"כולם עושים עכשיו שיעורי בית"

ה חברה שדו"חותיה הכספיים פותחים באופן מסורתי כל עונת דו"חות בוול סטריט היא כנראה זו שיכולה להוות אינדיקציה טובה לכיוון שאליו נושבת הרוח בימים אלה. בעונת הדו"חות הנוכחית, שהחלה באוקטובר, הצביעה אלקואה, יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, על ירידת המחירים והביקושים למתכות ולאלומיניום, מרכיבים קריטיים גם לענף הנדל"ן העולמי.

אפילו היום, על אף שחברות נדל"ן רבות ברחבי העולם ובישראל מתחילות להקפיא פרויקטים נוכח השפעת המשבר הכלכלי, רובן מעדיפות להצניע עובדה זו ולדווח עליה בכמה שפחות פרטים. עם זאת, מדבריו של ברנרד ורברוכה (Verbrugge), מנכ"ל מרכז ומזרח אירופה, המזרח התיכון והודו של חברת קוניר, זרוע הבנייה של אלקואה בעולם, מסתמנת תמונה עגומה וברורה של האטה. אם בעל תפקיד בכיר בחברה המהווה אינדיקציה טובה למצב השווקים בעולם אומר שרבים "עוצרים לעשות שיעורי בית", הרי שככל הנראה ההקפאות אינן פרי דמיונה של התקשורת הכלכלית.

"לסגור את הביזנס"

קוניר (Kawneer) עוסקת באספקת מערכות ושירותים ארכיטקטוניים לשוק הבנייה העולמי ויש לה 11 משרדים בצפון אמריקה, באירופה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובאסיה. מגוון מוצריה כולל חלונות, דלתות, קירות מסך, מעקות, תריסים ופרגולות ליצירת חזית מותאמת. קוניר פועלת בישראל בהסכם בלעדי עם חברת קליל, כשזו האחרונה משלבת את הניסיון והידע העולמיים של קוניר עם היכולת לתת שירות מקומי.

מבחינת בנייה, נכנסת קוניר לתמונה ברמת המעטפת, כולל חלונות, דלתות, חלונות הזזה, מעקות במרפסות, תריסים, חיפויי פח וציפוי של מתכת בשכבת מגן, כלומר, כל מה שעוטף את הבניין מלבד המבנה הבסיסי, או כפי שאומר ורברוכה, "התפקיד שלנו הוא לסגור את הביזנס".

"גלובס": כמה אחוז מכל בניין מהווה האלומיניום?

ורברוכה: "בהערכה גסה, בערך 10% מכלל ההשקעה. מדובר בעיקר בדלתות ובחלונות ואם מדובר בחזית זה אפילו יותר. הקירות, קירות המסך, מהווים בערך 20% מהבניין".

כיצד ההאטה בהוצאות הצרכנים משפיעה על חברה כמוכם?

"המשבר העיקרי התחיל בספטמבר ובאוקטובר האחרונים, כך שזה עדיין מאוד חדש וטרי וייקח קצת זמן לראות מה באמת יהיו ההשפעות. אם מסתכלים על התמונה הכללית, כולם צופים האטה מסוימת. אני חושב שזה מאוד ריאליסטי להביא זאת בחשבון ובוודאי שאנחנו חושבים מה עלינו לעשות, ובאילו אמצעי נגד עלינו לנקוט על מנת לעבור את התקופה הקשה הזו.

"בעיקרו של דבר, בפלח השוק שבו אנחנו פעילים, השאלה תהיה פחות או יותר היכן יש יותר אלומיניום והתשובה תהיה איפה שיש יותר פרויקטים. ברגע שפרויקט בנייה מתחיל לרוץ, הוא יהיה עם אלומיניום. אנחנו לא רואים אפקט של תחליף כלשהו כתוצאה מהמשבר. לפלח השוק שבו אנחנו פועלים, חזיתות בעלות איכות גבוהה, חלונות ודלתות, אין ממש אלטרנטיבה לאלומיניום".

באיזו מידה קיימת עצירה של פרויקטים בעולם?

"תעשיית הבנייה היא תעשייה שבה אם החלטות מתקבלות ואם בונים בניין, אז הבניין עומד למשך 20 שנה לפחות. אז ישנן תוכניות, מתקבלות החלטות, וישנן ציפיות שנמתחות מעבר לתקופה קצרה של חודש עד שלושה חודשים. כך שאם אתה מתחיל להשקיע בבניין אתה מסתכל על הטווח הארוך שמעבר למה שקורה בטווח המיידי. כולם עכשיו נמצאים בשלב שבו הם חושבים על תרחישי בנייה. מובן שהשפעת משבר האשראי תהיה כבירה על מה שיתרחש בענף הבנייה, אבל לאנשים שיש להם מספיק כסף יהיה קל יותר למשוך מימון. אם יש לך פרויקט שרובו ממונף, וודאי שבתקופה המסוימת הזו זה יהיה הרבה יותר קשה. קבלת ההחלטות בתעשייה שלנו תהיה תלויה במדינה הספציפית - אם היא פגועה, לא פגועה או מזרימה אמצעי ההאצה, אם המדינה באמת עושה מאמצים להביא 'להפעלת המכונה'. כולנו עכשיו נמצאים בשלב שבו כל הפרויקטים נבחנים מחדש, עוברים בדיקה מחודשת. כולם עושים עכשיו שיעורי בית".

באילו מדינות אתה מזהה כבר עכשיו קטסטרופה?

"אנחנו פעילים ברמה הגלובלית וההשפעות הן שונות ממדינה למדינה. יש מדינות, כמו ספרד למשל, ששם אפילו לפני המשבר כבר היתה כניסה להאטה במחזור הבנייה, אז מקומות כאלה שבהם המשבר התעצם מעבר למחזור הרגיל של ביקוש והיצע, מקומות שבהם יש אלמנטים ספקולטיביים - בהם ההשפעה תהיה הרבה יותר בולטת ממקומות כמו גרמניה. גרמניה היתה שרויה במחזור בנייה מאוד קשה במשך 10 השנים האחרונות, אז אנחנו צופים שההשפעה שם תהיה פחות בולטת משום שלא היה שם שוק חם ומסעיר.

"אם אצטרך למנות את המדינות שבהן המצב ממש גרוע ומדינות שבהן המצב פחות גרוע, ולא מדובר במשהו מדעי, אז ספרד היא במצב קשה, אבל בינתיים נראה שפולין מסתדרת טוב. אלה שתי הקיצוניות באירופה כרגע לדעתי. בנוסף, בריטניה היא אחת המדינות שנפגעו הכי קשה, הרבה יותר מהממוצע. אני חושב שכולם בתעשיית הבנייה במדינה מכינים את עצמם לחורף אכזרי".

עד כמה השפיע המצב על הודו?

"הציפיות הן שתהיה שם האטה, אבל על פניו, פרויקטים שנמצאים בבנייה נמשכים כמתוכנן. התחושה היא שיש האטה בכל הקשור להתחלות של פרויקטים חדשים. ושוב, זה קשור להכנת שיעורי הבית שאני מדבר עליה. כולם בודקים את כל הפרמטרים, בודקים האם כל בסדר, האם ישנם דברים שיש לשקול מחדש, האם יש עדיין מימון. אנשים שאנחנו מדברים איתם בהודו חשים שהכל יימשך, ככל הנראה עם שיעור צמיחה קטן יותר, אבל ברמה יציבה. ההודים לא חושבים שהכל יתמוטט אצלם. כמובן שישנן חברות שהשתמשו במערכת הפיננסית באופן קיצוני והיו ממונפות באופן קיצוני והחברות האלה צריכות לעשות חושבים מחדש ולשקול האם מה שהן עושות מביא ליציבות".

מה המצב ברוסיה כרגע?

"ברוסיה המצב מפתיע. מצד אחד, רוסיה היא מדינה עם מספיק הון, אבל מצד שני התגובה למשבר נראית שם עזה מאוד. ההאטה שם, ממה שאני מרגיש וממה שאני רואה, היא הרבה יותר גדולה ממה שהיה צפוי. שוב, אנשים עוצרים להכין את שיעורי הבית בדרך מאוד דרסטית. יש שם מספיק הון במדינה ומספיק צרכים להשקעה ולמשל, אם אתה מסתובב ברוסיה ומחפש חדר במלון זה לא קל. יש שם צורך בהרבה מלונות איכותיים חדשים. אבל יש שם תגובה עזה של המתנה לפני שפרויקטים חדשים מתחילים. יכול להיות שזה יסתדר בעוד מספר חודשים. ממה שאני רואה ויודע, פרויקטים שכבר נמצאים בבנייה, שנמצאים בשלב הביצוע, ככל הנראה ממשיכים כרגיל. אבל בכל הנוגע לפרויקטים חדשים יש ברוסיה היסוס גדול הרבה יותר בהשוואה למקומות אחרים בעולם. בגלל התקופה הארוכה שאנשים לוקחים לעצמם לחשוב ברוסיה, עצירת הפרויקטים שם הגיעה למצב קיצוני".

ומה לגבי ישראל? אנחנו התחלנו לחוש את השפעות המשבר רק בשבועות האחרונים. איך נראה המצב למי שבא אלינו מבחוץ?

"היינו פה מספר ימים ודיברנו עם מספר אנשים. שאלנו אותם מה קורה עם הפרויקטים שלהם ולא היו אנשים שבאופן ברור אמרו 'עוצרים, עוצרים'. אנשים נמצאים בחרדה, אנשים בוחנים דברים מחדש והם מצפים לקצב איטי יותר של בנייה חדשה, אבל באופן כללי, בהשוואה למקומות אחרים בעולם, נראה שהישראלים עדיין נמצאים במצב טוב יחסית. אתה רואה האטה ואנשים מהססים, אבל באופן כללי המצב טוב יותר וממה שאני יודע, בנקים בישראל עדיין לא נתמכים על-ידי המדינה, כפי שקרה במקומות רבים באירופה ובארה"ב, אז ככל הנראה, בינתיים, ישראל היא אחת הנקודות הבהירות ביותר בעולם. מה שהרגשתי מאנשים בישראל הוא ריאליזם זהיר, לא קדרות או פאניקה". *