מנכ"ל חברה הנסחרת בנאסד"ק, שהפסיד אצל מיידוף חצי מיליון דולר: "הייתי חונק אותו ללא רחמים, בשתי ידיי. מיידוף הוא התגלמות הרשע עלי אדמות. הוא שטן"

"אשתי בוכה כל היום. הרופא נתן לנו גלולות להקהות את הדאגה, אבל אנחנו לא יכולים לשכוח שהכול הלך - כל החסכונות שצברנו בחיינו. הבית הגדול שלנו יצטרך ללכת, ונסתפק בדירה קטנה. אבל איך אני יכול למכור אותו בשוק הזה? בחצי מחיר? אני לא מוכן" ; המשקיעים הקטנים, מוסדות הצדקה והעשירים של פאלם ביץ' מסבירים איך נפלו בפח. שלב העדויות ; הצצה ראשונה למגזין G

"יש מספיק עובדות בעסקי מיידוף שהיו צריכות לטעת חשדות אצל כל אדם", נכתב לפני ימים "העובדה שאותם משקיעים נשארו עם מיידוף הופכת אותם לשותפים לדבר עבירה. למעשה, הם נעשו נוכלים בעצמם".

ההטחה הזו, כמו רבות אחרות, מתעלמת מכך שחלק גדול מאוד מקורבנותיו של מיידוף הם בני המעמד הבינוני, בעלי מקצועות חופשיים ואנשי עסקים שאינם נמנים עם ז'אנר הטייקונים. בניגוד למשקיעיו של מיידוף במוקדי העושר של דרום פלורידה, המשקיעים הקטנים הם אנשים נטולי יאכטות; אנשים שהיתד שתקעו בפלורידה, אם בכלל, הוא דירה בבית משותף או יחידה בכפר דיור מוגן. ודאי לא וילה נהדרת על החוף. הם פשוט לא קורצו מחומר שעושה כותרות. הם בוודאי לא חשבו, ולא יכלו לדעת, שמיידוף הוא נוכל. ברור מאליו שתחכום בהשקעות אינו הצד החזק שלהם. נאיביות דווקא כן.

המשקיע הקטן: "אני אשם"

ברנרד מיידוף כופף קרנות גידור וגרם לענף כולו נזק שאולי לא יימחה. אבל כדי להבין את הקטסטרופה שהוא המיט על משקיעים קטנים צריך להקשיב לג', שהפסיד אצל מיידוף חצי מיליון דולר. "הייתי הורג את ברנרד מיידוף, הייתי מחסל אותו בלי מוסר כליות, כי הוא לא שייך למשפחת האדם, והוא בוודאי לא יהודי", אומר לנו ג', אחד מדגי הרקק בבריכת הכרישים שבה היה מיידוף הפרט הגדול ביותר. ג' נאכל, עוכל ונפלט, אחד מהמונים.

עד לפני שבועיים חיה משפחתו חיים נוחים בעיירה אמידה באזור העיר ניו יורק. ג' עצמו, כבן 70, היה יו"ר ומנכ"ל חברה הנסחרת בנאסד"ק. הוא פיתח תוכנה, מוגנת בפטנט, לאפסון מלאים בענף הרכב, ורשם 3,000 לקוחות לחברה. עם זאת, חבילות התגמולים שלו מעולם לא נסקו לפסגות של תגמולי הבכירים ב-500 החברות המובילות של "פורצ'ן".

הוא מגדיר עצמו כהתגלמות של בן המעמד הבינוני, עם רגליים איתנות על הקרקע, ול-G הוא מוכן לספר כיצד התגלגל לידיו של מיידוף. להיחשף בשמו המלא הוא אינו מוכן. זו הבושה, כנראה. "אני רוצה להבטיח שאנשים ידעו שאסור להם לסמוך על אף אחד", הוא אומר. "כשהולכים לקנות מכונית, קודם כול בועטים בצמיגים (סלנג אמריקאי שפירושו לבדוק את הרכב לפני שקונים אותו, ר' ד'). אנשים צריכים לבעוט בצמיגים של כל מי שהם רוצים להפקיד כסף בידיו. איך אמר הנשיא רייגן? תן אמון ואחר כך תוודא. זה תמיד היה המוטו שלי, אבל ככל שהתבגרתי נעשיתי רך יותר, מאמין יותר. לא בעטתי בצמיגים של מיידוף, ואת החטא הזה אשא על כתפיי עד יומי האחרון. אשתי אומרת, 'לא, לא, אתה לא אשם', אבל אני יודע את האמת".

בגיל 50 הצטרף ג' לקואופרטיב משקיעים, עם יעד מוצהר של השקעה אצל מיידוף. הוא הכניס למיזם חצי מיליון דולר, מכל ערוץ חיסכון והשקעה שהיה לו, "מפני שהשקעה אצל מיידוף נחשבה להזדמנות של פעם בחיים". לדבריו, הוא הוציא ביצים מהרבה סלים, ושם את כולן בסל של מיידוף. בעשר שנותיו הראשונות בקרן לא משך ג' אפילו סנט אחד בדיווידנדים.

בגיל 60 חלה בסרטן, יצא לגמלאות, והחל למשוך דיווידנדים מחשבונו אצל מיידוף. "מדי רבעון הגיע צ'ק עם ריבית שנעה בין 10% ל-12% בחישוב שנתי; זה עבד מצוין במשך עשר שנים, כמו שעון, וכל הצ'קים הגיעו בזמן". הצ'ק האחרון, הגיע באוקטובר, כצפוי.

המכה ניחתה לפני שבועיים. "מכר טלפן והודיע שעצרו את מיידוף", מספר ג'. "'לא יכול להיות, זו טעות', עניתי לו וטרקתי את השפופרת. כעבר כמה דקות התקשר אליי חבר ילדות. הוא נסע לפלורידה, ובדרך שמע ברדיו את החדשות הרעות. הוא עשה סיבוב פרסה במחלף העילי הראשון, חזר לניו יורק ושלח את מפתחות דירת הקונדומיניום שלו לברוקר בפלורידה, עם הוראה למכור מיד. 'אין לי כסף אחר', אמר החבר".

ג' אומר שעולמו חרב עליו בעקבות קריסתו של מיידוף. הצ'קים התלת-חודשיים היו מקור הקיום היחיד שלו ושל אשתו, שיננית לשעבר, לבד מהתשלומים החודשיים של הביטוח הלאומי. "אשתי בוכה כל היום", הוא מספר, "אני לא מסוגל. הרופא נתן לנו גלולות להקהות את הדאגה, אבל אנחנו לא יכולים לשכוח שהכול הלך - כל החסכונות שצברנו בחיינו. הבית הגדול שלנו יצטרך ללכת, ונסתפק בדירה קטנה. אבל איך אני יכול למכור אותו בשוק הזה? בחצי מחיר? אני לא מוכן".

מה היית אומר למיידוף לו יכולת לפגוש אותו?

"לדבר איתו? הייתי חונק אותו ללא רחמים, בשתי ידיי. מיידוף הוא התגלמות הרשע עלי אדמות. הוא שטן. אתן לך דוגמה שאינה קשורה בי: אישה שהתאלמנה לאחרונה באה אל מיידוף עם צ'ק בסך 1.5 מיליון דולר, פדיון פוליסת הביטוח של בעלה. היא התחננה לפניו שייקח את הכסף, על אף שהסכום לא הגיע לסף ההצטרפות לקרן שלו. מיידוף, 'בטובו', הואיל לקחת את הצ'ק. 'אל תדאגי', הוא אמר לה. זה קרה לפי שישה שבועות. הוא ידע שהסוף מתקרב, אבל זה לא הפריע לו לגנוב מאלמנה את כל כספה. אתה מבין מדוע הייתי חונק אותו?"

אחר כך ג' מתעשת, ואומר: "אני לא כועס. מישהו פרץ לבית שלי עם אקדח ושדד את כל רכושי. מזל שהוא לא הרג אותי. את כל מה שקרה אקח איתי לקבר".

צרו איתנו קשר *5988