מרק הגרמנית מחפשת בישראל את התרופה רבת-המכר הבאה

ביקורו בישראל של יו"ר חברת Merck הגרמנית, ד"ר קרל-לודביג קליי, היה קצר, אך הוא הבטיח "תוכלו לתפוס אותי בקלות בביקור הבא". המסר היה ברור: מרק מעוניינת לחזק את הקשר עם התעשייה הישראלית ואפשר להבין מדוע - יש לה היום 3 מוצרים מובילים בעלי שורשים כחול-לבן: רביף, Gonal-F ו-Erbitux.

את רוב הפעילות הזו השיגה מרק על-ידי רכישתה ב-2007 של חברת הביוטכנולוגיה סרונו. האחרונה היא זו שרכשה מתל השומר את הזכויות על הגונל-F ובעקבות הצלחתו הקימה בארץ את מפעל אינטרפארם לפיתוח הרביף, יחד עם מכון ויצמן.

עד רכישת סרונו, מרק לא עסקה בביוטכנולוגיה והיו לה מעט תרופות חדשניות. היא פעלה בתחום הפרמצבטי יותר כיצרנית חומרי גלם ומשווקת אירופית. קליי הוביל מהלך של שינוי אסטרטגיה עבור החברה. "הבנו שרכישה תניב לנו מוצרים חדשניים, תוך הגדלת ההכנסות והרחבת יכולות המו"פ והייצור שלנו", אומר קליי.

מדענים ישראלים

מרק הגרמנית (אין להתבלבל עם מרק האמריקנית יצרנית ה-vioxx ותרופות נוספות) היא חברת התרופות הוותיקה בעולם (נוסדה ב-1668). הסניף האמריקני שלה הולאם במלחמת היולם ה-2 והיא המשיכה לפעול כחברה אירופית משפחתית, תוך שהיא מתבססת בפעילות גלובלית - אם כי קצת פחות מאחותה שהולאמה. ב-1995 יצאה להנפקה, כשבעלת המניות הגדולה בה היא עדיין משפחת מרק. בין מוצריה המובילים נמצא ה-Metformin לסוכרת, הורמון התירואיד Levothrioxine, חוסם הבטא Bisoprolol למחלות לב, תרופות הפוריות Ovidrel ותרופות אחרות. מלבד התחום הביולוגי, היא גם מייצרת חומרי גלם לתעשיית התרופות, הקוסמטיקה והמזון ופועלת בתחום כימיית החומרים עם גבישים למסכי מחשב ופעילות בתחום האנרגיה הסולארית.

תוך כדי בדיקתה של סרונו הבינו הגרמנים כי הצלחת החברה תלויה לא מעט בקשר הישראלי, וכיום הם להוטים לחפש כאן את הרביף הבא. לשם כך חתמה החברה על שת"פ עם המדען הראשי וכבר החלה לתמוך במדענים ישראלים ונפגשה עם כ-50 סטארט-אפים מקומיים.

"חתמנו על שני הסכמי שת"פ עם קומפיוג'ן לפיתוח שני מוצרים חדשים, , וייתכן שנחתום על הסכם שלישי בשנה הקרובה. כמו-כן נתחיל בשיתופי פעולה נוספים עם סטארט-אפים בתחום הביומד ב-2009", אומר קליי.

לפני כשנה רכשה מרק מסולג'ל הישראלית מוצר למניעת השיזוף המבוסס על טכנולוגיה של שיפור האפקטיביות של קרם הגנה משמש.

מבחינת המשך שיתוף פעולה עם חברות ישראליות, התחומים המעניינים את קליי הם סרטן, מחלות חיסוניות ומחלות ניוון עצבי. בעולם ההיי-טק מתעניינת החברה בגבישים, אך גם ב-LED, טכנולוגיית המסכים; ב-OLEDS, אור צבעוני; ובאנרגיה סולארית - בעיקר בתאים סולאריים אורגניים.

סרונו היא אולי סיפור הצלחה אבל בישראל לא קשה למצוא גורמים הכועסים עליה בשל סגירת פעילות הייצור של הרביף בישראל, שהתנהלה תחת מפעל אינטרפארם הישראלית. פעילות הייצור אכן הוצאה מישראל, אבל הפעילות של אינטרפארם ממשיכה תחת שמה החדש, אינטרלאב, בחסותה של מרק סרונו.

בשבוע שעבר נחנך מרכז המו"פ החדש של אינטרלאב ביבנה. אולף קלינגר, סמנכ"ל הכספים של מרק סרונו, אמר באירוע כי "המחויבות לאינטרלאב ולישראל היא מלאה".

ג'ונתן ברנסלי, סגן נשיא בכיר לייצור ולתהליכים בפיתוח ביוטכנולוגי בחטיבת מרק סרונו, אמר כי "בישראל יש אנשים בעלי תושייה, חדשנות, ובעלי יוזמה וזה תואם את המדיניות של מרק לשינוי ולצמיחה". ד"ר גאורג פגר, ראש תחום טכנולוגיות ביולוגיות בחברה, אמר כי: "כשאנחנו במרק סרונו מדברים על אינטרלאב כהתחייבות אסטרטגית, אנחנו מתכוונים שהיא תמשיך לפתח תרופות חדשות".

שאיפות גלובליות

כיום מעוניינת מרק הגרמנית להתרחב בארה"ב, שם הייתה מבחינה היסטורית פחות פעילה. הקוסמוס זימן לה משבר כלכלי, שהוריד את מחירי הנכסים שהיא רוצה לרכוש. "ארה"ב היא השוק הגלובלי הגדול ביותר בעולם. היא גם המובילה הטכנולוגית בשווקים רבים. אנחנו נחושים להתבסס כשחקן גלובלי ומלבד ארה"ב נתרחב גם בהודו, בסין וביפן, ובכל אחת מן החטיבות של הפעילות שלנו. לא כל ההתרחבות, אגב, תבוא מרכישת חברות, אלא גם מהגברת הפעילות האורגנית שלנו או רכישת מותגים מסוימים", אומר קליי.

הושפעתם מהמצב הכלכלי?

"אנחנו מבזרים סיכון על פני שתי פעילויות עיקריות - הפרמצבטיקה והכימיה. המשבר פוגע בכל הפעילויות שלנו אבל בתחום הפארמה הפציינטים אינם מפסיקים לצרוך תרופות בתקופה כזו, כך שאנחנו מוגנים יותר מחברת כימיה טהורה. לעומת זאת, בתקופות בהן קשה יותר לאשר תרופות חדשות, תחום הכימיה מבטיח לנו רצף של הכנסות", מסכם קליי.