"ניו-יורק טיימס": ישראל ביקשה בשנה שעברה סיוע אמריקני בתקיפה באיראן - בוש סירב

בוש מעביר את התכנית ליורשו, ברק אובמה ; הממשל הגיע למסקנה כי הסנקציות על איראן לא הועילו; עם זאת, בוש הודיע לישראל כי אישר תוכנית פעולה חשאית שנועדה לחבל במאמצי איראן לפתח נשק גרעיני ; בוש השתכנע כי כל התקפה גלויה על איראן תהיה בלתי יעילה, תוביל לגירוש הפקחים הגרעינייים מאיראן, ואף עלולה להוביל למלחמה רחבה במזה"ת, שתגרור גם את החיילים האמריקניים בעיראק

הנשיא ג'ורג' בוש אישר תכנית אמריקנית חשאית חדשה שנועדה לחבל במאמצי איראן לפתח נשק גרעיני, לאחר שדחה אשתקד בקשה סודית של ישראל לקבל פצצות חודרות בונקרים והיתר לטוס במרחב האווירי של עיראק כדי להפציץ את המתקן הגרעיני הראשי של איראן. כך מסר הלילה (מוצ"ש) ה"ניו יורק טיימס" מפי פקידים בכירים בממשל היוצא ומפי מקורות ממשלתיים זרים.

לדברי הטיימס, גורמים בבית הלבן לא הצליחו לקבוע בוודאות האם ישראל אכן החליטה לתקוף את איראן לפני שבקשתה לקבל את הפצצות נדחתה, או האם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ניסה לדרבן את הבית הלבן לפעולה החלטית יותר נגד איראן לפני סיום כהונתו של בוש.

ממשל בוש נחרד במיוחד מבקשת ישראל לטוס במרחב האווירי של עיראק כדי להגיע לתשלובת הגרעינית הראשית של איראן, בנאטאנז, שבה נמצאים מתקני העשרת האוראניום של תכנית הגרעין האיראנית.

הבית הלבן דחה את בקשת ישראל על הסף, אמרו פקידים אמריקניים, והישראלים נסוגו, לפחות זמנית. אבל חילופי הדברים המתוחים בין שתי המדינות הניעו את הבית הלבן להגביר את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל ולדווח לגורמים ישראליים על המאמצים החדשים של ארה"ב לחבל בתשתית הגרעין של איראן באופן בלתי בוטה. מדובר בתכנית חשאית גדולה, שבוש עומד להעביר ליורשו, ברק אובמה.

המידע על התכנית החשאית האמריקנית ועל מאמצי בוש להוריד את ישראל מרעיון התקפה אווירית על איראן לוקט ב-15 החודשים שחלפו בראיונות שקיים הטיימס עם פקידי ממשל בוש בהווה ובעבר, עם מומחים מחוץ לממשל, עם פקחים גרעיניים בינלאומיים ועם גורמים ממשלתיים בישראל ואירופה. העיתון מציין שהוא השמיט כמה פרטים על התכנית החשאית של ארה"ב לפי בקשת גורמי מודיעין אמריקניים כדי לא לפגוע במהלכי התכנית, שמתבצעת עתה.

מהראיונות עם פקידי הממשל עולה, כי בעוד שבוש קיבל תדרוכים מפורטים ורבים על האופציות להתקפה אמריקנית גלויה על המתקנים הגרעינייים של איראן, הוא מעולם לא הורה לפנטגון לעבור לשלב שמעבר לתכנון לשעת חירום, גם לא בימים האחרונים של נשיאותו.

לפי המרואיינים, בוש השתכנע מהערכות של בכירים בממשל, ובראשם שר ההגנה, רוברט גייטס, שכל התקפה גלויה על איראן תהיה, קרוב לוודאי, בלתי יעילה. היא תוביל לגירוש הפקחים הגרעינייים מאיראן ותגרום לכך שהמאמצים הגרעיניים של טהראן ייעשו מתחת למסך עשן סמיך יותר.

בדיונים בין בוש לגורמים הבכירים בממשל אף הועלתה האפשרות שהתקפה גרעינית על איראן תביא להתלקחות מלחמה רחבה במזה"ת, שתגרור לתוכה את 140 אלף החיילים האמריקניים בעיראק.

במקום זאת, אימץ בוש מערכת אינטנסיבית יותר של תכניות לפעילויות חשאיות, לאחר שהגיע למסקנה שהסנקציות שהטילו ארה"ב ובעלות בריתה על איראן לא הצליחו להאט את מאמצי העשרת האוראניום שם.

הפעולות החשאיות האלה, והשאלה האם ישראל תסתפק בתכנית פעולה שהיא פחות מהתקפה צבאית ישירה על איראן, הן חלק מהדילמות הקשות שעימן יצטרך להתמודד הנשיא הנבחר החל ב-20 בינואר. מאז זכייתו בבחירות, ב-4 בנובמבר, מקבל אובמה דיווחים נרחבים על הפעילויות האמריקניות באיראן. צוותו של אובמה מסרב להגיב על כך.

כבר בתחילת נשיאותו, מציין העיתון, יצטרך אובמה להחליט האם הפעולות החשאיות שבהן החל בוש מצדיקות את הסיכון שהן ירוקנו מתוכן את התחייבותו, במסע הבחירות, לנסות ולהידבר עם איראן באמצעים דיפלומטיים. כל אופציה טומנת בחובה סיכונים מבחינת אובמה: אם הוא יחליט להוסיף ולקיים את הפעולות שמוריש לו בוש, יש אפשרות שאחת מהן תסתיים בכישלון, כפי שנכשל מבצע מפרץ החזירים בקובה בתקופת ממשלו של ג'ון קנדי. אם אובמה יחליט לבטל את יזמות בוש, הוא חושף עצמו להאשמות שהוא מתיר לאיראן להתקדם במאמציה הגרעיניים ובכך הוא יוביל לשינוי מאזן הכוחות במזה"ת.

התכניות החשאיות האמריקניות, שיישומן החל בחודשים הראשונים של 2008, כוללות מאמצים מחודשים לחדור לשרשרת האספקה הגרעינית של איראן בחו"ל, וכן מאמצים חדשים, בחלקם ניסיוניים, לפגוע במערכות החשמל, המחשבים ותשתיות אחרות שעליהן נשענת איראן. המטרה היא לדחות את המועד שבו תוכל איראן להפיק אוראניום מועשר שנחוץ להרכבת נשק גרעיני.

המידע על התכנית נשמר בסוד, ציין הטיימס, אך פקידים בממשל בוש מפקפקים בסיכויי הצלחתה. הם טוענים, כי האיראנים חשפו מאמצים שנעשו בעבר לסיכול התכנית הגרעינית שלהם וכי יזמות אלה רק דחו, אך לא הורידו מהפסים, את מאמצי ההתחמשות הגרעינית של טהראן.

בסוף 2008, העריכו פקחים בינלאומיים כי איראן הצליחה להפעיל 3800 צנטריפוגות, אך גורמי מודיעין אמריקניים אומרים עתה, כי בנאטנז פועלות עתה בין 4000 עד 5000 צנטריפוגות, שדי בהן לייצר כמות מספיקה לפצצה גרעינית אחת מדי שישה עד שמונה חדשים.

פקיד ממשל אמריקני הגדיר בזלזול את אחת מהפעילויות החשאיות נגד איראן כ"ניסויים מדעיים". גורם מודיעיני בכיר אמר, כי בימים האחרונים של ממשל בוש הצליחו האיראנים להגיע לשלב כה מתקדם במאמציהם לייצר נשק גרעיני עד שלא סביר שיהיה אפשר לעצור אותם.

גורמים אחרים בממשל חולקים על הערכות אלה. הם טוענים, שישראל לא היתה משתכנעת להימנע מהנחתת מהלומה על איראן אם היא לא היתה מאמינה שלמאמצים האמריקניים יש סיכוי להצליח.

ניו יורק טיימס טוען, כי מאמצי ישראל להשיג את הפצצות חודרות הבונקרים, בקשתה לטוס במרחב האווירי של עיראק וכן בקשה נוספת, לקבל מהאמריקנים ציוד לתדלוק למטוסים התוקפים, נובעים מזעמה של ישראל על מסמך רשמי, שמסכם את דעת כל סוכנויות המודיעין של ארה"ב. במסמך, מסוף 2007, נטען כי איראן השעתה למעשה פיתוח נשק גרעיני כבר ב-2003. יודגש כי מסקנה זו היכתה בתהדמה את צוות הביטחון הלאומי של בוש וכן את הנשיא עצמו. בוש התייחס בחשדנות רבה למסקנות המסמך, לדברי פקידי ממשל שדנו עמו על כך. המסקנות נשענו על מסמכים שהושגו בחדירה לרשתות מחשבים באיראן.

בעוד שהגרסה הפומבית של המסמך הבליטה את המסקנה שאיראן השעתה פיתוח נשק גרעיני, הגרסה המסווגת שלו דיווחה בהרחבה על חשד שלאיראן יש 10 עד 15 מתקנים גרעיניים שמעולם לא נפתחו לפני פקחים בינלאומים, ושבהם עלולה להיעשות פעילות של העשרת האוראניום, פיתוח נשק וייצור צנטריפוגות. כאמור, הישראלים הגיבו בזעם על הדו"ח והציגו לפני האמריקנים, לרבות יו"ר המטות המשולבים של הצבא, אדמיראל מייק מולן, הוכחות להפרכתו, אך הם לא היו היחידים.

אפילו שר ההגנה גייטס, שיוסיף לכהן במשל אובמה, ושהתנגד לתת אור ירוק להפצצה הישראלית, אמר כי המסמך הציג את ההוכחות שעליהן נשענות מסקנותיו בצורה גרועה, לא הדגיש מספיק את חשיבות העשרת האוראניום והדגיש יותר מדי את ההערכה שאיראן הפסיקה את מאמציה לתכנון נשק גרעיני, מאמצים שניתן לחדשם בנקל.

בראיון לטיימס אמר גייטס, כי בכל הקרירה שלו לא ראה מסמך מודיעיני שהיתה לו השפעה כל כך גדולה על הדיפלומטיה האמריקנית, "מפני שאנשים הגיעו למסקנה שפעולה צבאית (אמריקנית) ירדה מהפרק".

גם אולמרט הגיע לאותה מסקנה, מציין העיתון. הוא ציפה בעבר, שבוש יטפל בבעיה האיראנית עד תום כהונתו. עתה, הישראלים שוב אינם מאמינים בכך. לכן, הגיעה ממשלת ישראל למסקנה, בתחילת 2008, שעליה לטפל בבעיה האיראנית בעצמה ולכן היא ביקשה מהממשל את הפצצות חודרות הבונקרים, את ציוד התדלוק וכן היתר לטוס מעל יראק.

ובעוד שבוש "הניח הצידה" את שתי הבקשות הראשונות, הוא אמר "לעזאזל, לא", בתגובה על הבקשה השלישית, לדברי עוזר בכיר של הנשיא. הבית הלבן והפנטגון חששו מסערה פוליטית בעיראק אם ייוודע שמטוסים ישראלים טסו במרחב האווירי שלה ושהעיראקים יגרשו את החיילים האמריקניים מארצם.

התרגיל שערכה ישראל מעל הים התיכון, ביוני אשתקד, ושתואר כחזרה גנרלית לקראת התקפה על איראן, "באמת הפחיד אנשים רבים בוושינגטון", לדברי פקיד בבית הלבן, לאחר שניתוח של הפנטגון העלה, כי המרחק שעברו המטוסים הישראליים בתרגיל כמעט זהה למרחק מישראל למתקנים הגרעיניים בנאטאנז.

אדמיראל מולן, שהגיע לבקור בישראלי בתחילת יולי, ביקש לשמוע מגורמים ישראליים מה כוונותהם לגבי עיראק. מקבילו הישראלי, רא"ל גבי אשכנזי, טען באזניו, כי התקפה אווירית על נאטאנז תחזיר את תכנית הגרעין האיראנית שנתיים או שלוש שנים אחורה. ההערכות האמריקניות באותה תקופה היו הרבה יותר שמרניות.

כך או כך, עם ביקורו של מולן בישראל, הגיעה ישראל למסקנה, שללא סיוע אמריקני לא תוכל ישראל לפגוע באתר הגרעיני העיראקי בעוצמה מספיקה די להלום באופן מכריע בתכנית הגרעינית האיראנית.