אייל דשא, המנהל הפיננסי הראשי של טבע: "טבע לא תהיה במצב שלא תוכל להחזיר חוב"

טבע השלימה השבוע את הרכישה הגדולה בתולדותיה, כששילמה בעבור באר 9.2 מיליארד דולר (כולל חוב), אבל למנהל הפיננסי הראשי של טבע, אייל דשא, אין זמן לנוח. חוץ מסגירת שנת 2008 והכנת תוכנית העבודה ל-2009, מתחילה גם עבודת האינטגרציה של הרכישה. דשא נכנס רשמית לתפקידו בתחילת יולי, ובאמצע יולי טבע כבר הודיעה על הרכישה. "נכנסתי לתפקיד וישר זה 'נפל לי על הראש', אבל למזלי הכרתי את טבע. התקופה שחלפה מאז היתה מאוד מרתקת, ועכשיו מגיעה האינטגרציה, והיא לא פחות מרתקת", אומר דשא ל"גלובס".

בניגוד לרכישות קודמות, את הרכישה הנוכחית טבע לא מלווה בגיוס חוב. כ-2.5 מיליארד דולר ישולמו מקופת החברה, והיתר מגיעים מהלוואת גישור ומקווי אשראי שהיו לבאר. "היינו צריכים לגייס כ-4 מיליארד דולר למימון העסקה, ובתקופה כזאת זה מאוד לא טריוויאלי", אומר דשא. "צריך גם לוודא שמגייסים במחירים מתאימים ולא מתחייבים לריביות לטווח ארוך שקשה אחר כך 'להיפטר' מהן". דשא מציין שבסביבה הנוכחית, מצד אחד ריבית הליבור היא נמוכה, אך המרווחים שלוקחים הגופים המממנים גבוהים ומכאן שהריבית האפקטיבית גבוהה. במקביל, התשואה מהפקדת מזומן בהשקעות בטוחות נמוכה.

"חיפשנו אסטרטגיית מימון אופטימלית שתשאיר לנו גמישות לגייס כסף בעולם בו אי הוודאות גדלה", הוא אומר. "בדקנו את תזרים המזומנים המתוכנן שלנו ל-3 השנים הקרובות, כדי לוודא שגם אם חס וחלילה המערכת המלווה - בנקים ואשראי חוץ-בנקאי - לא תהיה מסוגלת לתת כסף, אנחנו לא נהיה במצב שלא נוכל להחזיר חוב. אנחנו קוראים על מקרים כאלה בעיתונים, ובטבע זה לא הולך לקרות בשום אופן גם בתרחיש הכי קיצוני".

קווי אשראי

טבע הגיעה להסדר עם סינדיקט בנקים בראשות בנק אוף אמריקה, שנתן לבאר קווי אשראי ולפי ההסכם המקורי עם באר יכלו לדרוש את תשלום החוב במקרה של שינוי בעלות בחברה. "היינו צריכים הסכמה של 50%, נפגשתי עם הבנקים, והצלחתי לשכנע כך שהיתה הסכמה של יותר מ-90%", אומר דשא. כחלק מההסכם, תנאי ההלוואה שונו מרמה של ריבית ליבור פלוס 0.75% לליבור פלוס 1.5%, "תנאים נוחים מאוד לעומת הרמות שיש היום", מציין דשא. קווי האשראי הם בגובה של כ-2 מיליארד דולר.

בנוסף, עוד לפני החתימה על העסקה, טבע שריינה לעצמה הלוואת גישור משני הבנקים הישראלים הגדולים. העובדה שהיא עשתה זאת ביולי - לפני העמקת המשבר, איפשרה לה השגת תנאים משופרים לעומת מה שהיתה משיגה היום. הריבית בהלוואת הגישור היא מדורגת, מליבור פלוס 0.75% לליבור פלוס 1%, ובסך הכל נותנים שני הבנקים הלוואה של 1.75 מיליארד דולר. "אני מודה בכנות שלא היתה לנו איזו יכולת לראות משבר, או משהו שאחרים לא ראו, ולפי זה קבענו את שערי הריבית", אומר דשא. "ידענו שנצטרך את הכסף למימון העסקה וחשבנו שהמחירים טובים, לכן חתמנו".

תעודת כבוד

דשא סבור שהעובדה שהפועלים ולאומי עמדו בהתחייבויותיהם ונתנו הלוואות בתקופה הנוכחית בה מצמצמים אשראי היא לא מובנת מאליה והיא תעודת כבוד. "אלה מחירים שנקבעו בעולם אחר לחלוטין, לפני חצי שנה", הוא אומר. דשא מספר שטבע עשתה חריש עמוק בבנקאות העולמית, "כולל אצל בנקי השקעות שכבר לא איתנו", לדבריו, והחליטה לבחור בשני הבנקים המקומיים מכמה טעמים. "רצינו לשמור על סודיות לפני חתימת העסקה ולא לפתוח את זה להרבה בנקים, קיבלנו תנאים טובים, וסמכנו עליהם לאור ההיכרות הארוכה".

גיוס אג"ח, לדברי דשא, אף פעם לא יורד מהפרק אם כי הוא לא סביר היום. "חברה עם דירוג כמו של טבע תשלם ריבית של כ-9% לאג"ח ל-10 שנים", אומר דשא. "אפשר לעשות את החשבון לבד. הסבירות שהריבית המשתנה תעלה דרמטית בשנה-שנתיים הקרובות נמוכה, כי העולם במיתון ויש ביקוש נמוך לאשראי". מכל מקום, טבע ממשיכה לבחון כל הזמן אופציות מימון נוספות עם גופים שונים. "לטבע יש היום יכולת לפרוע הלוואות ולממן עסקאות עתידיות, והשוק מייצר הזדמנויות בתקופה הזאת", אומר דשא. גם לאחר השלמת הרכישה יהיו בקופת החברה כ-1.3 מיליארד דולר.

מסביב לשעון

להשלמת העסקה לפני סוף השנה היתה חשיבות מהותית בעבור טבע על רקע שינוי בתקינה החשבונאית האמריקנית ובחודשים האחרונים עבדו בחברה מסביב לשעון כדי להספיק זאת. דשא אומר שלרגע אחד לא חשב שהעסקה לא תושלם בזמן, אף שהוא מודה שהיתה יכולה להיווצר אפשרות כזאת, כי "מספיק שפקיד ממשל אחד היה יוצא לחופשת הכריסטמס שלו שבוע קודם והחתימה שלו היתה חסרה. בכל מקרה היינו עם יד על הדופק כל הזמן. היתה פה עבודת צוות מדהימה של המון אנשים בטבע, והתוצאות בהתאם".