דני גולדשטיין: "מנכ"ל שיחייבו אותו להרוויח עד 200 אלף שקל רק בגלל שהשומר בשער מרוויח 4,000 - זה יכרסם לו במוטיבציה ויגרום לו לא להתאמץ"

מנכ"ל פורמולה ויז'ן מתנגד להגבלת שכר הבכירים בחקירה: "זו התערבות שמעקמת את המנגנונים הבסיסיים של השוק החופשי" ; "תעשיית ההיי-טק היא קרן אור כמעט יחידה במשבר הנוכחי. זוהי בפירוש לא תעשייה שהולכת להתרסק כמו תעשיית הרכב"

"תאוות בצע בלתי מרוסנת היא זו שחוללה את המשבר הגלובלי שאנו חווים עכשיו", אומר דני גולדשטיין, המייסד של קבוצת פורמולה ומנכ"ל פורמולה ויז'ן.

גולדשטיין אינו מתווכח. את החמדנות האנושית הזו הוא מכנה "אחת מהתכונות האינהרנטיות לטבע האדם, שמלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה", ומסביר: "את החמדנות ההרסנית אנו נוטים לייחס בדרך-כלל למיליונרים, לפוליטיקאים מושחתים ועתירי ממון או למנהלים הבכירים של ליהמן ברדרס, מריל לינץ' וגולדמן זקס. אבל אסור לשכוח שאותה תאוות בצע מחלחלת לאדם הפשוט, הפנסיונר בנברסקה או הקשישה מחדרה; גורפת אחריה מיליארדי אנשים ומעוורת את עיניהם לכתובות שנמצאות כל הזמן על הקיר.

"כשאנשים חיים תחת האילוזיה של 'יש מאין' או 'תשואות לא נורמליות' על השקעותיהם, מתקצרת הדרך להיווצרותן של בועות בממדים לא הגיוניים ולהינתקות מהירה מקרקע המציאות: השווי הריאלי של הנכסים מפסיק בכלל להיות הפרמטר הנחשב, ומחליף אותו מקסם השווא של הציטוט על הנייר. זה מה שקרה לבועת ההיי-טק ב-2000 (כשצמד ילדים מכר פורטל חדש במיליארד דולר והתעשר בין לילה), וזה מה שקרה לבועה הפיננסית של 2008".

- יש מי שתולה את הקולר למשבר בשכר המנהלים המנופח, גם בהיי-טק וגם בתעשיית הפיננסים. במילים אחרות, מקורה של החמדנות ההרסנית נעוצה בבעלי המניות שריפדו את כיסיהם של המנכ"לים כדי שהאחרונים יניבו תשואות מהירות, כאן ועכשיו.

"אני מסכים. היה קיים בין בעלי המניות ובין המנכ"לים השכירים שלהם היזון חוזר. גם בעלי המניות לקו בחשיבה לטווחים קצרים ודרבנו את מנכ"ליהם לרווחים גבוהים ומהירים. המנכ"לים קיבלו הסכמי שכר המשקפים את ביצועיים במיידי ובעלי המניות, למרבה הצער, התנהגו כמו עדר ללא רועה, כשגם שם התפישה הרווחת היתה: 'אם המנכ"ל עושה לי תשואה של 30% בחצי שנה, לא אכפת לי שירוויח שכר נפוח' או תובנה בנוסח: 'אם לא אשלם לו את השכר המקובל, המנכ"ל המוכשר שלי יעבור למתחרים'. זה כשלעצמו הוליד בקרב המנכ"לים הלך חשיבה של 'חטוף ואכול כפי יכולתך היום' ו'אחרי המבול.

"יחד-עם-זאת, כדאי להדגיש שקיים הבדל משמעותי בהתנהלות של הדירקטוריונים בארץ ובארה"ב. בשונה מאצלנו, בארה"ב הבורסה ותיקה מאוד, ולכן ברוב החברות הציבוריות לא קיים בעל שליטה יחיד בחברה והמניות על-פי-רוב מבוזרות מאוד בציבור. כתוצאה מן הפיזור הזה, אין שם בעצם גורם אחד שיש לו מספיק כוח ושליטה על מנכ"ל שכיר המשתולל עם מהלכים קצרי טווח. בנוסף, אין שם גורם אחד שנזקי המהלכים השגויים הללו נוגעים בכיסו עמוק מדי. כך למשל קרה, שמנכ"ל שכיר במריל לינץ' השתכר 48 מיליון דולר בשנה, חרף ביצועים כושלים בעליל".

"הגוש הקומוניסטי נהרס בגלל חוקים 'מעקמים'"

- אם חלק מן המשוואה בכישלון הקולוסאלי של היווצרות הבועות נעוץ בשכר הבכירים, האם אין הגיון ברעיון של פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול, להשית תקרה על שכר המנהלים ולקשור אותה כנגזרת או מכפלה של שכר העובד האחרון בארגון? אולי זהו המקום שבו רגולטור צריך להיכנס ולעשות סדר?

"ממש לא. בעיני זהו פתרון גרוע שמשקף את תפישת העולם של הגוש הקומוניסטי. גם בארץ עלו רעיונות דומים כמו זה של ח"כ שלי יחימוביץ', אשר הציעה לקשור את משכורת המנכ"ל כמכפלה למשכורתו של מנקה החלונות (או העובד הזוטר ביותר בארגון), כך שהמנכ"ל לא ירוויח יותר מפי 50 מאחרון עובדיו. אבל זוהי שגיאה גסה. התערבות חיצונית כזו בשכר המנהל תחולל רק נזקים: זוהי התערבות שמעקמת את המנגנונים הבסיסיים של השוק החופשי ומייצרת אנומליות וקלקולים הרסניים. אם השומר בשער מרוויח 4,000 שקל לחודש ועל-פי חוק המנכ"ל יהיה רשאי להרוויח רק פי 50, הווה אומר 200 אלף שקל בחודש ובשום פנים ואופן לא יותר, הרי שיש בכך לכרסם במוטיבציה שלו.

"אומנם 200 אלף שקל כשכר חודשי נשמע שכר גבוה ביותר, אבל אם השכר המקובל של מנכ"ל במקומות אחרים עומד על 600 אלף לחודש, הרי שהמנכ"ל הראשון לא ינוע מספיק מהר, מספיק חזק או יתאמץ. אני רוצה להזכיר לכולנו שכל הגוש הקומוניסטי הגיע להרס כלכלי מוחלט רק בגלל חוקים 'מעקמים' כגון אלה".

- גלי הפיטורים המסיביים הראשונים החלו דווקא בהיי-טק.

"ובכל זאת, תעשיית ההיי-טק היא קרן אור כמעט יחידה במשבר הנוכחי. אומנם בשל המיתון ישנה ירידה של כ-5%-10% בביקושים, קיצוצים ופיטורים, אבל זוהי בפירוש לא תעשייה שהולכת להתרסק כמו תעשיית הרכב. גם טרום המשבר, המחירים של מוצרים ושירותים בהיי-טק היו ריאליים ולא מנופחים".