הרצוג ובר-און סיכמו לקדם את תוכנית הביטוח הלאומי לטיפול במשבר; המימון בטווח הארוך - באמצעות ייקור דמי הביטוח הלאומי

שר הרווחה, יצחק הרצוג ושר האוצר, רוני בר-און, סיכמו הבוקר (א') לפעול במשותף כדי להאיץ את המשא ומתן בין המשרדים בנוגע לתוכנית הביטוח הלאומי להתמודדות עם המשבר בשוק העבודה. בין היתר קובעת התוכנית כי תושבי הפריפריה ובעלי הכנסה נמוכה יזכו להקלה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה. עלות התוכנית נאמדת ב-500 מיליון שקל בשלב הראשון, אולם במוסד לביטוח לאומי מציעים בטווח הארוך לממן את התוכנית באמצעות ייקור דמי הביטוח הלאומי שמשלם הציבור ב-0.1% נוספים על כל 1% של צמיחה.

על פי התוכנית, תוארך תקופת הזכאות המרבית לדמי אבטלה עבור הגילאים 25-35. כך למשל, בני 25-28 יהיו זכאים ל-67 עד 100 ימי אבטלה, זאת לעומת 67 ימים כיום. בני 28-35 יהיו זכאים ל-100-120 ימי אבטלה, לעומת 100 ימים כיום.

ואולם, בעבור בני 35 ומעלה לא מציעה התוכנית כל שינוי: בני 35-45 ימשיכו לקבל עד 138 ימי אבטלה, ואילו בני 45 ומעלה ימשיכו לקבל עד 175 ימים. הבעיה היא שמפוטרים רבים שמאבדים את מקום עבודתם בגלל המשבר הם מבוגרים מעל גיל 45, כאשר להם במיוחד קשה למצוא עבודה ודווקא הם אלו שזקוקים להארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. יצוין כי ישראל מדורגת במקום השלישי לפני אחרון בכל הקשור לאורך תקופת הזכאות לדמי אבטלה, בין מדינות ה-OECD.

פתרון חיובי שמציעה התוכנית הוא הגמשת תנאי הזכאות לדמי אבטלה כך שאפשר יהיה לזכות בדמי אבטלה גם לאחר עבודה של חצי שנה בלבד, ולא רק אחרי שנה. בשלב הראשון מציעה התוכנית כי שינויים אלה ייעשו רק בפריפריה ובענפים שנפגעו ישירות מהמשבר.

התוכנית מציעה גם הטבות למעסיקים בדמי הביטוח הלאומי, כל זמן שהמעסיק מתחייב שלא לפטר עובדים וכן מימון של 30%-50% משכר המינימום לעובדים במפעלים שנקלעו לקשיים, לאחר בדיקה כלכלית ועל פי קריטריונים ברורים. מוצע עוד כי עצמאים שיקימו עסקים חדשים יוכלו לזכות לדמי אבטלה אם העסק ייסגר במהלך שלוש השנים הראשונות, זאת לעומת המצב כיום בו רק שכירים זכאים לדמי אבטלה.

התוכנית ממליצה לראשונה גם על הטבות דיפרנציאליות: הגדלת המענק למובטל שמוצעת לו עבודה בשכר נמוך, לעומת הפחתת המענק למובטל שזכה בעבר לשכר גבוה.