ביהמ"ש: רצוי שעו"ד ינהל תרשומת של שיחת ייעוץ בטלפון עם לקוח פוטנציאלי

ביהמ"ש למשפחה בירושלים ממליץ לעורכי דין המעניקים ייעוץ טלפוני ללקוח פוטנציאלי, לנהל תרשומת ובה פרטים בסיסיים כמו שם הלקוח והנושאים שעלו בשיחה, ולתייקה במקום נגיש. זאת, כדי להילחם בתופעה הקיימת, במיוחד בתחום דיני המשפחה, שבעלי דין פונים לכמה שיותר עורכי דין, מבלי שיש להם כוונה אמיתית לשכור את שירותיהם, רק על מנת לפסול אותם מלייצג את הצד שכנגד.

אל השופט פיליפ מרכוס הגיע מקרה שהגדיר כ"גבולי", שבו ביקשה אישה מבית המשפט לאסור על עורכות הדין של בעלה (ה' ובתה ג') לייצגו בהליך בעניין ילדם. זאת, משום שהאישה פנתה בעבר לאחת מהן לקבלת ייעוץ טלפוני. כללי הלשכה אוסרים על עו"ד לטפל נגד לקוח "בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עוה"ד מאותו לקוח". הכללים לא הגדירו מיהו "לקוח".

ה' טענה שאינה זוכרת כל שיחת ייעוץ עם האישה. מרכוס קיים מעין "משפט זוטא" כדי להכריע האם היתה שיחת טלפון בין האישה לעו"ד ה', מה היה תוכנה והאם יש בה כדי להשפיע על ייצוג הבעל. לאחר קבלת פלט הטלפון של האישה התברר שהיו שלוש שיחות: שתיים בנות פחות מדקה וחצי ואחת בת כשש דקות וחצי.

מרכוס ציין שאמנם האישה כאן "מסוגלת למסור מידע רב במשך פרק זמן קצר מאוד", אך הכריע שלא נוצרה התחייבות או חובת נאמנות, בלשון כללי הלשכה, שיש בהן כדי למנוע ייצוג הבעל, וציין שאם עו"ד ה' היתה מנהלת תרשומת של השיחה, ניתן היה לשלוף אותה כדי לעמוד על הנאמר בה. (בש"א 51637/08).