החמור מושך את העגלון

החלק של המשקיעים המוסדיים בניהול כספי הציבור הלך וגדל בשנים האחרונות. בסוף 2003 הם ניהלו 38.8% מהנכסים הפיננסיים של הציבור וכיום מגיע שיעור חלקם ל-40.3%.

סך נכסי הציבור כיום עומד על כ-1.9 טריליון שקל, סכום שמתוכו כ-0.76 טריליון שקל מנוהל על-ידי המשקיעים המוסדיים. לניתוח ההתנהגות שלהם יש משקל חשוב בניתוח ההתנהגות של השווקים הפיננסיים, ויש להם יכולת להשפיע על התנהגות שוקי איגרות-החוב והמניות.

בהגדרת משקיעים מוסדיים נכללים קופות גמל ופיצויים, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה (כולל וותיקות), תוכניות ביטוח חיים וקרנות נאמנות. בחלק מהם יש קשיחות לא קטנה בהרכב ההשקעות, כמו בתכניות ביטוח מבטיחות תשואה ובקרנות פנסיה וותיקות. כך שעוצמת השינויים בדפוסי ההשקעה המצטיירת מהכתבה היא הרבה יותר גדולה בפועל.

בעל הבית של השוק

מובן שאין הם "בעלי הבית" היחידים של השווקים. ישנם שחקנים אחרים, לרבות משקיעים זרים, ומה שחשוב יותר - יש הציבור הרחב שאת כספו הם מנהלים. הציבור משפיע בהתנהגותו על התנהגותם. השינויים בטעמי הציבור, הכוללים כניסה למכשירים מסוימים כמו קרנות כספיות ופק"מ או יציאה מאפיקים כמו קופות גמל המכילות מניות, משפיעים כמובן על המגמות בשווקים.

מרבית הכסף שמנהלים המוסדיים מיועד לטווח הארוך, ובתור שכזה היינו מצפים מהם להתבוננות לטווח הרחוק. אלא שיש שתי מכשלות בעניין. הראשונה היא שחלק לא קטן מהכסף כבר הבשיל למשיכה, וככזה הוא בעל אופי קצר מועד, לפחות בפוטנציה. המכשלה השנייה היא שהתשואות של הגופים הללו מתפרסמות אחת לחודש, והתחרות על כספי המשקיעים יוצרת תחרות קצרת טווח והתנהגות השקעתית קצרת טווח.

מעטים הם המוסדיים שעוצרים בימים אלה לחשוב, שאולי זה הזמן להתנהג בניגוד להלך הרוח ולציפיות המשקיעים, שכן זה עלול להיות רע לעסקים בטווח המיידי. המגמה של גידול או קיטון באפיק השקעה מסוים מתבטאת באותה עוצמה בקרב מנהלי ההשקעות המוסדיים והציבור.

גידול או קיטון בשיעור רכיב השקעתי מסוים נובע קודם כל מהתשואה החיובית או השלילית של כל אחד מהאפיקים בהשוואה לרעהו, ולאחר מכן, מהאופן שבו הציבור מזרים או מושך כסף מאפיקי השקעה או ממכשירי השקעה שונים. גם למנהלי ההשקעות המוסדיים יש כאן תפקיד, כולל זה של פעילות נגד המגמה, אם הם חושבים שכך נכון לעשות.

יוצאים מהקונצרניות

בדקנו האם חלו שינויים בטעמי ההשקעה של הציבור ושל המוסדיים. הנתונים נלקחו מתוך המאגר של בנק ישראל.

לאחר שנים של עלייה בשיעור האחזקה באג"ח קונצרניות, ב-2008 חל קיטון באחזקה ברכיב זה. בחודשים האחרונים מתחילה מגמה של ירידה באחזקה: בחודש מאי שיעור האחזקות עמד על 12.0%, ביוני הוא ירד ל-11.9%, ובנובמבר הוא כבר ירד ל-10.3%. עד 2004 ההיצע של האג"ח הקונצרניות היה קטן מאוד, ואפיק זה, שמייצג את השוק החוץ-בנקאי, גדל מאוד ואופיין בגיוסי הון בין השנים 2005-2007.

מגמה זהה לזו של הציבור מתרחשת גם בקרב המשקיעים המוסדיים. ב-2008 חל קיטון, כך שבאוקטובר האחזקה עמדה על שיעור של 20.4% מסך הנכסים, חזרה לרמה של סוף 2006.

נכנסים לממשלתיות

אפיק זה מהווה במידה רבה תמונת ראי של המגמה באג"ח הקונצרניות. לאחר מגמה של קיטון באחזקה באג"ח הממשלתיות בשנים האחרונות בקרב הציבור, חל מפנה ועלייה ב-2008 באחזקה ברכיב זה. באוגוסט הוא היווה 17.9%, ובנובמבר 20.2% - חזרה לרמה של סוף 2005.

גם באפיק זה מתנהגים המוסדיים כמו הציבור. המפנה חל ב-2008 והתחילה עלייה באחזקה, כך שבאוקטובר רמת האחזקה הגיעה ל-48.7%, חזרה (שוב) לרמה של סוף 2005.

לאחר מגמה של ירידה בשנים האחרונות באחזקה ברכיב השקלי, ב-2008 התרחש שינוי במגמה בקרב הציבור. בנובמבר הרכיב השקלי מהווה כבר 33.8% מסך הנכסים, חזרה לרמה של סוף 2004.

ושוב אנו נתקלים במגמה זהה אצל המוסדיים. ב-2008 יש שינוי במגמה, כך שבספטמבר הרכיב השקלי מהווה כבר 17.1% מסך הנכסים.

ב-2008 חלה עלייה חדה באחזקה של הציבור ברכיב הצמוד, כך שבנובמבר רכיב זה מהווה 34.2% מסך הנכסים. גם המוסדיים מגדילים חשיפה לרכיב הצמוד. ב-2008 חלה עלייה, כך שבספטמבר הוא מהווה 61.1% מסך הנכסים.

התמונה העולה מכל הנתונים היא עצובה. המשקיעים המוסדיים מתאימים עצמם למה שהציבור מבקש מהם.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב. אבי ברקוביץ הוא מנהל מידל אופיס מיטב גמל ופנסיה. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק