הבנקאים נגד האוצר: מתנגדים לתוכנית החירום להגדלת הון הבנקים

התנגדות במערכת הבנקאית לתוכנית האוצר להגדלת הון לבנקים על ידי מתן ערבות לאגרות חוב שהבנקים ינפיקו בהיקף של 6 מיליארד שקל. "מדובר בבדיחה גרועה מאוד", אומר בנקאי בכיר, "האוצר מחפש את המטבע מתחת לפנס במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות של הכשלים בשוק האשראי החוץ-בנקאי ובאג"ח הקונצרניות".

סיכון עודף

באוצר פועלים כעת בראשות סגן החשב הכללי, עמי לנדאו, כדי להשלים את גיבוש פרטי התוכנית וצפויים להעביר טיוטות לבנקים כבר בשבוע הבא. באוצר שואפים כי הבנקים ישתמשו בהון שיגייסו כדי להגדיל את האשראי במשק בכ-50 מיליארד שקל. בכך יקלו על מצוקת אשראי המסתמנת לאור סגירת אפשרויות הגיוס משוק ההון. פרטי התוכנית טרם נקבעו וצפוי כי יהיה בה מנגנון שייצור קשר בין שיעור הערבות הממשלתית לבין היקף העלייה באשראי החדש.

בבנקים טוענים כי החיסכון הכספי הנובע מגיוס ההון אינו משקף את הסיכון העודף כתוצאה מהגדלת היקפי האשראי בזמן האטה כלכלית ומסבירים כי אמנם האוצר ערב לגיוס ההון אך הפסדי האשראי יהיו על כתפי הבנקים. "אם האוצר לא מתחלק איתי בסיכון מדוע שאקח סיכון נוסף", אומרים בבנקים. בבנק ישראל תומכים בעמדת הבנקים ומצפים מהם קודם כל להגדיל את הונם העצמי ולעמוד ביעדי הלימות הון של 12% לפני שירחיבו את האשראי.

"הבנקים נדרשים להגיע בסוף שנת 2009 לשיעור הלימות הון של 12%, והשאלה היא האם ברמת ההון והרווחיות של מערכת הבנקאות, היא יכולה לקיים את הצרכים של המשק. התשובה היא שזו בוודאות משימה בלתי אפשרית. לא נוכל להיות תחליף מוחלט לשוק האשראי החוץ-בנקאי", אמר היום מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו.

קולות אחרים

ההשתתפות בתוכנית הסיוע וולונטרית. למעט בנק דיסקונט, שהביע תמיכה לא מסויגת בתוכנית מיד עם פרסומה, בשאר הבנקים נשמעים קולות אחרים. מזרחי טפחות יצא במוצהר נגד. מנכ"ל הבנק, אלי יונס, התבטא בעבר נגד התוכנית. "אני בטוח שלא הממשלה ולא בנק ישראל מצפים מאיתנו לשנות את המדיניות הזהירה של חלוקת אשראי המתחייבת מהמצב, ולא יגרמו לנו לתת כסף בצורה לא אחראית. הרי אין כוונה שנתחיל לחלק כסף לכל דורש", אמר יונס.

בבנק לאומי, בנק הפועלים והבינלאומי ממתינים לפרסום פרטי התוכנית. עם זאת בכירים בבנקים הביעו הסתייגות מתוכנית האוצר. "בנק שיחשוב שמדובר בתוכנית טובה יצטרף", אמר לפני כמה שבועות מספר 2 בלאומי, זאב נהרי, "אנחנו רוצים להגדיל את הפעילות אבל לא נוותר על מדיניות סיכוני האשראי שלנו או על מדיניות ניהול סיכונים".

על פי התוכנית ינפיקו הבנקים אגרות חוב בשוק ההון בהיקף של 6 מיליארד שקל. המדינה תערוב להנפקה וכך יוכלו הבנקים לגייס הון בשיעור ריבית נמוך יותר. בגיוסים האחרונים של מזרחי טפחות והבינלאומי בשבוע שעבר עמד המרווח בין הריבית שנקבעה לריבית על אג"ח מדינה במח"מ דומה על 2%-2.7%. ערבות מדינה בגיוס אג"ח לעשר שנים תאפשר לבנקים לחסוך עלויות גיוס בסך 600 מיליון שקל עד 1.2 מיליארד שקל.

ההערכות הן כי אם לא תהיה התניה גורפת בין גיוס בערבות מדינה לבין הגדלת האשראי יסכימו לבסוף כל הבנקים להצטרף, לאור החיסכון הכספי הניכר הגלום בגיוס הון בערבות מדינה, אך לא יגדילו את האשראי לפירמות אלא לפי שיקוליהם העסקיים.