תו תקן אירופי: תשקיפים שאושרו בישראל יוכרו אוטומטית בכל מדינות האיחוד

הבדיקה תארך מספר חודשים ותתמקד בהליכי הגילוי בתשקיפים והגילוי השוטף. את עבודת המטה מרכזת מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות, עו"ד יעל אלמוג. יו"ר רשות ניירות ערך הוא פרופ' זוהר גושן.

"המשמעות של התהליך היא מתן תו תקן מטעם האיחוד האירופי לרגולציה בתחום ניירות ערך והגילוי בישראל", אמרה אלמוג ל"גלובס". "לכך יש השלכות עתידיות ברמה האסטרטגית, מכיוון שתו תקן כזה יהפוך את ישראל ליעד השקעה אטרקטיבי למשקיעים זרים, יאפשר לחברות ישראליות לגייס הון באירופה ויגדיל את אפשרויות הרישום הכפול והפתיחות בין שני השווקים".

האיחוד מקיים את תהליך הבדיקה הזה בשתי מדינות בלבד: ישראל וארצות הברית. כבר בינואר חתמה ישראל על הסכם הכרה הדדית עם צרפת, מה שהיווה טריגר לתהליך בו פתח גם האיחוד האירופי. האישור של האיחוד יחייב את כל המדינות החברות בו, ויאפשר לכל מדינה להתקשר בנפרד עם ישראל תחת הכללים שיקבעו. עם זאת, בשלב זה, הדדיות, קרי רישום כפול של תשקיפים של חברות אירופיות בישראל, לא נמצאת על הפרק.

לאחר קבלת האישור יוכלו חברות הרשומות בישראל לגייס כסף בכל בורסה באירופה על בסיס תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך. כך, למשל, תוכל שופרסל לגייס כסף בבורסת פרנקפורט או אמסטרדם, על בסיס תשקיף שאושר בישראל. כרגע מדובר רק במניות ואיגרות חוב Plain Vanilla, ולא במוצרים מובנים.

השלמת התהליך מותנית בכך שהתשקיפים במדינה השלישית יעמדו בדרישות הגילוי הנאות של IOSCO (הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך). ישראל חברה ב- IOSCO משנת 2006, ומוגדרת כמשקיפה בוועדה האזורית האירופית.

עד היום האיחוד האירופי לא הסכים להכיר כלל בתשקיפים שאושרו במדינה מחוץ לאיחוד. ההכרה בתשקיפים של מדינות שלישיות מתאפשרת לאחר שבאיחוד האירופי סיימו לבצע האחדה של כל דיני ניירות ערך בין המדינות החברות בו, ויצרו דירקטיבות אירופיות אחידות. כלומר, מצב שבו בכל היבשת מדברים באותה שפת הנפקות.

עם זאת, עד היום האפשרות להכיר במדינות מחוץ לאירופה לא יושמה ולא נקבעו קריטריונים. יצוין כי בארבע השנים האחרונות דירג הבנק העולמי את ישראל במקום החמישי בעולם בקטגוריה של הגנה על המשקיעים.