רפא Vs רוג'ר. עדכונים מהחזית

אליפות אוסטרליה תעמוד בסימן שינויים קלים בסגנון של שני הטניסאים הגדולים: אצל נדאל חושש הצוות המקצועי מעודף פיזיות שיביא לפציעות, ומנסה מזה שנה להפחית קצת את האגרסיביות ממשחקו ; אצל פדרר הוקדשה הפגרה למילוי הארסנל בכלי נשק חדשים ומפתיעים, דבר שהזניח תקופה ארוכה בעקבות הניסיון לשדרג את עצמו על חימר

1. כשנשאל פיט סמפראס אם מבחינה הגיוניות יוכל רפאל נדאל להמשיך ולסחוט את הגוף לקצה גבול היכולת, כפי שהוא עושה בכל משחק, הוא אמר: "אין סיכוי". כשביקשו ממנו קצת להרחיב, אמר: "הוא שם כל כך הרבה השקעה וכוח בכל נקודה, ובסופו של דבר משהו יישבר אצלו".

התחושה שנדאל לא יעמוד בעומס היא לא רק אצל אלו שרואים אותו חורך את המשטחים. בשנה האחרונה מנסים בצוות של נדאל למצוא פיתרון לעניין הזה, מתוך הבנה שבגיל 22 וחצי היריב הכי גדול שלו הן הברכיים ופחות היריבים. כמות המשחקים שלו נכון לגילו הצעיר עומדת על 410 משחקי יחידים, כמעט 30% יותר מכמות המשחקים שרשם רוג'ר פדרר נכון לגיל הזה.

טוני נדאל, מאמנו ודודו של רפא, מקדיש בשנה האחרונה המון בניסיון להפוך את המשחק של נדאל לפחות אגרסיבי ובעצם להקטין משמעותית את ההשקעה הפיזית שלו במשחק. פרדוקס עצום. כי נדאל הפך להיות נדאל בגלל אותה פיזיות. בחודשים האחרונים של 2008, השניים התמקדו בניסיונות להגדיל את המהירות של חבטת ההגשה של נדאל, מה שיאפשר לו לייצר יותר נקודות קלות, וגם לשפר את משחק הרשת שלו במטרה לקצר כמה שיותר את הנקודות. נדאל "נדחף" בהוראת מאמנו עוד כמה סנטימטר לתוך המגרש, מה שמאפשר לו לקחת את הכדורים מוקדם יותר ולגמור את הנקודות מהר יותר. מבחינה סטטיסטית זה עובד - ב-2008 מתוך 26 משחקי גראנד סלאם ששיחק, ב-21 מהם ניצח נדאל ב-3 מערכות חלקות. רק פעם אחת הוא נגרר למשחק של 5 מערכות.

2. אחד הדברים שגובים את המחיר הפיזי הכבד ביותר מרפא, מלבד ההתרוצצות על המגרש אותה כולם רואים בטלוויזיה, הוא דווקא הכוח שהוא מכניס בכדור בחבטת כף היד. רפא משתמש בחבטת טופ-ספין, כמו כל הטניסאים בסבב. אבל כדי לייצר אותה הוא משתמש בהרבה יותר כוח כדי להכניס סיבוב לכדור.

ג'ון יאנדל, חוקר טניס מסן פרנסיסקו, ניסה לאבחן מה כל כך מיוחד בטופ-ספין של נדאל, ששחקנים לא מצליחים להתמודד איתה. באמצעות טכנולוגיה של צילום וידאו, הוא מצא שהכדור ממוצע שיוצא מהמחבט של רפא מסתובב 3,200 פעמים בדקה. אנדרה אגאסי, שנחשב לאחר מהשחקנים שייצרו את החבטות עם הכי הרבה ספין, הצליח להגיע ל-1,900 סיבובים בדקה. פדרר, הטניסאי הגדול בכל הזמנים, מצליח להגיע בחבטות שבהן הוא משקיע הכי הרבה ספין ל-2,700 סיבובים בדקה.

פטריק מקנרו, קפטן נבחרת הדייויס של ארה"ב, הסביר את זה בפשטות: "מכת כף היד הכי פשוטה ובטוחה של נדאל, היא החבטה שהכי קשה לענות עליה בעולם".

3. אבל הארל, כתב של המגזין "טיים", מספר שבהכנות לרולאן גארוס ב-2008 כבר היה טוני עמוק במסגרת מסע הניסויים שלו. "בשעתיים שביליתי עם נדאל ועם טוני באימון בפריז, יצא לי לראות איך טוני מנסה להעביר את נדאל מחבטת כף היד המוכרת שלו, ובמקומה לסגל לו את חבטת כף היד המסורתית", מספר הארל. "טוני נבח הוראות על התלמיד שלו בכל פעם שהוא חזר לתנוחת הגוף הישנה והמוכרת שלו. אחרי אחת מהחבטות, כשהוא לא היה מרוצה מהתוצאה, טוני הצביע על כרזת קידום לטורניר שהיתה תלויה במגרש ועליה נראה פדרר כשהוא חובט. ככה תחבוט! כמוהו, אתה רואה?!"

כששאל אחרי האימון את טוני האם הוא מנסה שנדאל יחקה את פדרר בסגנון המשחק, אמר המאמן: "לא, פדרר טוב מדי. רפא צריך לשחק בשיטה שלו, אבל עם הרבה פחות ספין ונקודות קצרות יותר".

כשנשאל טוני איך יכול להיות שפדרר טוב מדי, הרי נדאל מדורג במקום הראשון בעולם, הוא ענה: "יש הבדל בין מי טוב יותר לבין מי יודע יותר. נכון לעכשיו רפא טוב יותר מרוג'ר כי רפא מדורג 1 בעולם. אבל למי יש את המשחק הטוב בעולם? לפדרר".

4. כשמנסים לנתח את תופעת רוג'ר פדרר ומה באמת קרה לו, אז הבעיה העיקרית היא כמובן מול נדאל. עד עכשיו המאזן ביניהם עומד על 12-6 לנדאל, כולל ניצחונות בכל ארבעת המשחקים ביניהם ב-2008. אבל נדאל הוא מזמן לא הבעיה כולה. אם עד השנה האחרונה פדרר לא היה מפסיד ליריבים שמאיימים עליו מלבד נדאל, כעת הסיפור השתנה. ב-2006 ו-2007, המאזן של פדרר מול שחקני טופ-10 שהם לא נדאל, עומד על 30-1. ב-2008 המאזן שלו מול יריבי טופ-10 שהם לא נדאל הוא 6-6. אנדי מארי ניצח אותו ב-5 מתוך 7 המפגשים ביניהם.

אחת הטענות העיקריות "נגד" פדרר היא העובדה שבשנתיים האחרונות, הוא התחיל להאמין שהשליטה האבסולוטית שלו נגד יתר השחקנים אינה מצריכה אותו להביא אלמנטים חדשים למשחק. כל הדברים החדשים שהביא, היו רק עבור מגרשי החימר. הריצה הבלתי מתפשרת כדי להשיג את תואר הרולאן גארוס שעדיין לא זכה בו. השיפור על החימר אכן הגיע, פדרר אפילו ניצח את רפא על חימר בהמבורג ב-2007, אבל הוא לא זכה ברולאן גארוס ומחיר ההזנחה הביא אותו לאבד משחקים על "המשטחים שלו", כולל לנדאל על הדשא של ווימבלדון. בסך הכל הפסיד 11 משחקים ב-2008 על משטחים שלו.

בפגרה האחרונה גם פדרר הבין שהגיע הזמן לחדש. רק אחרי שהפסיד בטורניר הראווה באבו דאבי לפני שבועיים לאנדי מארי, הוא נתן לכולם רמז ראשון לשינויים מהותיים שעשה בפגרה במשחקו. כשהתבקש להתייחס לשאלות העיתונאים האם כבר אין לו את זה, הוא הסביר בחוסר סבלנות יוצא דופן: "אני לא יודע איך החבר'ה האחרים לקחו את הטורניר הזה, אבל בשבילי זה היה בסך הכל מקום טוב לבדוק את הדברים החדשים שאני עובד עליהם בתקופה האחרונה. תרגלתי את הוולי שלי, צ'יפים (כדורים קצרים), את הריצה לרשת, תרגלתי אגרסיביות, ואפילו שיטות משחק הגנתיות". פדרר טוען שלראשונה אחרי הרבה זמן הוא תרגל טריקים חדשים, מילא את הארסנל שלו בכלי נשק חדשים, שאמורים להוכיח את עצמם בהמשך.

ומה יקרה אם על הבמה הגדולה כל התרגילים האלו לא יעבדו? "אם זה לא יעבוד, אני אחזור למשחק הרגיל שלי. אבל אם זה כן יעבוד, הרווחתי עוד כמה תרגילים שאוכל לשים בכיס שלי. זה בדיוק מה שאני רוצה להוסיף השנה הזאת". לכל אלו שחושבים שהוא בדרך החוצה והעידן שלו נגמר, אמר פדרר: "אני מתכוון לחזור לשלוט בענף בדיוק כמו ששלטתי בחמש השנים הקודמות. הלחץ השנה יהיה על השחקנים האחרים, וזה דבר בהחלט טוב בשבילי".

וכשנשאל לגבי כל ההפסדים לאנדי מארי, האם גם איתו הוא כבר לא יכול להתמודד, אמר פדרר: "עם כל הכבוד למארי, אני עדיין מחשיב את רפא ליריב הגדול שלי".

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988