אייל קליין ל"גלובס": "פישר נתון לחסדי הבנקים"

האסטרטג הראשי לשווקים בינלאומיים של IBI מגיב לתוכנית בנק ישראל ; על צמצום טווח פרוזדור הריבית: "המשמעות היא שהבנקים יקבלו ריבית גבוהה יותר על הפקדותיהם בבנק ישראל" ; על צמצום הנפקות המק"מים: "הביקוש לשחרים עשוי לגדול - אבל התנודתיות בהם גבוהה יותר"

"פישר הודיע על ארבעה מהלכים שהמטרה של כולם זהה - לבצע הרחבה מוניטרית, כלומר להפחית את הריבית", אומר היום (ד') ל"גלובס" אייל קליין, האסטרטג הראשי לשווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות IBI.

באשר לספיגת עודפי הנזילות באמצעות הקטנת הנפקות המק"מים, מזכיר קליין שבנק ישראל הוא בין היחידים מסוגו שמנפיק מק"מים. "מאוד נדיר שבנק מרכזי שולט על כמות הכסף באמצעות המק"מ. בדרך הנפקת אג"ח קצר שמור לממשלות ככלי למימון הגירעון".

לדבריו, תוצאת המהלך תהיה ירידת תשואות במק"מים כיוון שהיצע המק"מים יקטן. "אם יהיה עודף פדיונות על הנפקות זה לכשעצמו ידחוף את הריבית מטה". לדבריו, ככל שיוריד פישר את הריבית, "זה ידחוק את המשקיעים לאפיקים אחרים": אם לאפיקים סולידים פחות, כדומת מניות או אג"ח קונצרניות, ואם לאג"ח ממשלתיות - ויוריד שם את התשואות לפדיון, בהתאמה.
אם ההנחה המקובלת היא שהשחר, אג"ח ממשלתית לא-צמודה בריבית קבועה, תירש את המחסור במק"מים, הרי שקליין מעט מסוייג מהקביעה הזו. "חשוב להבין שהשחר היא בהוויתה אג"ח ארוכה יותר ולכן מסוכנת יותר - לא בגלל סיכוני אשראי, כמו באג"ח הקונצרניות - כי אם בגלל סיכוני שוק; המח"מ ארוך יותר, המינוף גדול יותר, כך שהתנודתיות גבוהה יותר". לכן התחליף של מק"מ הוא פיקדון ולא איגרת מסוג שחר.

בנוגע להלוואות המוניטריות, באמצעותן ילווה בנק ישראל למערכת הבנקאית (כעת - לתקופות ארוכות משבוע) מציין קליין שמדובר במכשיר שזוכה כבר היום להיענות: המחזורים בהלוואות היומיות נעים בסדר גודל של 3.5-5 מיליארד שקל, ובשבועיות כ-5 מיליארד שקל.
יש גם שבועות שבהם היקף ההלוואות השבועיות גבוה יותר".

; לכמה זמן הוא יאריך את ההלוואות המוניטריות?

"לדעתי זה יכול יגיע להלוואות של עד שלושה חודשים. הוא (פישר, א"ו) אימץ כמה מהמהלכים של הפדרל ריזרב, ומתכוון להפוך את ההלוואות מכלי של נזילות לכלי של מתן אשראי למערכת הבנקאית".

הכלי בו פחות עושים שימוש, לדעת קליין, זה הפרוזדור: בעוד ריבית בנק ישראל עומדת על 2.5% לשנה, הבנקים יכולים ללוות מחלון ההלוואות בריבית בשיעור 3.5% ולהפקיד פקדונות בחלון הפקדונות בשיעור 1.5%. הטווח הזה (הפרוזדור) - 1% לכל כיוון - עתיד להצטמצם במחצית. "זה שקול להורדת ריבית, כי הריבית על ההלוואות היא הגבוהה יותר, וכעת המרווח יצטמצם ב-0.5%. מצד שני, חלון הפקדונות נמצא בצד התחתון של הסקאלה וזה קצת פחות טוב: זה אומר שהבנקים יקבלו ריבית גבוהה יותר (כיום: 2% במקום 1.5%, א"ו).

והוא מוסיף: "זה אולי המגרעה היחידה של התוכנית. בשבוע שעבר טרישה, יו"ר הבנק המרכזי האירופאי, עשה בדיוק הפוך: הוא הרחיב את הפרוזדור כדי לקנוס בנקים שחונים אצלו. בכך, טרישה פעל הפוך מהמגמה".

; אבל נראה שהבעיה היא פחות נזילות ויותר בבנקים, שלא מגלגלים את הכסף הלאה.

"הוא נזף בהם אתמול, בכנס השנתי של אגוד הבנקים, אתה צודק - אבל זה לא ייחודי לישראל. כל הבנקים מחוץ לישראל עושים את אותו הדבר. האשראי לא מחלחל מטה לצרכן הסופי. לכן גם ה'פד' בארה"ב מתחיל לחפש כלים אחרים - כך למשל, הודיע שהוא בוחן את האפשרות להתחיל לקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב".

לגבי הכלי הרביעי, מכרזי ה-Repo (הסכם רכש חוזר לאג"ח) ביקש קליין להסביר כי בניגוד לארה"ב ורוב המדינות, אצלנו ההסכמים הללו עובדים באופן חד צדדי. "הפדרל ריזרב, למשל, פועל בשוק הפתוח. הוא יכול לתת מזומן ולוקח בטוחה וכך הוא מגדיל את כמות הכסף או לתת בטוחות ולקבל כסף. בישראל יש צד אחד בלבד - בו בנק ישראל מציע כסף. בדרך כלל עושים את זה על אג"ח ממשלתיות ומק"מ בארץ - אך בעולם גם על בטוחות נוספות, כמו אג"ח קונצרניות. לכן, אם הנגיד רוצה לספוג כסף מהשוק - הכלי הזה לא רלוונטי. למרבה המזל פישר נמצא כיום בצד הנכון כלומר מעוניין להזרים כסף למערכת הבנקאית ולכן כלי זה הינו בהחלט רלוונטי לעניין".

; ולשאלת השאלות: אתה חושב שזה יעזור?

"פישר די נתון פה לחסדי הבנקים. אני מניח שקיימים סיכויים שווים לכן ולכאן עם נטייה קלה לטובת הצלחת התוכנית. פישר בעצמו לא מתכוון לקפוא על השמרים, ואף מציין בהודעתו: 'בבנק ישראל יעקבו אחר השפעות צעדים אלו ויבחנו כלים נוספים כפי שידרש'. במילים אחרות הוא אומר: 'אני אעקוב אחרי צעדי הבנקים, אני אבחן דרכים אחרות - לרבות ייבוא של צעדים נוספים שננקטו בארה"ב' ".