ב"פייננשל טיימס" מנסים לחזות את 2009: המיתון יהיה עמוק, הרווחים והדיבידנדים יצנחו, ובבורסות תירשם התאוששות קלה בלבד

כנראה לא, במה שנוגע לארה"ב, בריטניה, ספרד ואירלנד; אולי כן לגבי הכלכלות האחרות באירופה ויפן. איך שלא יהיה, השנה החדשה לא תהיה נעימה. חרף כל הפחתות הריבית והמסים, האבטלה הגבוהה תהיה הנושא הדומיננטי במחצית הראשונה של 2009, על חשבון העלייה בהכנסה הריאלית כתוצאה מהפחתת הריבית והמסים וצניחת מחירי האנרגיה.

אי-ודאות תהיה מילת המפתח של השנה, אך יש עדיין סיכוי טוב לכך שהעלייה בהכנסות תהפוך לכוח חשוב בכלכלות אירופה היבשתית ויפן במחצית השנייה של 2009. בכלכלות שזקוקות לשיעורים גבוהים בהרבה של חיסכון במשקי הבית כדי להתאים את עצמן למיתון, ההבראה תתעכב.

יש גם סיכוי טוב, שהעולם ייקלע למלכודת חובות-דפלציה, אם כי נקווה שהרשויות יעשו כל מה שביכולתן להימנע מכך. גם אם נראה ניצנים ירוקים אמיתיים של הבראה, 2009 תהיה כנראה שנה שנרצה לשכוח.

כמה רחוק ילכו הבנקים המרכזיים?

רוב הבנקים המרכזיים ייצאו מהצריחים שלהם בשנה הבאה, כדי להילחם במשבר. שערי הריבית יתלכדו לשפל של קרוב לאפס בכל הכלכלות המתועשות הגדולות, וכמה בנקים מרכזיים - בהם הבנקים של אנגליה ושל יפן, אך כנראה לא האירופי - ילכו בעקבות הפדרל ריזרב עמוק לטריטוריה של שימוש באמצעים בלתי- קונבנציונליים.

ברוב המקרים, פירוש הדבר יהיה התחייבות לריבית אפסית לפרקי זמן ארוכים, והדפסת כספים כדי לממן הלוואות ורכישת נכסים בעייתיים (ואולי גם מטבעות אחרים, במקרה של יפן, שתנסה לרסן את הינים שלה).

האמצעים הרדיקליים צריכים להבטיח שרוב הכלכלות הגדולות, כולל זו של ארה"ב, יימנעו מדפלציה מתמשכת, על אף שהאינפלציה תישאר נמוכה הרבה יותר מדי בשנה-שנתיים הבאות, לפני שתעלה שוב, אולי כאשר הכלכלה העולמית תצבור יותר כוח ויהיו לה המון יתרות במערכת הפיננסית.

האם המדינות ישתלטו על הבנקים?

תלוי כמה חריף יהיה המיתון. חידוש ההון בגיבוי המדינה בארה"ב ובאירופה כבר הלאים למעשה כמה בנקים. רכישת מניות הבכורה בסיטיגרופ בהיקף 50 מיליארד דולר כבר עולה על השווי של הבנק. ממשלת בריטניה מחזיקה ב-58% מרויאל בנק אוף סקוטלנד.

אם החובות הרעים ימשיכו להיערם, הבנקים יזדקקו לעוד מנה של הון, שהממשלות הן היחידות שיכולות לספק אותו. אך ההון הנוסף לא ימריץ כשלעצמו את האשראי, אם ממשלות לא ינקטו במקביל צעדים להתנעה מחדש של שוקי האשראי הסיטונאי.

לפי שעה, הממשלות טוענות שהבעלות על בנקים תהיה זמנית, ושהבנקים ינוהלו בעצמאות עד שישובו לידיו של המגזר הפרטי. אם הפוליטיקאים אינם רוצים לאלץ את הבנקים להלוות ללקוחות לא ראויים, זה כנראה מה שיקרה.

המשבר חשף גם את המידה שבה משלמי המסים הם הערבים למערכת הפיננסית. בעתיד, הם יתבעו יותר השפעה על ניהול הבנקים שלהם.

מה יעשו המניות בשנת 2009?

המניות יתקשו להתקדם בשנה הבאה, ולא צפויה התאוששות של ממש בבורסות לפני ששוקי האשראי יראו סימנים ברורים של שיפור, והמכירות הכפויות ידעכו. זו תהיה שנה של מיתון עמוק, שבה הרווחים והדיבידנדים יצנחו, וכל האכזבות האפשריות מגולמות כבר כעת במחירי המניות.

אך בנקודה מסוימת, כאשר התוכניות הכלכליות והפחתות הריבית יתחילו להשפיע, המניות יתחילו להריח התאוששות כלכלית.

בהתחשב בכך ש-2008 היתה השנה הגרועה ביותר למניות מאז 1931 - גרועה אפילו מ-1974, שאחריה באה שנת גאות ב-1975 - יש מרחב התאוששות. אבל אל תצפו לשוק שורי בר-קיימא.

ה"ניו דיל" של אובמה יעבוד?

כן, אם המילה "יעבוד" פירושה עצירת המיתון והחשת ההבראה הכלכלית. הדרישה העיקרית להצלחה שמוגדרת כך היא גודל. הממשל החדש מכין חבילת סיוע של 800 מיליארד דולר או יותר, סכום אדיר.

כל עוד רוב התוכנית תופנה לסעיפים שמאפשרים עלייה בביקוש המצרפי - סיוע למובטלים, הקלה לתקציבים של המדינות, הוצאה על תשתיות - תמריץ בגודל כזה אינו יכול שלא להשפיע. אך המונח "ניו דיל" מתייחס ליעדים גדולים יותר.

הניו דיל המקורי של רוזוולט היה מצומצם מבחינה פיסקלית ולא חיסל את השפל הכלכלי, אך הוא יצר מוסדות חדשים, שינה לחלוטין את הדרישות של האזרחים מהמדינה ושינה את פני החברה האמריקנית.

האם הניו דיל של אובמה יהיה נקודת מפנה במובן הרחב הזה? סביר שלא, אך יש לו סיכוי, אם יכניסו אליו ביטוח בריאות אוניברסלי. ללא חידוש כזה, שיקביל למערכת הביטוח הלאומי שהושקה בשפל הגדול, ההיסטוריה לא תראה בתוכנית אובמה, גדולה ככל שתהיה, יותר מאשר המרצה זמנית.

כמה יצרניות רכב ישרדו בארה"ב?

שתיים. החלטת הנשיא בוש להלוות 17.4 מיליארד דולר ליצרניות מדטרויט, ולגלגל את הבעיה אל אובמה, אינה משנה את הבעיות היסודיות בתעשייה הרכב.

במונחי תעסוקה, מפעלי המכוניות פשוט גדולים מכדי לתת להם ליפול. שלוש הגדולות מנפחות נתוני מכירות באמצעות אשראי זול וגם לא הצליחו להשקיע בכלי רכב חוסכי אנרגיה שיכולים להתמודד מול היצרנים היפנים.

הונדה וטויוטה מקדימות את ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר מבחינה טכנולוגית, ויידרש מאמץ עצום כדי להדביק את הפער.

המשמעות: יהיה צורך לבטל הרבה עודף בכושר ייצור, והקורבן תהיה קרייזלר. סרברוס כבר אותתה שהיא תשמח לראות את ייצור הרכב מתמזג עם זה של ג'נרל מוטורס כדי להגן על אחזקות הרוב שלה ב-GMAC ובקרייזלר פייננשל.

האם ישראל והפלסטינים יעשו שלום?

לרוע המזל, לא. השלום במזרח-התיכון יצטרך שוב להמתין. נכון שהממשל האמריקני החדש עשוי להפגין עניין גדול יותר בפתרון מהיר יותר של העימות. נכון שהשיחות בין ישראל לפלסטינים יימשכו, אך המאמץ המחודש לא צפוי לייצר את הלחץ על ישראל להסדר מחייב.

ישראל ניצבת בפני בחירות בפברואר, וגם הפוליטיקאים היוניים ביותר שלה מסרבים לשלם את המינימום שדורשים הפלסטינים בנושא גבולות הקבע ומזרח-ירושלים. גם הפוליטיקה הפלסטינית במצב לא ברור, כאשר הפת"ח, בן השיח של ישראל, שולט רק בגדה המערבית וחמאס שולט ברצועת עזה.

לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן), שגם הוא ניצב בפני בחירות בשנה הבאה, אין לגיטימיות לבצע את הוויתורים הדרושים בנושא הפליטים. עם זאת, לכל הצדדים יהיה עניין בשמירה על מסגרת כלשהי של שיחות. שוב, צריך לצפות לתהליך שלום ב-2009, אך לא לשלום.

האם ישראל או ארה"ב יפציצו את איראן?

זו שאלה שחוזרים אליה מדי שנה. מדי שנה התשובה היא לא - ו-2009 לא תהיה יוצאת מהכלל. עם זאת, הסיכוי לכך יהיה יחסית גבוה יותר בשנה הבאה. התוכנית הגרעינית האיראנית מתקדמת מהר, מה שמפחיד את ישראל. קואליציה בראשות הליכוד צפויה לזכות בבחירות של פברואר ומנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, תיאר פעמים רבות את התוכנית הגרעינית האיראנית כאיום קיומי לישראל.

הממשלה החדשה בישראל היתה כמעט בוודאות שמחה לראות מכת מנע כלשהי על מתקני הגרעין של איראן, אך היא תיתקל בהתנגדות מצד הממשל של אובמה.

ארה"ב כבר מעורבת בשתי מלחמות - עיראק ואפגניסטן - והממשל יירתע מאוד מפתיחה של חזית שלישית. ארה"ב תרצה גם להמתין לפחות עד לבחירות לנשיאות באיראן ביוני.

ברק אובמה הבהיר בקמפיין הבחירות שלו שהוא מצדד במגעים עם איראן. ישראל לא צפויה לפעול לבדה מול התנגדות אמריקנית.

האם המדענים יצליחו לייצר חיים מלאכותיים?

אם קרייג ונטר, הפעלולן הגדול של הביולוגיה המולקולרית, היה מקבל את משאת נפשו, 2009 היתה השנה שבה היינו רואים את היצירה הראשונה של תא חי מכימיקלים במעבדה.

בתחילת השנה הצליח צוות המחקר שלו בארה"ב לסנתז במעבדה גנום או מיקרוב שלם - את כל הדי.אן.איי שהוא צריך כדי לחיות ולהתרבות. הצעד הבא יהיה הכנסת גנום מלאכותי לתא ריק ו"הפעלה" שלו, מה שייצור את היצור הסינתטי הראשון בעולם.

ונטר צפוי להצליח, בהתחשב ברקורד המדעי שלו. יהיו שיחששו מן האתיקה של מדענים שמשחקים באלוהים, ואחרים יחששו מן הסיכון לייצר צורות חיים מסוכנות. במציאות, המדענים רק ירכיבו מיקרוב קיים מרכיבים כימיים. יידרשו עוד שנים רבות ליצור אורגניזמים חדשים באופן מלאכותי.

ובכלל, זה לא הנושא. המניע העיקרי של ונטר הוא רצון לפתור את הבעיות הסביבתיות של העולם, למשל על-ידי יצירת מימן או הפיכת פחמן דו-חמצני לפטרוכימיקלים.