"המוח של אנשי עסקים מלא חורים פונקציונליים ונראה כמו גבינה שוויצרית"

"סריקת מוח אצל אנשי עסקים חושפת את מידת הנזק: המוח שלהם מתגלה כחורים פונקציונליים ונראה כמו גבינה שוויצרית", אומר חוקר המוח האמריקני פרופ' פרד טראביס. וכנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. ניסויים שערך הוכיחו שמתח הורג תאים במוח. ממש כמו סמים ואלכוהול. הוא גם משוכנע שהתרופה הטובה ביותר נגד מתח היא מדיטציה. עכשיו בואו נראה אותו משכנע בזה לא רק את נציגי הקהילה הרפואית בארץ, אלא גם את המנהלים הלחוצים, שוודאי לא אוהבים לחשוב על זה שהמתח מחסל להם תאי זיכרון וגורם להחלטותיהם להיות שגויות.

ואומנם, הממצאים המדעיים האחרונים מוכיחים שלאנשים שעושים מדיטציה יש יתרון על אלה שלא. למשל, אלה שמודטים בקביעות ככל הנראה יחיו כמה שנים יותר. המחקרים אף מוכיחים שמדיטציה מחזקת את המערכת החיסונית, מרגיעה, מאפשרת קבלת החלטות טובות יותר - ששוות הרבה מאוד בשורה התחתונה הכספית. מצד שני, למי יש זמן להקדיש לזה 20 דקות בבוקר ו-20 דקות כל ערב?

בשנת 2008 דיווחו מיליונים רבים של אמריקנים על כך שהם עוסקים במדיטציה בקביעות. רובם מקצוענים השואפים לחזק את הצלחתם; ולא אנשים שחיים בשאנטי, מחזיקים בבית קריסטלים או ממלמלים תיאוריות של ניו-אייג'. בין המודטים ניתן למצוא אנשי עסקים, חברות וסלבריטאים כמו אל גור, גולדי הון, ריצ'רד גיר, דיוויד לינץ', איילין הרינגטון - מנהלת בכירה במחלקת ההונאות של הוועדה הפדרלית למסחר בוושינגטון, שלפי דיווח מגזין טיים הזמינה מרצה על מדיטציה אחרי פיגוע הטרור ב-11 בספטמבר וכמחצית מעובדיה עושים מדיטציה עד היום; וביל פורד, מנכ"ל תעשיות הרכב פורד, שסבו הנרי היה מאמין גדול במדיטציה.

טראביס מציין, כי ניסויים מוכיחים שמי שעושה מדיטציה 20 דקות פעמיים ביום, במשך חודשיים רצופים, משנה את המבנה הפיזי של המוח שלו. בסריקות מוח ממוחשבות שנערכו, אשר השוו את מוחם של אנשים שעושים מדיטציה בקביעות לאלה שלא, נמצא כי החלקים במוח האחראים על תשומת הלב ועיבוד נתוני החושים, גדולים יותר אצל המודטים מאשר אצל אלה שלא. עוד הוא מציין, כי החדשות הטובות הן שהוכח כי מבנה המוח משתנה תדיר, ותרגול קבוע של מדיטציה הוא אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על השתנות זו.

"השתמש בזה או אבד את זה"

טראביס, מדען וחוקר מוח, עומד בראש המכון לחקר המוח, התודעה וההכרה, באוניברסיטה למנהל על שם מהרישי בפיירפילד, איווה. האוניברסיטה כוללת קולג', תיכון וכיתות יסוד, וכל התלמידים בהם עושים מדיטציה טרנסנדנטלית ביחד, פעמיים ביום. לישראל הגיע טראביס כאורח המכון לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן, החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתי-הספר לרפואה באוניברסיטאות תל-אביב, בבן-גוריון ובטכניון.

בביקורו יציג טראביס ניסויים בחיבור מכשירי הדמיה לראשם של אנשים, שיוכיחו ליקויים בתפקוד המוח הנגרמים כתוצאה ממתחים ולחצים בעסקים. הוא גם יעביר סדרת הרצאות למנהלים בכירים בהן יציג מחקרים וממצאים, המצביעים על כך שקליפת המוח הקדמית, האחראית לעיבוד הנתונים הזורמים משאר חלקי המוח, נפגעת ויוצאת מכלל פעולה כתוצאה מהצטברות מתח. בעקבות זאת היא נעקפת, והמוח מתחיל להשתמש ולהגיב מחלקו האחורי, הפרימיטיבי. החלק האחורי פועל באופן פשטני בעיבוד הנתונים הזורם אליו, והתוצאה היא החלטות אימפולסיביות, התגברות של בלבול והשתלטות של רגשות כעס ופחד, המטשטשים ומעוותים את תפישת העולם.

*איך לחץ משפיע על המוח?

"הליקויים בתפקוד המוח שנגרמים עקב מתחים ולחצים, משבשים את התפקוד שלו בקרב מקבלי ההחלטות. הם גורמים לבלבול, לתגובות אימפולסיביות, לטעויות ולהרס תאי זיכרון במוח. באמצעות הדגמות בעזרת מכשיר אי.אי.ג'י ממוחשב, אחשוף את רמת הסדר או את חוסר הסדר בתפקוד המוח; ואדגים את הנזקים הנגרמים למוח כתוצאה ישירה מתגובה קשה ללחצים, מתזונה גרועה, מחוסר בשעות שינה, מאלכוהול, מסמים או מלחץ".

*איך זה עובד?

"התאים במוח עובדים בשיטת 'השתמש בזה או אבד את זה'. לחץ משפיע בכך שכשהוא עולה ללא שיטה לשלוט בו, המוח אוטומטית משתמש בחלק האחורי וההחלטות מתבססות על הרמה החושית הבסיסית ביותר. החלק של המוח שמסוגל לראות תמונה רחבה, כולל קונוטציות וחשיבה מתקדמת, משתתק. במקביל, הלחץ מביא להפרשת הורמון הקורטיזול, שהורג תאים בחלק המוח שקשור לזיכרון.

"סטודנטים מדווחים על זה שהם נכנסים למבחן ולא זוכרים כלום. כי בלחץ אין לך גישה למערכת הזיכרון שלך. אצל מנהלים זה יכול להיות פחות דרמטי. למשל, הם שוכחים לקחת בחשבון אינפורמציה חשובה כשהם מקבלים החלטה, או שהם לא משתמשים בכל הניסיון המצטבר שלהם שקיים בתאי הזיכרון, ואז הם מקבלים החלטות שבאותו רגע נדמות להן כטובות או כ'בלתי אפשרי להחליט אחרת'. בדיעבד החלטות אלה מתבררות להם כמזיקות. הסיבה היא שהקשרים בין המוח הקדמי לאחורי, המאפשרים לראות את התמונה הרחבה, היו כבויים".

"הילחם או הימלט"

*מה יתרון המדיטציה לאנשי עסקים?

"מנהיגים ומנהלים צריכים להציג ביצועים ברמות גבוהות ואפקטיביות אישית, לצד תוצאות. הם צריכים לקבל החלטות חשובות באינפורמציה מינימלית. אסביר איך חיזוק המעגלים במוח באמצעות מדיטציה יוצר בסיס לקבלת החלטות מיטבית".

*מקובל לחשוב שמוח מאותגר ומתמודד צומח ומתחזק ביחס למוח פסיבי יחסית.

"אני רוצה להפריד אתגר מלחץ. זו אבחנה חשובה כי אתגר מצריך למקד את תשומת הלב והוא דווקא ממריץ ומביא אותנו לרמות גבוהות של ביצוע. לחץ, לעומת זאת, הוא כשאנחנו תופסים מצב ככזה שחורג מעבר ליכולתנו לטפל בו. זה הרסני למוח".

*איך מבחינים בין אתגר רצוי ללחץ הרסני?

"תחת אתגר אתה מרגיש מעורר, מלא אנרגיה והמוח שלך בהיר מאוד. בניסויים רואים שבמצבי אתגר אנשים משתמשים במוח שלהם על כל חלקיו באופן מלא. בלחץ, לעומת זאת, עולה תגובה של 'הילחם או הימלט', שהיא תגובה הישרדותית מהמוח העתיק. ואז, תשומת הלב מצטמצמת, אתה מתבונן רק בהיבט אחד או שניים של המצב כמו, למשל, בבעיית השיווק או בירידת הבורסה. מה שקורה אז הוא שהחלק הקדמי של המוח, האחראי על הפשטה, קבלת החלטות ותכנון, מכובה. בו-בזמן, החלק האחורי של המוח, שמקבל את המידע מהחושים (בעיקר משמיעה ומראייה), מתחדד מאוד. בכל מצב שהמוח מפרש כסכנת חיים, החלק הקדמי של המוח משתתק. ואנחנו ממש לא רוצים לקבל החלטות כשהחלק הזה מושתק.

"חשוב להבין שבמצבים בהם אתה צריך להציל את החיים, עלייך להגיב מיידית ללא חשיבה ושיקול. זו המערכת הטבעית שקיימת במוח, שמוקצנת כשאנחנו במצבי לחץ. למשל, כשיש שוק שעולה ויורד, כשיש תנועה סואנת על הכביש, כשיש מצב מתוח בין ישראל לפלסטינים - כל מה שאתה שומע עובר לחלק האחורי של המוח. הבעיה היא שמשקיע או מנהל שממוקד בבעיה המיידית, ונמצא בלחץ, מגיב בתגובה פרימיטיבית ולא אופטימלית, בעוד המטרה שלו היא ללכת צעד לאחור ולזהות מהן המגמות הגדולות שהוא יכול לראות במצב, ומה האופטימום שאפשר להפיק ממנו. לכן, כדי לקבל החלטה שקולה וטובה, המנהל צריך לרכוש מיומנות בשיטה להפחתת הלחץ. המדיטציה עושה את זה מצוין".

*איך המדיטציה עוזרת למוח לשלוט בלחץ?

" לפי הניסויים, מדיטציה מאפשרת למיינד להיות בשקט, ללכת למקור המחשבות. זה מה שמפעיל את חלק המוח הקדמי, אותו חלק שנכבה תחת לחץ. כשאתה מתרגל מדיטציה, אתה מאפשר חיזוק חלק המוח הקדמי כך שהוא מגיב כראוי גם בסיטואציות של לחץ במהלך החיים הרגילים, מחוץ לזמני המדיטציה. חיזוק המוח במדיטציה פועל באותו אופן כמו שמחזקים קבוצות שרירים במכון כושר, כך שהן הופכות יותר מיומנות בקביעות. הניסויים מוכיחים, שכל סוג של מדיטציה מחזק חלק אחר של המוח: מדיטציות מסוימות, של דמיון מודרך למשל, מחזקות את החלק האמצעי של המוח, שאינו רלבנטי להתמודדות עם לחץ. מדיטציה טרנסנדנטלית היא הטכניקה היחידה שמפעילה את החלק הקדמי של המוח וגם את החלק האחורי של המוח, באופן כזה מתחזק הקשר בין שני חלקי המוח. כך המוח מסוגל להתמודד עם לחץ כמו עם אתגר".

*כמה תרגול צריך כדי לחזק את השרירים במוח לרמה של שינוי קבוע?

"התבוננו על אנשים לאחר תרגול של חודשיים, שישה חודשים ו-12 חודש, כאשר המשך הוא 20 דקות בבוקר ו-20 דקות בערב. לאחר חודשיים של תרגול, האינטגרציה במוח היתה גבוהה משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני המדיטציה. האפקט הזה נשאר כשממשיכים לתרגל. מה שממשיך להתחזק עם הזמן הוא ביצוע משימות, המודעות לדפוסי המוח שלך, העלייה במיקוד, בערנות ובשלווה".

*מנהלים לחוצים יאמרו "אין לי 40 דקות ביום למדיטציה"?

"אם מנהל יבין ש-40 דקות של השקעה יומית במדיטציה חוסכות לו שלוש שעות שמתבזבזות על עבודה לא ממוקדת ותיקון שגיאות, הוא יראה שזו השקעה כדאית".

*האם מנהל יכול להתחיל לעשות מדיטציה ולשקם את הקשרים במוח ואת תאי הזיכרון?

"נקודת המפתח היא שהמוח הוא נהר ולא סלע. ההבנה החדשה ביותר והמרגשת ביותר במדעי המוח, מהשנים האחרונות, היא שכל ניסיון חדש משנה את המוח. אפילו כשאתה זקן, החוויות והניסיונות שלך ממשיכים לשנות את המוח, כך שלעולם לא מאוחר מדי". e