רשות ני"ע בהנחיה חדשה לחברות ציבוריות: לדווח אם מונו דירקטורים בלתי תלויים

רשות ני"ע דורשת מהחברות הציבוריות לדווח בדו"חות התקופתיים אם מינו דירקטורים בלתי תלויים, וכן דורשת מהדירקטורים להצהיר כי יש להם הכישורים והזמן הדרושים לביצוע תפקידם. כך עולה מהנחיה שפירסמה הרשות בימים האחרונים. דירקטור בלתי תלוי הוא דירקטור בעל כישורים נדרשים כשל דח"צ (דירקטור חיצוני), אך מינויו והפסקת כהונתו הם כשל דירקטור רגיל.

הנחיית הרשות הינה בהמשך לכניסתו לתוקף של תיקון מספר 8 לחוק החברות, המכניס למעשה בדלת האחורית את המלצות ועדת גושן לאימוץ קוד מימשל תאגידי, שפורסמו ב-2006, בכל הנוגע לעצמאות הדירקטורים.

מאז פרסום ההמלצות נדונה מתכונת האימוץ הראויה שלהן על-ידי רשות ני"ע ומשרד המשפטים, אך בפועל תהליך היישום לא התקדם. זאת, בין היתר על רקע אי מינוי מחליף למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), דידי לחמן-מסר, שפרשה. על רקע זה, השתמשה רשות ני"ע בהצעת חוק פרטית שהגישו הח"כים גלעד ארדן (ליכוד) ואבישי ברוורמן (עבודה), שביקשה לקבוע תנאי כשירות מקצועית לדירקטורים.

הצעת החוק הפרטית, שהפכה בסופו של דבר לתיקון מספר 8 לחוק החברות, קובעת כי חברה יכולה לבחור לאמץ את "כלל עצמאות הדירקטוריון" ואם היא מחליטה שלא לאמצו - עליה לדווח על כך. משמעות אימוץ הכלל היא היא שבחברה ציבורית שבה יש בעל שליטה - לפחות שליש מהדירקטורים יהיו בלתי תלויים; ובחברה ציבורית שבה אין בעל שליטה - יהיו רוב חברי הדירקטוריון בלתי תלויים.

לדברי עו"ד אמיר שרף, שותף במשרד עו"ד תדמור וחבר ועדת גושן, "הציפייה היא שעצם החובה על החברות הציבוריות לגלות בדו"חות אם אימצו את הכלל או שלא, תיצור לחץ על החברות לאמץ בפועל את כלל העצמאות ולהגדיל את מספר הדירקטורים העצמאיים בדירקטוריונים שלהם. שינוי זה אמור להביא לשיפור בעצמאות הדירקטוריונים וביכולתם למלא את תפקידם באופן ראוי".