מנכ"ל ישראמקו: "האמנו בקידוחים לאורך כל הדרך, למרות שחלק מהשותפים קיבלו רגליים קרות; ברור שכרגע המדינה לא תסמוך רק עלינו כספק גז יחידי"

אחרי 21 שנים של פעילות בתחום חיפושי הגז והנפט, יוסי לוי זוכה סוף-סוף לקצת נחת ; בראיון ל"גלובס": "בכל המדינות שמסביבנו מצאו נפט וגז, ורק כאן כלום. אז עכשיו יש גם לנו" ; בין השותפים שנשרו בדרך: כלל תעשיות, גרנית סונול, דור כימיקלים, המפעלים הפטרוכימיים ובני שטיינמץ ; יצחק תשובה: "נקודת ציון היסטורית בעצמאותה הכלכלית של מדינת ישראל"

אחרי למעלה מ-20 שנה של פעילות בתחום חיפושי הגז והנפט, מנכ"ל ישראמקו , יוסי לוי, מתרגש. אחרי חיפושים רבים, נראה כי קידוח תמר, בו מחזיקה ישראמקו 28.7%, הצליח, ועשוי להניב הכנסות של מיליארדי דולרים.

קידוח "תמר 1", בו שותפות דלק וישראמקו, הוא תגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם במדינת ישראל. מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י מארה"ב, דיווחה אמש כי הבדיקות איששו את ההערכות הראשוניות לקיומו של מאגר גז בנפח של 88 מיליארד מ"ק (BCM) לפחות.

"התחושה נהדרת", אומר לוי (56) ל"גלובס". "אני כבר 21 שנה בחיפושי גז ונפט, היו הרבה אכזבות וקידוחים על קידוחים, אבל לא התייאשנו. אמרו שישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, ובכל המדינות שמסביב לנו מצאו נפט וגז, ורק כאן כלום. אז עכשיו יש גם לנו, ואני שמח לא רק כמנכ"ל החברה, אלא כאזרח בישראל".

מהם השלבים הבאים הצפויים בקידוח תמר?

"השלב הבא הוא ביצוע של מבחן הפקה, שצפוי לארוך כשלושה שבועות. ככל הנראה נבצע קידוח נוסף במאגר, על מנת לוודא את האינדיקציות שקיבלנו גם במקום אחר, ובקידוח הזה נשתמש גם להפקה בעתיד. לאחר השלבים האלה המפעיל והשותפים יידעו להגיד בצורה טובה יותר מה כמות הגז במאגר, ואז תינתן ההכרזה אם הקידוח הוא מסחרי או לא. בשלב הזה נדע גם מה הוא קצב שאיבת הגז האפשרי, נבנה תוכנית פיתוח, ואז גם תהיה הערכת שווי מדויקת של הכנסות והוצאות צפויות".

האם בוודאות נמצא גז?

"אנחנו מאוד נזהרים בשלב הזה, ולכן עדיין לא הכרזנו על המאגר כמסחרי. נובל היא חברה מאוד מקצועית בתחום, יש לה ניסיון בעולם ובמאגרים הללו, והיא מעריכה שיש סיכוי טוב שהמאגר יהיה מסחרי. אנחנו רוצים להאמין שאנחנו לא סתם משקיעים עכשיו 20 מיליון דולר במבחן הפקה. יחד עם זאת, אנחנו רוצים לאמת את כל הפרמטרים, ונבצע קידוח נוסף על מנת לוודא שיש את אותם פרמטרים במקום נוסף במאגר".

לדברי לוי, חשיבות גילוי הגז גדולה גם במונחים בינלאומיים. "נובל אנרג'י דיווחה שזו התגלית הכי גדולה שלה, ונובל היא לא חברה קטנה. מה שראינו בקידוח הם שלושה מאגרים באיכות גבוהה, הכוללים שכבות חול בעובי של 140 מטר המכילות גז טבעי. זה הרבה יותר גדול ממה שציפינו, וזה משליך לגבי גודל המאגר. אם בהתחלה האינדיקציה היו ל-88 BCM, המפעילה, נובל, מעריכה כי בכפוף לקבלת נתונים נוספים, המאגר עשוי אף לגדול יותר והעתודות יהיו גבוהות יותר".

האם התגלית הנוכחית פותחת את האזור לתגליות נוספות?

"אין ספק שזו פריצת דרך שלא חשבו עליה בעבר, אבל בעולם חיפושי הנפט צריך להתקדם צעד אחרי צעד. בעבר חשבו שבחולות של הנילוס יש מאגרי גז שיגיעו במקרה הטוב עד אשקלון, שם נמצאו המאגרים של ים תטיס. כרגע נמצאו בתמר חולות באיכות מאוד גבוהה, וייתכן שנבצע גם קידוח בשטח דלית - שטח של השותפים, שנמצא קרוב יותר לחוף ובעומק מים רדוד יותר".

המשך הקידוח צפוי לכלול הוצאות בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, האם תוכלו לעמוד בעלויות לפיתוח הפרויקט?

"השותפים הישראלים ונובל יכולים להרים את הפרויקט, יש לנו מספיק כוח פיננסי להרים את כל שלבי הפיתוח. בישראמקו חלק מהמימון יבוא מההון העצמי, וחלק על ידי גיוס כסף, הן דרך זכויות והן בגיוס אשראי. אנחנו רואים בפרויקט הזה כפרויקט לאומי, ומאמינים שיקבל את הגיבוי ואולי גם את הערבויות של מדינת ישראל. אני מאמין שאם יהיה חוזה חתום מול חברת חשמל למכירה של הגז, לא תהיה בעיה לקבל מימון כנגדו, כיוון שהחוזה יהווה בטוחה מספיק חזקה. צריך גם לזכור שלמדינה יש אינטרס לרכוש גז מקידוח תמר, כיוון שהיא מקבלת תמלוגים, מה שיוצר הכנסות למדינה, ולכן זה יהיה גם כדאי ביחס לאלטרנטיבות הייבוא".

קיבלתם כבר פנייה מהמדינה או מחברת החשמל?

"כרגע זה מוקדם מדי לשבת עם המדינה. צריך לראות פרמטרים נוספים, כמו גודל המאגר הסופי ורמת הביקושים של המשק. כאשר יהיו את הנתונים הללו, נשב עם המדינה ונראה מהם צרכי חברת החשמל. לדעתי, כרגע המדינה צריכה לקדם את הפרויקט הזה ולהשתמש בו לצרכיה, אולם ברור שהיא לא תסמוך אך ורק עלינו, כספק גז יחידי למדינה".

"כשקודחים הרבה, מצליחים"

ישראמקו שבשליטת קובי מימון, הוקמה בשנת 1989 למטרות חיפוש נפט וגז בישראל. בעבר היא התמודדה יחד עם בריטיש גז במכרז הענק לאספקת גז טבעי לחברת החשמל - והפסידה לים תטיס והמצרים. בשנות התשעים היא ביצעה מספר קידוחים, שבחלקם אף דיווחה על הימצאות סימני נפט, אולם בסופו של דבר אף אחד מהם לא הוכרז כמסחרי, והם הוגדרו כקידוחים יבשים ונסגרו.

בשנים האחרונות לא ביצעה ישראמקו קידוחים, ויתרת המזומן של החברה שנותרה מגיוס הכספים בעבר, הושקעה בשוק ההון. לוי, שנמצא בישראמקו משנת 1996, מגדיר את מדיניות ההשקעות שמבצעת החברה בכסף שלה כ"השקעה בקופת גמל".

ואכן, בשנים הטובות של שוק ההון, רשמה ישראמקו רווחים של עשרות מיליוני שקלים. אלא שבשנה וחצי האחרון התהפך שוק ההון, והחברה, שלא ביצעה קידוחים בתקופה הזו, רשמה הפסדים כבדים. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 החברה רשמה הפסד של 87.7 מליון שקל.

בשנת 2000 ישראמקו קיבלה את הרישיונות מיכל ומתן, שבהם מופיע קידוח תמר, ביחד עם בריטיש גז, שהחזיקה ב-40% מהזכויות. לפני כארבע שנים פרשה בריטיש גז מהקידוח, ישראמקו הציעה לדלק ונובל אנרג'י השותפות בים תטיס להצטרף במקום בריטיש.

למה צרפתם את החברות מקבוצת דלק לקידוח?

"בכל פרויקט יש סיכון, והחלטנו לצרף את קבוצת ים תטיס, כי הגענו למסקנה שבשיתוף איתם נוכל לבצע את הקידוח, שהעלויות שלו גדולות".

במהלך השנים השקיעה ישראמקו כ-200 מיליון דולר בקידוחים, כאשר רק בקידוח תמר הושקעו כ-40 מיליון דולר. כאמור, עד לקידוח תמר, לא נחלה החברה הצלחות מזהירות, אולם בישראמקו סרבו להתייאש, זאת למרות שחלק משותפותיה פרשו במהלך הדרך.

"רק כשאתה קודח הרבה, אתה מצליח", אומר לוי. "בהקשר הזה צריך להזכיר גם את חיים צוף, מנכ"ל קבוצת יואל, וקובי מימון, הבעלים של אקויטל, בעלת השליטה בחברה, שהמשיכו להאמין אחרי כל-כך הרבה אכזבות, ולא התייאשו".

"היו שקיבלו רגליים קרות"

ביום חגו, לוי לא מפספס את ההזדמנות לעקוץ את השותפים שנשרו במהלך הדרך. "האמנו בקידוחים לאורך כל הדרך, למרות שחלק מהשותפים קיבלו רגליים קרות ביניהם כלל תעשיות, גרנית סונול, דור כימיקלים, המפעלים הפטרוכימיים ובני שטיינמץ. כשכולם פרשו מהפרויקט, אמרנו שאנחנו לא נפרוש. הגענו לשיעורי אחזקה של 90% ברישיונות", הוא מציין.

מה הפוטנציאל של הקידוח, ואיך הוא צפוי להשפיע על ישראמקו?

"בנתונים הנוכחיים שמדברים על 88 BCM, פוטנציאל ההכנסות עומד על 20 מיליארד דולר, כאשר נדרשת השקעה של כמיליארד וחצי דולר בפיתוח מתקן ההפקה. תחת הנחה שכמות השאיבה תהיה 5 BCM לשנה, אומדן ההכנסות הצפוי לשותפים הוא כ-800 מיליון דולר לשנה. החלק שלנו בתמר הוא 28.75%, כך שבמידה ונאמת תגלית מסחרית, ההכנסות הצפויות לפי התחשיב הנוכחי הן 230 מיליון דולר לשנה, וזאת בהנחה שהקידוח יפעל במשך 20 שנה. אחרי הוצאות הפקה ותמלוגים, הרווח שצפוי להיוותר בידי ישראמקו, הוא 65% מההכנסות, שהן כ-150 מיליון דולר".

נציין כי ישראמקו מחזיקה בבעלות על מאגר הגז "אור" הנחשב לתגלית קטנה, ובחודשים האחרונים קיימה דיונים מול ים תטיס על פיתוח משותף של המאגר יחד עם שדה "נועה". אין ספק שהשותפות המתחזקת עם דלק תתרום גם להצלחת הפרויקט הזה.

איך התגלית משפיעה על התוכניות לפיתוח תשתית הגז הטבעי הנוזלי, LNG?

"כרגע המדינה צריכה לעכב את הפרויקט הזה, ולהתרכז במה שיימצא בתמר. פרויקט הגז הטבעי הנוזלי דורש השקעה של מיליארדים במתקנים, שקשה למצוא להם מקום בחוף כי הם מסוכנים מבחינה בטיחותית, ואין לנו קו חוף גדול שמאפשר לנו להרים מתקנים כאלה".