המשבר הכלכלי הפך את בנקאות ההשקעות לתחום בסכנת הכחדה. יש מי שיגידו "מגיע להם", שהרי המשבר התחיל בתעשייה הפיננסית ומשם זלג ליתר המקומות. בין הנפגעים היו לא רק בנקי ההשקעות הגדולים, אלא גם הקטנים יותר, אלה שמכונים בוטיק. גם הם ספגו מכה, ורבים מהם נמחו מוול-סטריט ומהסיטי של לונדון.
להתכווצות מספר השחקנים אין עדיין השפעה מיידית על ההיי-טק הישראלי -הרי שוקי ההון חתומים ממילא, ואין חברה שתצליח לפרוץ אותם. אבל צריך לזכור שהמשבר ייגמר יום אחד, ושוקי ההון ייפתחו. ואז, מי יקח את החברות הישראליות, הידועות בגודלן הצנוע, לרוד שואו והנפקה ראשונית?
חברת השירותים הפיננסיים הישראלית, מגנוליה קפיטל, רוצה להצליח לשרוד את המשבר ולהיות מוכנה עם ערימה של חברות מצוינות ובשלות לגאות הבאה. זאת הסיבה שהחברה נטשה את משרדיה היוקרתיים במגדלים בהרצליה פיתוח, ונדדה אל רמת החי"ל ולמשרדים צנועים בהרבה.
השותפים - חגי שוורץ, רני כהן ויואב הינמן, ממשיכים בינתיים לשמור על קשר עם חברות הסטארט-אפ וקרנות ההון סיכון המקומיות, ולהעניק שירותים כמו סיוע בגיוסי הון וגיוסי הלוואות הון סיכון. נציין, כי מגנוליה היא שותפה אסטרטגית של בנק ההשקעות Thomas Weisel Partners בישראל.
מאז הקמתו ב-1999, הפך תומס וייזל לחתם פעיל בתחום הנפקות של חברות צמיחה מגובות הון סיכון בארה"ב. במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם מגנוליה קפיטל, היה בנק ההשקעות שותף ל-12 עסקאות של הנפקה, מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות בישראל.
העסקה האחרונה, שבוצעה בדצמבר 2008, הייתה מכירת סקופוס להרמוניק, ונזכיר כי תומס וייזל ומגנוליה קפיטל היו יועצים פיננסיים גם של הנפקת סקופוס בדצמבר 2005. למגנוליה הסכמים לשיתוף פעולה גם עם Ferghana Partners, קבוצת בנקאות השקעות בתחומי מדעי החיים, ועם בנק ההשקעות האמריקני Revolution Partners, המתמחה בניהול של סבבי גיוסי הון פרטיים וייעוץ פיננסי."
"לא מתרגשים מכל אפצ'י"
לשניים מהשותפים במגנוליה עבר יזמי מוכח - שוורץ היה מנהל הכספים של צ'ק פוינט ושל מרקורי, וכן בסטארט-אפים אטריקה והייפרול. היו"ר, כהן, היה בעבר מנהל בקרנות מופת ואורום-SBC של מוריס קאהן, והיה מעורב בהקמת מספר חברות ובהן הייפרול. לכהן גם ניסיון כבנקאי השקעות, בקבוצת המיזוגים והרכישות של קרדיט סוויס בניו יורק.
השותף השלישי, הינמן, מגיע מתחום הבנקאות, והיה בעבר בנקאי השקעות ואנליסט בתחום הטכנולוגי. עירית הלל, שותפה נוספת, צמצמה את היקף פעילותה במגנוליה, וכיום היא משמשת יועצת לחברה וכן לקרן ההון סיכון JVP.
*איך חברת שירותים פיננסיים שורדת את המשבר?
שוורץ: "ההנדסה הפיננסית נעלמה, ויש תחושה של חזרה לבסיס - חוזרים להתמקד בהכנסות, רווחים ותזרים מזומנים. היקף העבודה ירד באופן משמעותי, אבל אנחנו לא מתרגשים מכל אפצ'י, גם אם ההתאוששות תגיע רק בעוד שנה או שנתיים. זו הייתה שנה חלשה בכל עולם הבנקאות. ב-2007 ליווינו שתי הנפקות ראשוניות של חברות ישראליות, שנעצרו לפני שיצאו אל הפועל, וכך היה עדיף. יש לנו מה להציע לחברות ולקרנות הון סיכון מקומיות, ואנחנו מאמינים שב-2010, כשהמצב ישתפר, נהיה כתובת מתאימה לסטארט-אפים בישראל.
"בנקאים זרים אחרים צמצמו את הפעילות שלהם בישראל. אנחנו כרגע מממנים את העסק שלנו, כי אנחנו מאמינים שזה מה שנכון לעשות. אנחנו רוצים לבנות עסק שיחזיק מעמד זמן רב, והשוק יעריך את זה".
הינמן מציין שתומס וייזל הוא בין בתי ההשקעות היחידים שלא פיטרו עובדים, וממשיך לעבוד עם החברות על הנפקות ראשונות בעתיד וגיוסי המשך. "מי שישרוד את הסערה ירכב על גל ההצלחה", אומר שוורץ, "הבנקאים הגדולים, כמו גולדמן זאקס או מורגן סטנלי, לא יוכלו להקדיש תשומת לב לשוק הישראלי, כי העסקאות כאן קטנות למידות שלהם. ישראל היא שוק של מיקרו-קאפ, חברות בהיקפים של בין 300 ל-400 מיליון דולר. מצד שני, כיסוי מרוחק לא מספיק. עיקר העבודה שלנו היא עם המשקיעים, עם קרנות ההון סיכון, הפרייבט אקוויטי והחברות עצמן. אנחנו נפגשים איתם כל הזמן".
במגנוליה סבורים שבישראל אין מספיק גופי מימון לחברות הבשלות. "איך לא קמה כאן עוד חברה כמו צ'ק פוינט? אין היום יותר מ-10 חברות ישראליות גדולות בנאסד"ק", אומר שוורץ. "יש כאן נטייה למכור ולהעיף חברות מוקדם מדי, ובין היתר זה בגלל שאין כאן גופי מימון לחברות בשלבים הבשלים. אם היו גופי מימון לחברות בשלות, זה היה יכול לתת מרווח נשימה לחברות. שלא ירוצו להנפקות ראשוניות לפני שהן מוכנות".
*האם תייעצו לחברה לדחות הנפקה? זה בניגוד לאינטרסים שלכם.
כהן: "כבר היו עסקאות שהפסדנו, כי חשבנו שהחברות לא מוכנות להגיע לשוק הציבורי".
אין בשורה לישראל
במגנוליה מנסים לחזק את תחום הלוואות ההון סיכון (Venture Lending), ועובדים בשיתוף פעולה עם Lighthouse האמריקנית. מגנוליה מסייעת לחברות ישראליות להשיג הלוואות וקווי מימון בחו"ל, ובנושא זה יש לשותפים ביקורת על חוק המו"פ המקומי.
שוורץ אומר כי רצוי שהחוק ישונה כדי להקל על חברות הטכנולוגיה להתקשר עם משקיעים זרים. "חוק המו"פ מקשה באופן משמעותי על תעשיית הלנדינג להתפתח בישראל", הוא אומר. "למדען יש אחזקות בחברות, ויש לו אמירה בכל אירוע משמעותי בחיי החברה. הוא גם שותף לרווחים. מצד שני, הקרנות המשקיעות לוקחות סיכון גבוה, לכן קרנות אמריקניות רבות אומרות במפורש שהן לא רוצות להשקיע בחברות שהמדען מעורב בהן. אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לקדם את התחום, ולהקים קרן במתכונת יוזמה".
*תחום האשראי וההלוואות יכול להיות מסוכן לחברות בשלבים המוקדמים, ללא הכנסות או מוצר.
כהן: "40% מעסקאות הלנדינג בארה"ב הן בחברות בשלבים מוקדמים. עיקר הפעולה היא עם קרנות ההון סיכון, וצריך לדעת עם מי הולכים".
שוורץ אומר שכל עוד מכירים את החברות ושומרים איתן על קשר הדוק, אין הרבה הפתעות: "אנחנו שומרים על קשרים ארוכי טווח עם החברות, העבודה שלנו עם החברה לא נגמרת בהנפקה או בגיוס ההון. למשל, עם סקופוס התחלנו לעבוד בשנת 2005, בהנפקה שלוותה על ידי תומס וייזל, ומאז אנחנו בקשר. התפקיד שלנו מסתיים רק שהחברה עוברת ידיים".
*אילו מגמות צפויות בשנה הקרובה?
הינמן: "אנחנו צופים ש-2009 תהיה שנה של מיזוגים ורכישות, רובם במודל של מיזוג בין שווים. יותר מתמיד, הכסף הוא המלך, וזה שוק של קונים. יש לא מעט תחומים שנראה אותם שומרים על צמיחה, למשל עולם התקשורת הניידת".
שוורץ: "המצב בסיליקון ואלי נראה לא טוב. מה שקרה ברבעון השלישי וברביעי התרחש עוד במסגרת התקציבים של שנת 2008, וכעת נחכה ונראה מה יקרה ברבעונים הראשון והשני, עם התקציבים החדשים של 2009. לצערי, סביר שבישראל יהיה קשה מאוד. בלי לנבא שחורות מדי, זה לא מופרך שיפוטרו כ-10,000 עובדים בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
