לכבוד מיליארד וחצי תיירים

מיליארד סינים עוד לא נוחתים כאן, וטוב שכך, צפוף גם ככה, אבל אם קמפיין התיירות שיושק השבוע בסין יצליח ורק מיליון סינים יחפשו אצלנו צימר, זהו שחר של יום חדש. פגשנו את הנחשול הראשון

אז איך, בעצם, ישו נהרג?" התעניין דונג יו לין. קשה לדעת מה עמד מאחורי ניסוח השאלה המוזר - התרגום מסינית או גישתם החילונית של סינים לענייני דת - אבל קל היה להבין שזו איננה עוד קבוצת תיירים המבקרת במקומות הקדושים בירושלים. 66 מקבלי החלטות ומובילי דעת קהל סינים התארחו לפני שבועיים בארץ לסיור ראשון מסוגו: היכרות עם ישראל לקראת שיווקה לתיירות בקרב ההמונים. והמונים, כידוע, יש בהמוניהם בסין - מספרים בלתי נתפסים במונחים ישראלים, המסחררים את ראשו של כל מי שמנסה לעשות "משהו" עם סין, מעסקים ועד טיולים.

אנשי הטלוויזיה שבמשלחת מדברים על 800 מיליון צופים; נינה וואנג, אחת מחברות המשלחת, שהיא שדרית טלוויזיה ובעלת בלוג פופולרי בענייני לייף סטייל ותיירות, מספרת על 13 מיליון כניסות בחודש לבלוג שלה; ליו פאנג, עורך חדשות בעיתון יומי בבייג'ין, מעיד על עצמו שהוא עובד בעיתון קטן, רק 600 אלף קוראים. מקומון.

"ראיתי הרבה פעמים בחדשות את התמונה של הקיר הזה", מעידה וואנג על הכותל המערבי, "אבל כשעמדתי שם בשקט והקשבתי לאנשים המתפללים, זה עשה לי משהו, אפילו שאני עצמי לא דתייה". "אני מרגיש משהו בלב", מוסיף פאנג, "לא יכול להגיד מה בדיוק, אבל האווירה משפיעה. ישראל מעניינת כי היא מאוד מסתורית ולא מוכרת עבורנו".

אמנם השכבה הכלכלית של סינים שיכולים להרשות לעצמם לטייל בעולם היא דקה מאוד. אבל גם אם מדובר רק באחוז אחד בלבד מתוך מיליארד ו-500 מיליון הסינים, מגיעים לכ-13 מיליון איש. "האחוזים קטנים, אבל המספרים גדולים", מסביר דני פבל, מנהל השיווק של חברת התיירות אינטרנשיונל, ששותפה במיזם יחד עם חברת אל על ועם משרד התיירות. "הם אוהבים לנצל כל שנייה, לא חופשה של בטן-גב. בסין יש רק שבעה ימי חופשה בשנה, ולכן אנחנו צריכים להראות להם כמה שיותר בזמן המוגבל שיש להם, ארבעה עד שישה לילות. ים המלח, יום בירושלים, יום בגליל, תל אביב, נתניה, אילת, קיבוץ - וכל זה בשישה ימים. הם לא מעמיקים, והידע שלהם על ישראל מאוד מוגבל. הם רק יודעים שפה מסוכן".

המארגנים הישראלים תולים תקוות גדולות במשלחת הסינית, אבל איך לעזאזל מוכרים את ישראל לסינים, שהם לא יהודים ולא נוצרים, שקונפוציוס שלהם לא איבד שערה אחת מזקנו בירושלים, ושהמקומות הקדושים עבורם הם בעיקר תמונות בחדשות? איך משכנעים אותם לשלם כ-2,200 דולר לחבילת תיור לישראל - יקר יותר מאירופה - וכמה באמת יבואו לישראל בעקבות הפרסומים, שאותם יתחילו להפיץ שם השבוע?

הצטרפנו לסיור.

אז למה אתם רבים כל הזמן?

שבת אחרי הצהריים. אנחנו מטיילים ברובע היהודי בדרך לכותל המערבי, ונכנסים בדרך לאתר המכונה קבר דוד המלך. אני נכנסת עם הסיניות לחלק של הנשים. על ספסלים צרים יושבות ילדות בחצאיות ארוכות וצווחות פסוקי תהילים, כשאחת מנסה לגבור על רעותה בעוצמת הקול. הקקופוניה מחרישת אוזניים. בכניסה תלויה מודעה המבטיחה הגרלה של זוג אופניים חדש בין אומרות התהילים. הסיניות מתרגשות ממראה הילדות, ושולפות מצלמות. "שאבס!" שואגות הבנות. הסיניות לא מבינות מה רוצים מחייהן, אבל מבינות שהן מרגיזות אותן, ונסוגות בזהירות החוצה.

בחוץ מתרוצצים המוני ילדים; משפחות חרדיות ברוכות ילדים מטיילות אנה ואנה; נערות משגיחות בסמכותיות על חמישה-שישה-שבעה ילדים קטנים מהן. "האם זו אימא או אחות גדולה?" מתעניינות הסיניות. כשהן שומעות על גודלן של המשפחות החרדיות, הן פוערות עיניים בתדהמה. כולן בנות לאומה הכופה באדיקות את מדיניות הילד האחד למשפחה, ופשוט לא מסוגלות להעלות על הדעת הפקרות כזו.

בברזייה שליד הכותל נרשמת תקלה קטנה: אחת מחברות המשלחת מוזגת מים לנטלה - כלי לנטילת ידיים - אך במקום ליטול ידיים היא לוגמת מהכלי, משוכנעת שזה פטנט ישראלי לשתייה במקומות ציבוריים. טוב שאף אחד לא ראה, אחרת זה היה נגמר בסקילה המונית ומי יודע מה היה עולה בגורל היחסים עם סין.

על ירושלים המוסלמית לא מדברים. משלמים מס חובה לכיפת הסלע, אבל לא מסבכים את האורחים במבנה הדמוגרפי המורכב של ירושלים. זה גם עלול לעורר שאלות מרחיקות תיירים על המצב הביטחוני, אחרי שטרחו להסביר להם שעכשיו הכול בסדר ובטוח לגמרי פה.

הסינים מצדם דווקא מתעניינים בסכסוך, אם כי קצת מתקשים לרדת לשורשיו. "זה קצת מוזר", אומר פאנג, "משפחה שגרה בבית אחד, תחת קורת גג אחת, יש להם אותו אב, והם לא מצליחים להסתדר ביניהם".

יואב רפפורט, מתורגמן מסינית שכבר יצא לו ללוות לא מעט אורחים רשמיים מסין בביקוריהם בארץ, אומר שתמונת המצב באזור כפי שהיא משתקפת בחדשות אינה ברורה לסינים עד הסוף: "למה הקיום של ישראל כל-כך מפריע לערבים? למה היהודים כל-כך מתנגדים למדינה פלסטינית? למה אי-אפשר לעשות ביזנס ולגמור עם כל זה, ובעיקר - למה זה מעסיק כל-כך את כל העולם? ההסבר שקיבלו בסין של פעם היה פשוט. באותם ימים היה נהוג להסביר שזה עוד פרק במערכה העולמית של קולוניאליזם מערבי שמנסה לדכא עמים מתפתחים. אבל בשנים האחרונות כל הגישה בסין כלפי האימפריאליזם המערבי השתנתה מאוד, ועכשיו קשה להם לדעת באיזה אור לראות את הסכסוך".

צרו איתנו קשר *5988