הטוב, הרע והנורא: דו"ח מצב - סטארט-אפים ישראליים בעמק הסיליקון בצל המשבר

כיצד מרגישות חברות הסטארט-אפ הישראליות בעמק הסיליקון בימים של פיטורים, בצורת בגיוסים אבל במקביל, בימים בהם הקניון בסן-חוזה מפוצץ מקונים? "אנשים קמים כל יום בבוקר והולכים לעבוד. המשבר ברקע, אבל מתנהלים כרגיל"

למרות שכולם טוענים שאי אפשר לדעת מה יהיה הלאה, תמונת המצב בעמק הסיליקון דווקא הולכת ומתבהרת. למרבה הדאבון, היא די שחורה: עכשיו רע, הולך להיות נורא, ורק אחר-כך יהיה טוב. הנציגים הישראלים מעבר לים מרגישים גם הם כיצד כמו בכל העולם, גם בעמק הסיליקון, האדמה הכלכלית רועדת.

"התחושה הכללית היא שיש משבר. כולם מדברים על זה", אומר דניאל כהן מקרן ההון סיכון ג'מיני. "זה לא נחמד לראות עננים אפורים באופק ולדעת שהולך לרדת לגשם", מוסיף אורי ארוך, סמנכ"ל שיווק ומנהל הפעילות בארה"ב של Dune Networks, שדורגה השנה כאחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס". הוא ממהר לסייג ואומר ש"בכל זאת, אנשים קמים יום-יום בבוקר והולכים לעבוד. זה נמצא ברקע, אבל מתנהלים כרגיל".

המשבר הוא בינתיים אורח קבע בשיחות הסלון ונמצא בראש כותרות העיתונים, אבל ברחוב עוד לא רואים אותו. "החנויות מלאות והקניון בסן-חוזה מפוצץ", אומר כהן. "אבל יש יותר מבצעים והנחות והסיילים התחילו יותר מוקדם". כהן שוהה בעמק הסיליקון כבר שנתיים וחצי, ובעבר זכה לחוות גם את התפוצצות הבועה. "במשבר הקודם הרגישו את זה בבירור - הכול התחיל פה. כשהיינו נוסעים על ה-101, הכביש שחוצה את עמק הסיליקון, לא היו מכוניות. עכשיו, הפקקים נשארו אותו דבר".

"בעמק הסיליקון הדברים קרו בצורה הדרגתית יותר ממה שקרה בתקשורת", אומר ערן וגנר, שעזב השנה את אמדוקס לטובת ניהול הפעילות הצפון אמריקנית של חברת cVidya. "פה כבר מרגישים את ההידרדרות בשנתיים האחרונות".

אז הקניון בסן-חוזה עדיין הומה, אבל העולם העסקי פחות סלחני ממנו. רובן המוחלט של חברות ההיי-טק בעמק קיצצו הוצאות בכל דרך אפשרית - פיטורים, קיצוץ משכורות וביטול פרויקטים. "יש חברות ששורת ההכנסות שלהן עדיין איתנה, אבל זה יגיע לכולם", אומר ארוך. "גם ג'מיני שינתה תוכניות", אומר כהן. "החברות שלנו קיצצו, פיטרו, יש מציאות חדשה ועושים לה אדפטציה".

קורות חיים בסיטונות

רולי אלעזרוב, נשיא ומייסד גיגיה, אומר כי "מדהים לראות איך מצב הרוח משתנה בגלל השינויים במניות. ביום של ירידות חדות, יש מצב רוח רע, וביום של עליות, מצב רוח הרבה יותר טוב. מרגישים את זה בטון של החברות שאנחנו מדברים איתן". לדבריו, לא רק ההון להשקעות נפגע, אלא גם מצב הרוח. "היזמים בפסיכולוגיה של חשש", הוא אומר, "והקונטרסט עם מה שקורה בפועל הוא מדהים. היזמים פחות מנסים אפילו להיפגש עם קרנות, כי חושבים שאין סיכוי. מנגד, כשאני מדבר עם משקיעים, הם אומרים שהם מחפשים חברות".

ובכל זאת, יש גם לא מעט עובדים שמחפשים מקום עבודה. יניב בן-סעדון, מנכ"ל ומייסד חברת Fixya, מציין שהחברה שלו מגייסת עובדים. "מגיעים אליי קורות חיים בקצב שאני כבר לא יכול להתמודד איתו". עובדים מנסים את מזלם גם בחברת Amobee, שזכתה בתואר החברה המבטיחה של "גלובס" השנה. זוהר לבקוביץ', מנכ"ל אמובי, אומר כי "כל הגדולות מפטרות וסוגרות פעילויות שלמות וזה אומר שמפטרים גם את הטובים וגם את הפחות טובים. אנחנו מקבלים עשרות ומאות של קו"ח ביום, בכמות שלא תיאמן".

בישראל, כאשר חברת סטארט-אפ מפטרת 30 מתוך 70 עובדיה, הרי שמדובר בחדשות גדולות. בארה"ב, סדרי הגודל הם אחרים - סאן, אפלייד מטיריאלס, יאהו ואחרות כבר הודיעו על צמצומי אלפי אנשים. כאן לא מתרגשים פה מסטארט-אפים שנסגרים.

למרבה הצער, החדשות הרעות לא הסתיימו, ובעבור חלק מחברות הסטארט-אפ, פיטורים הם רק חלק מהצרה. "לסטארט-אפים המבוססים על הון סיכון, קשה במיוחד כי כרגע ההון סיכון נגמר", קובע לבקוביץ'. לפני מספר חודשים סיימה אמובי גיוס נוסף. "הלכנו לגייס 8 מיליון וגייסנו יותר מ-20 מיליון דולר. הייתה פשוט השתוללות, אבל היום זה נגמר. אפשר לגייס, אבל הסיטואציה אחרת. ההשתוללות נגמרה".

ולא רק שהגיוסים נעצרו. אלה שכבר מצליחים לגייס, נתקלים בהערכות שווי מצחיקות לעומת העבר. "מי שחושב ששווי הגיוס היום יהיה דומה למה שהיה לפני 3 חודשים - טועה", אומר לבקוביץ', "יש בנאסד"ק חברות בריאות עם מכירות גבוהות שנסחרות בפחות מ-100 מיליון דולר. לכן, גם סטארט-אפ שחושב שהוא יגייס לפי 100 מיליון דולר, טועה". לדבריו, כל חברה שלא יכולה להפוך לרווחית או לגייס כסף - גורלה נחרץ. "לדעתי ההתאוששות תיקח עוד 4-5 רבעונים", הוא אומר.

נכון שהרוב נראה שחור, וההזדמנויות מתחבאות בשולי הדרכים, אבל כולם מעדיפים בשלב הזה לשמור על פרופורציה עסקית בריאה. "קשה להגיד שמה שקורה הוא חיובי - מיליונים בעולם מאבדים את מקום עבודתם", אומר לבקוביץ', "אבל זה מהלך בריא שינפה מהשוק חברות שבכל מקרה היו מתות. זה מוציא הרבה רעש, ומשאיר בשוק שחקנים שהיו צריכים לשרוד ולהצליח. זה בריא לתעשייה פה ובישראל. החברות הטובות לא ימותו והתעשייה לא תמות. הכול יחזור למה שהיה".

הרבה השתנה בעמק הסיליקון בשנים האחרונות, וברקע הצלקות מהמשבר הקודם, שהחלימו אבל לא נעלמו. בחודשים האחרונים, כשהצרות החלו להיראות, פתחו חברות ההיי-טק את מגירת "לקחי הבועה". יש ששלפו ממנה אזמל מנתחים, ויש ששלפו גרזן, אבל כולן החלו לקצץ, מפחד שיבולע להן, כפי שקרה לרבות אחרות רק לפני שבע שנים. לדברי וגנר, "המשבר של 2000 סינן חברות שאין להן זכות קיום. 8 השנים מאז ועד היום היוו מסננת אחת גדולה, וסיננו עוד הרבה מאוד חברות שלא היה להן שוק".

המשבר הקודם אולי הכין את העמק למלחמה, אבל היא עכשיו אחרת, והיקפה שונה. "בעמק הסיליקון נלחמים עכשיו את המלחמה לפי הכללים של זו הקודמת, מתמודדים עם מה שיודעים ומכירים. אם המשבר עכשיו ייכנס לתקופה של 5-6 שנים, לא יידעו להתמודד עם זה", אומר כהן, "מצד שני, אני זוכר שבפעם הקודמת, אחרי הפיגוע של ה-11 בספטמבר, אמרו 'סוף העולם' והנה, ב-2005 גילו שזה לא היה נורא. אותו הדבר עכשיו - אנשים אומרים: 'זה משהו אחר לגמרי, העולם השתנה, אבל אף אחד לא יודע באמת. המצב ישתפר, השאלה מתי".

"החישוב פשוט", אומר ארוך. "מניחים שהמשבר יארך 18 חודשים, משתדלים להעריך כמיטב היכולת כמה הכנסות צפויות במהלך המשבר, בוחנים כמה כסף יש כרגע, ואז מתאימים את שורת ההוצאות כך שניתן לוודא שהחברה תחצה את המשבר בהצלחה". המשמעות של הנוסחה הפשוטה הזו היא שבהרבה מקרים, חברה שלא צופה הכנסות בעתיד הקרוב, ושאין לה מספיק כסף בקופה, נמצאת בצרות צרורות.

יש גם מרוויחות

זמנים כאלה, טוענים המשקיעים, הם טובים במיוחד לביצוע השקעות במחירים נמוכים. ירון ליפשיץ, שותף ומייסד של בוטיק ההשקעות Ridgecrest Capital Partners, אומר שמבחינה עסקית הוא מזהה הזדמנויות. לדברי כהן, "לנו כמשקיעים זו תקופה טובה. המחירים יורדים. 2009 תהיה שנה שבה אפשר לעשות השקעות טובות במחירים טובים. יש עוד הרבה תחומים שהאינטרנט הופך בהם עולמות, יש עוד המון הזדמנויות. בתחום החינוך, למשל. גם בעולם הרפואי יש המון פוטנציאל".

"בתחומים החמים, הקרנות הטובות כן משקיעות", אומר גבע פרי, מנהל השיווק של GigaSpaces, ובעברו איש הון סיכון. "למשל, ענן מחשוב הוא תחום חם. בגלל שכל החברות הגדולות עושות מהלכים בתחום, הקרנות מבינות שגל הרכישות לא רחוק ואם רוצים להשתתף בו - צריך להתחיל עכשיו. התחום גם מאוד מתאים לאווירה של התקופה ומציע חיסכון בהוצאות".

"למשבר יש השפעה גם על שוק הפרסום. אנשים קונים פחות והמפרסמים מחפשים דרכים להגדלת ההחזר על ההשקעה הפרסומי", אומר ערן ארבל מחברת Pudding Media. "לכן, עוגת הפרסום תקטן בכללותה, אך החלק היחסי של פרסום דיגיטלי, שניתן למדוד אותו בקלות, יגדל על חשבון הפרסום המסורתי בטלוויזיה, בעיתונות וברדיו".

"מילת המפתח היא התייעלות", אומר ארוך, "חברות שמוצריהן תורמים להתייעלות, ייהנו מהמצב, כי ייווצר ביקוש מוגדל למוצריהן. חברות גם יתרגלו לעשות את אותו דבר בפחות משאבים והשוק יתייעל. החברות החזקות ייצאו מחוזקות יותר מהמשבר הזה".