מגייסים בפריזר

קרנות כמו גיזה עצרו את הגיוס לקרן החדשה, אחרי שכבר השיגו התחייבויות. זה עשוי להיות בעייתי

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על צעד שמספר קרנות המצויות בגיוסי המשך שוקלות לעשות: להקפיא את גיוס ההון לקרן החדשה עד להודעה חדשה. זאת, למרות שהן כבר הצליחו לגייס חלק משמעותי מהקרן, וכבר הכריזו על סגירה ראשונה המאפשרת להן להתחיל ולהשקיע ממנה.

קרן גיזה היא היחידה שהודיעה רשמית כי בשל המצב הכלכלי, המלחמה בעזה וההפסדים הכבדים שנגרמו למשקיעים מוסדיים, היא עוצרת לעת עתה את גיוס הקרן, שכבר השיגה התחייבויות בהיקף של 100 מיליון דולר. סכום היעד הוגדר עם היציאה לגיוס כ-150-200 מיליון דולר.

עצירת הגיוס יכולה לגרום ללא מעט בעיות, שנובעות מכך שהיא תשקיע ותבנה אסטרטגית השקעות עם הון מצומצם יותר, ולא תנסה לגייס את ההון הנוסף המתוכנן. במצב הזה, המשקיעים שכבר הסכימו להשקיע בקרן יכולים להיפגע, מאחר שביצעו את ההתחייבות להשקיע בקרן על סמך היקף הון גדול יותר. קרנות המנהלות 100 מיליון דולר נחשבות לא פעם לקטנות במיוחד, כאלה שהמשקיעים החזקים והגדולים לא בוחנים השקעה בהן.

בעיה אחרת היא שגם אם בעתיד הקרן תשלים את גיוס ההון הנותר, נשאלת שאלה מה יקרה עם ההשקעות שכבר נעשו? האם המשקיעים החדשים יהיו שותפים בהשקעות בחברות שנעשו לפני שנכנסו לקרן? לא ברור, והסוגיה בוודאי תגרור לא מעט עבודה לעורכי הדין ולרואי החשבון.

ממשיכה עליית כוחם של התאגידים הגדולים

בשבוע שעבר עסק המדור בעלייה בכוחם של התאגידים הגדולים, בכל הקשור להשקעות או רכישות של חברות סטארט-אפ טכנולוגיות. השבוע הוכחה הטענה, עם ההשקעה הנדיבה של מיקרוסופט העולמית בחברת N-trig, אחת מחברות הטכנולוגיה המבטיחות בישראל לפי דירוג "גלובס".

הענקית מרדמונד הובילה סבב גיוס הון לחברה מכפר סבא, בהיקף של 24 מיליון דולר, ואיתרה את הטכנולוגיה שלה כמי שתוכל לחסוך עבורה את התהליך הכואב של פיתוח טכנולוגיית המגע (MultiTouch), המיועדת להיות משולבת במערכת ההפעלה חלונות 7.

N-trig כנראה לא תהיה החברה הישראלית היחידה שתישא חן בעיניי התאגידים הגדולים בתקופה הקרובה.

גם הסערה בעניין שכרם של מנהלי קרנות הסיכון נמשכת

סערה גדולה ממשיכה להתחולל סביב סוגיית דמי הניהול בקרנות ההון סיכון, בעקבות החשיפה של "גלובס" בדבר מספר קרנות שמתכננות לחתוך בסעיף. מודל השותפות המוגבלת (Limited Partnership), חייבים לזכור, לא הומצא בהרצליה פיתוח, אלא מועתק בקנאות מהמודל האמריקני. אפשר לבקר את המודל ולבדוק את האפקטיביות שלו מבחינת המשקיעים בקרנות, אך לא ברור מה הטעם בהטחת ביקורת על גובה משכורתם של מנהלי הקרנות. זהו שוק חופשי, לא?

מנהלי הקרנות לא מקבלים משכורת מהציבור (בשונה ממנהלי חברות ציבוריות, חברת החשמל או בנק ישראל), אלא רובם הגדול מקבלים את המשכורת ממשקיעים מוסדיים אמריקנים, אירופים או אסיאתים. אם המבוטחים בקרן הפנסיה של עובדי מדינת אילינוי אדישים לגובה השכר של מנהלי ההון סיכון, למה שזה ידאיג אותנו? יתר על כן, יש קרנות ישראליות שאין בהן משקיעים ישראלים בכלל, או שהנוכחות של הישראלים בהן קטנטנה, כך שמנהלי ההון סיכון לא אוכלים את חסכונות הפנסיה שלכם.

לא שאת קרנות ההון סיכון מנהלים חסידי אומות עולם, אבל המשכורת שלהם היא עדיין עניין שבינם לבין הבוסים שלהם.

צרו איתנו קשר *5988