באשקלון שואפים לאקזיט ירוק אחרי 5 שנים

ביולי 2007 עברה החממה לידי ביומדיקס הבורסאית ומאז היא מנוהלת על-ידי שרית סוכרי בן-יוחנן, שלפני כן שימשה כשותפה בקרן אל קפיטל של יונתן לייטרסדורף.

את אשכול תעשיות הקלינטק בחממה מנהל רפי נבו, תפקיד שביצע עוד טרם ההפרטה. בתקופה האחרונה סוכרי בן-יוחנן ונבו פועלים להפריד את אשכול הקלינטק משאר פעילות החממה באמצעות מימון נפרד. "אנחנו רוצים שזרוע הקלינטק תתפקד כגוף נפרד, ושהמשקיעים יהיו משקיעים אסטרטגיים לשלבים מאוחרים, אבל גם כאלה שמחפשים להשקיע בשלבים מוקדמים ביחד איתנו", מציינת סוכרי בן-יוחנן.

אתגרים בתחום הגיוס

בפורטפוליו הקלינטק של את"י יש 10 חברות, רק חלקן המועט חברות חממה וחלק הארי בוגרותיה, כאשר בחברות הוותיקות מחזיקה החממה 5%-15%, בגלל דילולים בעקבות השקעות שהן מבצעות. לדברי סוכרי בן-יוחנן, "מול היזמים אנחנו מהווים את הגוף העסקי שמוביל את הגיוסים, ומביא את החברה לשלב מסחרי. אנחנו שואפים להגיע לאקזיט בחברות הפורטפוליו בתוך חמש שנים מתום תקופת החממה".

נבו מציין, כי עיריית אשקלון מאפשרת לחברות להשתמש במתקנים שלה, בעיקר במתקני המים והשפכים, כאתרי בטא, וכי החממה גם בקשר עם מתקן ההתפלה של IDE.

מדוע החברות העובריות בכלל זקוקות לחממה? "תעשיית הקלינטק די דומה לתעשיית מדעי החיים מבחינת הקצבים שלה, ולכן יש הרבה אתגרים בתחום הגיוס, וכדי להתמודד איתם דרוש צוות עם ניסיון", אומרת סוכרי בן-יוחנן. "יש לנו היכרות טובה עם המשקיעים בעולם בתחום וגם רקע בשטח - כלומר בדרך להחדיר טכנולוגיות בארצות-הברית ובאירופה. יש לנו קשר עם אנשי מפתח וזה חשוב, כי מדובר בתעשייה שמרנית - חברות תשתית בתחומי החשמל והמים".

* איך אתם מגייסים?

סוכרי בן-יוחנן: "בשלב ראשון, פונים בעיקר לקרנות הון סיכון וגופים אסטרטגיים - בעיקר חברות תשתית, שיכולות להקפיץ את החברות מדרגה, ולגייס 5 מיליון דולר. בשלב שני, פונים לגופים פיננסיים שאינם הון סיכון, בעיקר גופים מוסדיים, והחברות מגייסות גם הן. החממה משתתפת בגיוסי ההמשך אבל לא מובילה אותם, כדי לחלק את הסיכון. הכסף נועד גם לעזור לחברות וגם לאפשר שלוש-ארבע השקעות חדשות בשנה".

החברות בפורטפוליו של את"י אשקלון הן:

CureApipe

חברת המפתחת שיטה לתיקון וטיפול פנימי בצינורות מים ונפט, כשבשלב ראשון היא מתמקדת בצינורות נפט. החברה מגייסת כעת 400 אלף דולר נוספים כדי להשלים אתרי אלפא ובטא עם שחקנית בינלאומית מובילה בשוק הובלת הנפט, וצופה תחילת מכירות במחצית 2010. על-פי אגודת מהנדסי הקורוזיה הלאומית האמריקנית, הנזק והעלויות של קורוזיה בצנרת גז ונפט הוא 1.4 מיליארד דולר בשנה בארצות-הברית לבד.

עין גיבתון

פיתחה מצע מבוסס חרסיות לטיהור מים ממזהמים אורגניים ואנ-אורגניים. לדברי נבו, המנהל אותה, המוצר "נותן פתרון להפקת מים מבארות שנסגרו עקב חריגות איכות כתוצאה מזיהום בגין חומרי דישון והדברה או דליפות תוצרי דלקים לקרקע. הפתרון של עין גיבתון מאפשר לבארות הללו להיפתח מחדש או למנוע סגירת בארות פעילות". כמו-כן, מדובר בפתרון השבחת מים המיועדים לשתייה, שמקורם במקורות מים עיליים כגון אגמים, נחלים ונהרות, ובדרך יעילה לטיהור שפכים מחומרים אורגניים וכאמור אנ-אורגניים קשים בדרך של סינון-ספיחה.

Pervasiv

חברת הקלינטק הוותיקה ביותר בפורטפוליו, שהוקמה ב-1998. החברה מתמקדת בשני תחומים: הראשון, הוא מיחזור ממסים הנמצאים בתוך שפכים, ובכך היא משיגה מטרה כפולה: גם פותרת בעיית זיהום וגם מאפשרת שימוש חוזר בחומר יקר. התחום השני, הוא זיקוק ביואתנול בטכנולוגיה חדשנית של ממברנות חלולות, וכך פועלת להוצאת המים מהדלק, כדי להגיע לרמות זיקוק של 99.5%.

Arcoline

מפתחת מערכת שמגינה על תחנות טרנספורמציה ברשתות חשמל לפני אירוע של קצר, ובכך למעשה מנסה למנוע קצרים, השבתת רשת החשמל ובלאי של רכיבים. החברה מעריכה את השוק העולמי השנתי ב-2 מיליארד דולר.

בוטנוקאפ

החברה מפתחת חומרי הדברה ידידותיים לסביבה, ופונה בכך לשוק של 34 מיליארד דולר. מוצריה מיועדים לטיפול בזרעים ושתילים, בצמחיה, בפירות וירקות, בחרקים מעופפים (כמו יתושים) ובטפילים הפוגעים בבעלי חיים. החברה עוטפת שמנים צמחיים בטכנולוגיה הנקראת מיקרו-אנקפסולציה וכך הופכת אותם ל"טילים מונחים", כהגדרתה.

עד כה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מחברת ההשקעות BHCO, מהמדען הראשי וממשקיעים פרטיים. כעת, למרות המשבר בשווקים, החברה פועלת לגייס 5 מיליון דולר, ולטענתה היא נמצאת בשלבים מתקדמים של גיוס מגופים פיננסיים מקומיים וזרים.

אנג'יניואיטי

פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לטענתה להפיק מימן בתוך כלי הרכב עצמו בשיטה שאינה כרוכה בשימוש בדלק רגיל, ולכן היא אמורה להיות עוד יותר נקייה. לטענת החברה, שימוש בטכנולוגיה זו מבטיח היעדר פליטת דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה, והטכנולוגיה שלה עוקפת את כל המכשולים המיוחסים למימן.

טריטק

חברה בוגרת החממה, היא מיזם של נבו בשיתוף עם מומחה המים פרופ' אבנר עדין וד"ר ניקולס וסקן. לחברה טכנולוגיית טיהור מים שמבוססת על היכולת של אנרגיה חשמלית המופקת מאלקטרודות שעשויות ממתכות פשוטות, ליצור שדה חשמלי ולגרום לפירוק מולקולות או להפריד באופן מואץ מזהמים ממים. זאת, לטענת החברה ללא תופעות לוואי ובעלויות נמוכות. הטכנולוגיה של טריטק עוררה עניין בחברת סולאור מנתניה, המחזיקה גם בשליטה בחברת התכוף, והיא החליטה לפני כמה שנים לרכוש אותה.

Solaroll

פיתחה שיטת ייצור רציפה של פאנלים פוטו-וולטאים בטכנולוגייתThin Film, כלומר בשכבה דקה של סיליקון. היתרון הוא ביכולת לייצר את הפנלים בצורה רצופה ולא במנות, בניגוד למקובל היום, ובכך להוזיל את עלויות הייצור. לחברה יש אב-טיפוס מעבדתי והיא מחפשת לקפוץ לאב-טיפוס תעשייתי, ולשם כך היא זקוקה לדבריה להשקעה של 5 מיליון דולר.

BioGem

עוסקת בתחום ביטחון המים, בזיהוי מיידי של מיקרואורגניזמים באמצעים אופטיים. למערכת יש אפשרות להפעיל באופן רציף זיהוי של חיידקים. בנושא הביטחון החברה יכולה לזהות מתקפות ביולוגיות על מקורות מים, כשמדובר באיומים כמו אנטרקס למשל.

FR-SDS

חברה שמוקמת בימים אלה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון. החברה מפתחת טכנולוגיה לשיפור היעילות של מתקני התפלה. לטענת החברה, הטכנולוגיה מאפשרת להגיע ליחס השבה (היחס בין המים הנכנסים לתהליך למים היוצאים ממנו ראויים לשימוש) של 90%-95% לעומת 80% בטכנולוגיות הקיימות כיום.

החברה כבר ביצעה הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה במעבדה וצופה שתקים בסוף 18 החודשים הקרובים שני אתרי בטא בישראל ובירדן.