בוש מסכם כהונתו: "כדי להיות פופולרי - יכולתי להטיל על ישראל את האחריות לכל הבעיות במזה"ת"

נשיא ארה"ב היוצא, ג'ורג' בוש, סיכם במסיבת עיתונאים האחרונה שיכנס בבית הלבן, את כהונתו בת 8 השנים.

הנשיא היוצא, שעד עתה העדיף לומר שההיסטוריה תשפוט את נשיאותו ושהתקשה למנות אפילו שגיאה אחת בשמונה שנותיו בוושינגטון, נפתח הערב (ב') במסיבת העיתונאים האחרונה שלו בבית הלבן. הוא שפך את ליבו לפני העם האמריקני לאו דווקא ברגשנות, או בשטף של רחמים עצמיים, אלא כאדם שמבקש לפרוק מעל עצמו נטל מעיק.

בוש, שרהיטות לא היתה מעולם אחת ממעלותיו הבולטות, לא התקשה הפעם לעשות חשבון נוקב עם מבקרים שבמשך שנים המטירו אש וגפרית על נשיאותו. לא פופולריות חיפשתי, הוא אמר. אני רוצה להביט על עצמי בראי אחרי נשיאותי, ולהיות גאה.

"אני חולק נמרצות על הביקורת שנגרם פיחות למעמדה המוסרי של ארה"ב בעולם", אמר הנשיא היוצא. "ייתכן שמעמדה פוחת בעיני אליטות מסוימות. אבל אנשים עודם מבינים שאמריקה דוגלת בחירות, שאמריקה היא ארץ שמעניקה תקוות גדולות... לכו לאפריקה, שאלו את האפריקנים על הנדיבות והחמלה של ארה"ב. לכו להודו. לכו לסין ושאלו על אמריקה".

"... אין ספק, שבחלקים מאירופה נשמעו טענות שארה"ב לא היתה צריכה לצאת למלחמה בעיראק בלי מנדט, אבל מדובר רק במדינות מעטות. רוב המדינות באירופה התייחסו ברצינות (לקטע האופרטיבי בהחלטת מועצת הביטחון) 1441, שדרש מעיראק לחשוף (נשק להשמדה המונית), לפרוק את הנשק או לשאת בתוצאות.

"אמרתי לאנשים, אפשר לנסות להיות פופולרי בחוגים מסויימים באירופה. אתה יכול להיות פופולרי שם אם תטיל על ישראל את האחריות לכל בעיה במזה"ת. אתה יכול להיות פופולרי אם תצטרף לבית הדין הבין-לאומי בהאג. אני מניח שהייתי יכול להיות פופולרי לו הייתי חותם על אמנת קיוטו (למאבק בהתחממות הסביבה), אבל חשבתי שהאמנה שגויה והצעתי משהו אחר, קונסטרוקטיבי יותר".

שאלה: האם שגית במהלך נשיאותך? אם כן, מה היתה שגיאתך הגדולה ביותר?

בוש: "אין ספק שהיתה זו שגיאה להניף את הכרזה 'המשימה הושלמה' (בעיראק) על סיפון נושאת מטוסים (כחודשיים אחרי תחילת הפלישה לשם). הכרזה הזו שידרה מסר שגוי. ניסינו לומר משהו אחר, וזה לא יצא. ברור מאליו, שחלק מההצהרות שלי היו שגויות".

חלק ניכר מהביקורת הציבורית על בוש היה הטיפול הכושל של ממשלו בתוצאות סופת ההוריקן קתרינה ובעובדה שחלפו ימים יקרים עד שהבית הלבן הבין שמשהו אינו כשורה בשטח. במקום להתייחס לביקורת הנוקבת ביותר, על הזנחת אוכלוסיות שלמות בניו-אורלינס ללא מזון, מיים נקיים ומקלט בטוח, העדיף בוש להתמקד דווקא בבעיה של יחסי ציבור: מדוע בחר הבית הלבן לא להנחית את המטוס הנשיאותי בנמל- התעופה של ניו-אורלינס לאחר הסופה, התנהלות ששידרה העדר חמלה כלפי המקומיים. בוש טוען עכשיו: לא רציתי לגזול כוחות אדם משטרתיים, שהיו נחוצים למשימות אבטחתי, מעבודתם החיונית בשטח.

והאכזבות הגדולות?

"אבו גראייב (בית-כלא בעיראק שבו עונו והושפלו עצירים עיראקיים ע"י חיילים אמריקניים) היה, כמובן, אכזבה עצומה בתקופת נשיאותי", אמר בוש. "אי מציאת נשק להשמדה המונית (בעיראק) היה אכזבה משמעותית".

"לא ברור לי אם אנחנו צריכים להגדיר את הדברים האלה כמשגים", הוסיף בוש. "בואו נאמר שהדברים לא התנהלו לפי התכנית".

בתשובה מדוע נכשל ממשלו בהשכנת שלום במזה"ת אמר הנשיא היוצא, שגם ממשלים קודמים לא הצליחו להרים את המטלה. הוא ציין, כי כבר ב-2002 הניח את יסודות חזונו לשתי מדינות דמוקרטיות, שחיות בשלום זו בצד זו.

"האתגר היה, כמובן, הנחת יסודות להקמת מדינה כזו, ארגון כוחות ביטחון פלסטיניים וכינון דמוקרטיה וכלכלה במדינה פלסטינית עתידית", אמר בוש. "הבעיה היתה קיומם של גורמים שרוצים להרוג, כחמאס, אל קאעידה וארגונים קיצונייים אחרים, שהיו מוכנים לקטול כדי למנוע השגת המטרה".

בהתייחסו לבעיות עכשוויות חזר בוש על העמדה האמריקנית, שישראל זכאית להגן על עצמה ושאם חמאס רוצה לקדם הפסקת אש עליו להפסיק את ירי הרקטות על ישראל. הוא אמר, שהדרך לקראת הפסקת אש צריכה לעבור דרך מו"מ עם מצרים על דרכים למניעת הברחות נשק לעזה.

בוש התייחס גם לזירה הכלכלית, ואמר כי "שמתי בצד חלק מעקרונותיי הכלכליים של שוק חופשי, כאשר הובהר לי ע"י הצוות הכלכלי של הממשל, כי המשבר הפיננסי הנוכחי יכול לעלות על זה של תקופת השפל הגדול", אמר בוש בהתייחס להתערבות הממשל האמריקני בכלכלה ובשווקים הפיננסיים על רקע המשבר הפיננסי מהעוצמתיים שידעה הכלכלה העולמית.

בוש התייחס גם לתוכנית החילוץ של הממשל שזכתה לשם TARP (תוכנית החילוץ לנכסים בעייתיים), באומרו כי הנשיא הנבחר, אובמה לא ביקש ממנו לדרוש מהקונגרס להקצות את יתרת הסכומים (350 מיליארד דולר) כדי להזרימם להמשך הסיוע לשווקים הפיננסיים.

"אני מאמין כי הצעדים שנקטתי סייעו לשווקים - זה הצעד הראשון לעבר התאוששות". אמר בוש.

אובמה, שייכנס לתפקידו ב-20 בינואר עתיד לקבל על עצמו את המשך הטיפול המוניטרי בכלכלה האמריקנית, שנמצאת במצבה המדאיג ביותר מזה כמה עשורים. אובמה עתיד ליישם את תוכניתו בת השנתיים שתחייה את הכלכלה ואת שוק העבודה האמריקני.