקשה שיש בה אפשרות ברורה לסוג של אחזקות צולבות, המתנגשת בנושא הפרדת הבעלויות, שעליה מבוססת הרפורמה בשוק ההון, המכונה רפורמת בכר?

5

ממי יקנו? ממש אין בעיה. זה שוק של קונים. נראה שאין היום מי שלא מוכן למכור. סביר להניח שאילו החליטה יורק לאסוף את מניות הפועלים בשוק, היינו רואים כבר אי אילו סימנים. יורק יכולה לקנות במישרין מגופים מוסדיים המחזיקים את מניית הפועלים, והיא בעיקר יכולה לקנות משרי אריסון. כאשר ביססה אריסון את מעמדה כבעלת השליטה היחידה בבנק, אחרי שרכשה את מניות משפחת דנקנר והקבוצה האמריקנית, סימנו לה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו אי נוחות מבלעדיות האחזקה. אין עוד בנק בישראל שכל מניות השליטה שלו מוחזקות אצל אדם אחד ויחיד. אריסון, אחרי שטענה, בלי ששכנעה, כי בחברה האם, אריסון אחזקות, מחזיק גם אחיה מיקי, הבטיחה לנגיד ולמפקח שתשתדל מאוד.

רק שאי-הנוחות של הבנק המרכזי רק גברה מאז. מינויים שלה לדירקטוריון הבנק לא אושרו פעם ועוד פעם; לפעמים המפקח נעל את הדלת, לפעמים הוא נכנע לה. והיו גם מחיקות הענק בשל השקעות בעייתיות במכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות, והתחושה, לפעמים, שהאצבע של אריסון לא ממש על דופק הבנק.

יורק לא מבקשת להיכנס לגרעין השליטה, וגם לא מתכוונת להציב דירקטורים מטעמה. אולם בכל מצב מדובר בעוד בעל-עניין המביא אחריות. האם הנגיד והמפקח יעדיפו את יורק בפנים, עם האחריות, או יורק בחוץ בגלל אפשרות ניגוד העניינים, הבעלויות הצולבות והריכוזיות החדשה בשוק ההון?

6

אחיה של שרי אריסון, מיקי, לא רצה מעולם קשר עם הבנק ועם ההשקעות בישראל. הוא צמצם את אחזקותיו, עד שלפני כמה חודשים פנתה שרי אריסון לנגיד בבקשה שיאשר לה לרכוש את מניותיו של אחיה, המחזיק 23% בחברה האם אריסון אחזקות, המהווים כ-6% בגרעין השליטה של הבנק. שמחה גדולה והיענות מהירה לא היתה בבנק ישראל. אבל הוא לוחץ לצאת. שרי אריסון יכולה לבצע החלפה: מאחיה היא תרכוש את מניות השליטה, שאותן אי-אפשר למכור לאחרים, וליורק תמכור את המניות החופשיות שיש בידה (6%).

7

ב-2006-2007 הוציאה אריסון 2.2 מיליארד שקל עבור אחזקתה בבנק הפועלים. רכישת משפחת דנקנר, רכישת אחזקות הקבוצה האמריקנית, רכישת חבילות בבורסה לעידוד המניה, קניית חלקו של שלמה נחמה באריסון אחזקות. מימון הרכישות הללו נעשה גם באשראי של בנק לאומי, וגם כנראה ממקורות אשראי אחרים. לא ידוע תמורת אילו ביטחונות. אפשר שמניות שלה בשיכון ובינוי ובהפועלים הן חלק מהביטחונות. ייתכן שבין הביטחונות יש גם אחזקות בקרניבל קרוז האמריקנית. את הרכישות היא ביצעה במחירים גבוהים. מאז המצב הישראלי, האמריקני והעולמי ידוע.

שווי המניות ירד ואריסון הפסידה על הנייר 1.2 מיליארד שקל. קרניבל קרוז, חברת שיט התענוגות האמריקנית, שהיא האחזקה העשירה ביותר של משפחת אריסון - שרי מחזיקה בה כנראה בשרשור מלא כ-10% - עדיין רווחית. אולם מחשש מפני העתיד, כבר החליט מנהל החברה, מיקי אריסון, שב-2009 החברה לא תחלק דיווידנדים לבעלי המניות. כך שנראה שמי שהכי כדאי לו למכור ליורק היא דווקא שרי אריסון. *