חבית מתנדנדת

הכותב היה בעבר סגן ראש מחלקת מחקר באגף המודיעין וכיום הינו אנליסט במשרד "אורי וולף ייעוץ כלכלי ופיננסי בע"מ"

מוקד משברי נוסף בשוק האנרגיה צפוי להתרחב בשנים הקרובות ולהשפיע על מחירי האנרגיה. האינטרס הרוסי הוא לזעזע את מחירי האנרגיה בעולם שכן תנודתיות במחירי הנפט בעיקר כלפי מעלה משרתת את אינטרסי מוסקבה.

יש שגורסים כי הכלכלה היא שהפילה את ברה"מ. כיום, נראה כי רוסיה משתמשת בכלכלה כדי להשיב לעצמה את מעמדה משכבר הימים. אין החולקים על תלותה של אירופה בנפט ובגז המיובאים על ידה מרוסיה. מחירי האנרגיה בעולם נוהגים בהתאם ולא נותרו אדישים למתיחות החדשה-ישנה עם אוקראינה והאיום שבאספקת אנרגיה רציפה לאירופה. האיחוד האירופי נמנע לפני כמה ימים מלהתערב בסכסוך הגז בין רוסיה לאוקראינה בו הצהירה רוסיה תנתק את האספקה בצינור הגז לאוקראינה, על-רקע סכסוך חוזי.

רוסיה כבר ניצלה את הגז שלה כנשק: ב-2006 היא ניתקה את אספקתו לאוקראינה עקב סכסוך על מחירים. סכסוך זה על אף שנראה לנו בישראל מינורי וחסר השפעה מהווה רק נדבך נוסף המצטרף למלחמה האחרונה בגיאורגיה, לשאיפות הכלכליות והמדיניות של השלטון במוסקבה.

היא פשוט יכולה

מדוע רוסיה נוהגת כך? כי היא יכולה. הסיבה לפרוץ המשבר בקווקז או המתיחות עם אוקראינה רחבה ועמוקה הרבה יותר מאשר דאגתה של רוסיה לשלומם של תושבי דרום-אוסטיה. רוסיה היא אחת מיצאניות הנפט והגז הטבעי הגדולות בעולם. לא זו בלבד, כיוון שלמדינות מרכז אסיה עתירות המשאבים אין גישה ישירה לים השחור ולאירופה, הן מוכרות לרוסיה גז טבעי בחצי מחיר ורוסיה מוכרת אותו במחיר מלא לאירופה.

כלומר, רווחיה של רוסיה נגזרים ממכירת משאבי אנרגיה לאירופה ואינם נסמכים רק על המשאבים שלה, אלא גם על משאבים שהיא מעבירה ממרכז אסיה לאירופה. אירופה מצידה מעוניינת כמובן לצמצם את תלותה הגוברת ברוסיה ולכן היא פועלת למצוא דרכים חלופיות לייבא גז ונפט ממרכז אסיה. החלופה היעילה ביותר היא לייבאו דרך גיאורגיה, המדינה היחידה מלבד רוסיה בעלת קשר יבשתי הן עם מרכז אסיה (דרך אזרבייג'אן והים הכספי) והן עם האיחוד האירופי (דרך הים השחור).

בשנים האחרונות, נחנכו שני צינורות באמצעותם גיאורגיה מייצאת נפט אזרי לאירופה, דרך הנמל שלה בים השחור ודרך הנמל התורכי שבים התיכון. הצינור דרך אגב עובר דרך גיאורגיה אל הנמל שבים השחור עובר בסמוך מאוד לערים הגיאורגיות שהרוסים טרחו לכבוש בפלישתם למדינה. אולם, מה שבאמת מדאיג את הרוסים הן התכניות של המערב וגיאורגיה לשבור את המונופול הרוסי בייצוא גז טבעי לאירופה באמצעות בניית צינור בים הכספי שיחבר בין עתודות הגז של מרכז אסיה לאזרבייג'אן ומשם דרך גיאורגיה אל אירופה (פרויקט 'Nabucco').

לרוסיה יש אינטרס ראשון במעלה שתלותה של אירופה בה לאספקת משאבי אנרגיה תעמוד בעינה ושלא תימצא לה חלופה ברת-קיימא. באיתותיה הברורים לאוקראינה או בפלישה לגיאורגיה רוסיה ניסתה לאותת שהיא לא תיתן לחלופה כזאת לקרום עור וגידים. ערעור יציבות המשטר בגיאורגיה כמו גם המשך הזעזוע באספקת אנרגיה לאירופה יאפשרו לרוסיה לחזק את אחיזתה כיצואנית הבלעדית של משאבי האנרגיה ממזרח למערב.

להחזיר עטרה ליושנה

רוסיה מעוניינת להשיב את מעמדה משכבר הימים ולחזק את השפעתה באירופה בתחום השליטה באספקת האנרגיה. אירופה מייבאת כיום 44% מצריכת הגז שלה, ו-50% מייבוא זה הוא מרוסיה. חלק מהאנרגיה המועברת לאירופה הוא ממקורות רוסיים, אך חלק מגיע ממדינות אגן הים הכספי כגון טורקמניסטן וקזחסטן בנתיבים העוברים בטריטוריה רוסית, ואשר על כן מעמידים את מדינות אירופה במצב של תלות בשיקולים כלכליים, ובעיקר פוליטיים של מוסקבה בכל הקשור באספקת אנרגיה.

השאיפה להרפות תלות זו במוסקבה הביאה את האיחוד האירופי בעידודה של ארצות הברית לתכנן מסדרון אנרגיה ישיר, לא דרך רוסיה, למאגרי הנפט והגז העצומים שבאגן הים הכספי. התכנית העיקרית הייתה הנחת קו נפט "דרום-צפון": אזרביג'ן - גיאורגיה - תורכיה, שיזרים נפט אזרי וקזחי, בעיקר, לתורכיה, ומשם במיכליות למקומות אחרים. קו נפט כזה מחייב שליטה של גורמים פרו- מערביים, ומכאן ההתערבות המערבית בנעשה בגיאורגיה, לנוכח הסכסוך שלה עם רוסיה בעיקר בסוגיות אבחזיה ודרום אוסטיה.

משבר עתידי בשוק האנרגיה

להתחזקות המעמד הרוסי כמונופול האנרגיה ישנה השפעה ברורה על התנודתיות במחירי האנרגיה. תנודות במחירי הנפט משפיעים ישירות ולחיוב על כלכלת רוסיה - משנת 2000 העבירה רוסיה לשליטה לאומית שליש מייצור הנפט שלה.

זו כמות משמעותית אם מתחשבים בכך כי תוצרת הנפט של רוסיה מהווה 40% מהצמיחה באספקה העולמית בשנים האחרונות. %80 מכלל נכסי הנפט הם כיום בידי מדינות, ואין להן תמריץ להעלות את רמות הייצור, מפני שהן נהנות מרווחים גדולים. לכן אותם מדינות יכולות לגרום לפגיעה משמעותית בצפון אמריקה ובאירופה, אפילו במצב של ירידות קטנות באספקה.

גם בתחום הגז הטבעי רוסיה מנסה לחזק את מעמדה כשחקנית מובילה. אספקת גז טבעי אינה נתונה לתכתיבים של קרטל אופ"ק. בתקופה האחרונה ישנן ניסיונות בלתי פוסקים מצד מפיקות הגז הטבעי העיקריות ובהן רוסיה ואיראן לייסד קרטל עולמי של ספקיות גז טבעי.

המדובר בצעד פוליטי רב משמעות בהתחשב בעובדה שהתחזית ל-15 עד 20 שנה הבאות היא שצריכת גז טבעי תכפיל עצמה פי ארבעה. בועידה הבינלאומית האחרונה בתורכיה הכריז פוטין כי רוסיה מתכוונת להיות הרגולטור של משק האנרגיה האירופי, כלומר בכוונתה לשלוט על צינורות הנפט העיקריים המחוברים למדינות אירופה. ימים לאחר מכן, השקיעה ממשלת רוסיה בענקית האנרגיה הצ'כית CEZ ובחברת הנפט והגז ההונגרית MOL.

איום ביטחוני עלינו

לפעילות הכלכלית הרוסית גם השלכות בטחוניות על ישראל. בשל רצונה של רוסיה בשליטה על ברז האנרגיה האירופי, תומכת רוסיה באיראן מעל כל במה אפשרית, גם בתחום הגרעיני. בתמיכתה של רוסיה באיראן מבטיחה לעצמה רוסיה שני דברים.

קודם כל, את הנפט, ובהמשך את שעבודה המלא של איראן. שנית, תמיכה זו תשלול מארה"ב את הסיכוי להגיע לנפט של איראן. התמיכה באיראן אמורה לשכנע את טהראן לתמוך באופן מוחלט ברוסיה, ואיראן מייחלת להיות יד ימינה של מעצמה, הנמצאת בצד המנוגד לארה"ב במפה הפוליטית.