המחוזי: לקוח שלא מחה בזמן אמת על חיוב לא מורשה בחשבונו - לא יפוצה ע"י הבנק

חברת "אנגוס - מעדני בשר טרי" ניהלה חשבון בבנק לאומי, שמורשה החתימה בו היה פואד עיראקי. במשך 14 חודשים חייב הבנק את חשבונה ב-1,300 צ'קים בסך כ-8.7 מיליון שקל, למרות שנחתמו על-ידי קרוב משפחתו של פואד, מאזן עיראקי, שאינו מורשה חתימה. לאומי אף התיר למאזן להזמין פנקסים נוספים ולמשוך כספים במזומן.

הבנק טען להגנתו כי במהלך ניהול החשבון שונו זכויות החתימה, לפחות באופן משתמע, כתוצאה מהתנהגותם של פואד ומאזן. כן טען כי מאזן היה המנהל האמיתי של החברה ומי שטיפל בענייניה.

היעדר מחאה

השופט מאיר יפרח דחה את טענת הבנק וקבע כי זכויות החתימה לא שונו, ומשכך הבנק פעל בניגוד להרשאות. מאחר שהחברה הסכימה, לצורך ההכרעה בתיק, לקבל את עמדת הבנק, שלא ידע שמאזן זייף את חתימתו של פואד על הצ'קים ושחזות הצ'קים נראתה תקינה - קבע השופט כי די בכך כדי לדחות את התביעה. "אם לא ידע הבנק אודות הזיוף, משום שהצ'קים נחזו להיות תקינים על פניהם, לא ניתן לבוא אליו בטרוניה. מקום שהחזות תקינה - לא יכולה לקום אחריות, לא חוזית ולא נזיקית", נקבע.

השופט יפרח סבר כי הבנק דווקא ידע בזמן אמת שמאזן חתם על הצ'קים, אולם שתי סיבות הביאו אותו לדחות בכל זאת את התביעה: התנהגותו של פואד יצרה השתק והקימה מניעות, משום שהוא ידע על הפעילות הבלתי מורשית, אך פנה בכתב לבנק רק כעבור 8 חודשים; לחברה לא נגרם נזק, משום שמאזן הפקיד בחשבון את הסכומים שמשך שלא כדין.

אמנם "הבנק נתפס עתה כ'סוכנות חברתית'" בפסיקת בתי המשפט, ומשכך "הוא נושא בחובות מוגברות כלפי לקוחותיו", ציין השופט, אולם "ריבוי מעשי הזיוף והתמשכותם על פני פרק זמן ממושך, מלמדים כי היעדר מחאה מצד לקוח, שיכול היה לעמוד בנקל על המשיכות הבלתי מורשות מחשבונו, מעיד על התעלמותו מפעולות שבלא מאמץ או הכשרה מיוחדים מצופה מכל בעל חשבון להבחין בהן ולהגיב עליהן". (ת"א 5525-08-07).