הנדל"ניסט האחרון

אף על פי כן, מדובר בעובדה פשוטה: כשכל טייקוני הנדל"ן ירדו בחודשים האחרונים במנוסה מעץ היזמות והנדל"ן, ועברו למצב הפעלה של "מימושים בלבד", רק חיים כצמן עדיין מספק כל העת דיווחים על יזמות, רכישה, מימון והשתלטות על חברות ופרויקטים של נדל"ן.

ועוד עובדה קטנה: עם שווי של 2.4 מיליארד שקל (שליש משוויה של החברה לפני כשנה וחצי), מביטה גזית גלוב של כצמן על חברות הנדל"ן האחרות הרחק מלמעלה - יותר מפי ארבע מדלק נדל"ן, פי שתיים משיכון ובינוי, מאלביט הדמיהאו מגב ים , 20% יותר מאפריקה ישראל ו-40% יותר ממבני תעשייה.

באמצע שנה שעברה, שלושה ימים בלבד אחרי קריסת בנק ההשקעות ביר סטרנס וכשהגלים בחוץ כבר היו גבוהים ומאיימים, הודיעה גזית גלוב על רכישת חברת הנדל"ן האוסטרית מיינל ב-800 מיליון יורו. להבדיל השבוע, כשבשוק מסתובבות איגרות חוב בתשואה של עשרות ומאות אחוזים, לא חששה גזית להודיע כי תנסה לגייס עד 270 מיליון שקל באופציות ואגרות חוב, כנגד שעבוד קרקעות ונכסים שברשותה בראשון לציון ובאילת. את הקרקע באילת, דרך אגב, המיועדת להקמת בית מלון, רכשה גזית גלוב ביולי 2008 בקרוב ל-50 מיליון שקל, למרות העננים הקודרים שכבר ריחפו בשמיים.

וזה לא הכול. לפני שבוע פורסם כי אקוויטי 1, זרוע הנדל"ן האמריקנית בארה"ב, משתלטת על קרן הנדל"ן האמריקנית DIM, בעלת 21 מרכזים מסחריים בדרום מזרח ארה"ב. כיאה לתקופה שכזו, לא מדובר בעסקת מזומן אלא במתווה של החלפת יחידות השתתפות, ביחס של 1:0.7 לטובת גזית גלוב.

במקביל, לפני מספר שבועות פנתה גזית לרשות להגבלים עסקיים בארץ וקיבלה אישור למיזוג עם חברת אירוס הגלבוע של מתיו ברונפמן, מהלך שעשוי ליצור גוף דומיננטי בתחום המסחרי בישראל (וגם יכול לסייע לה לנצל את הקרקע הפרובלמטית שהיא רכשה במעוין שורק).

ולא שלגזית גלוב חסר כסף. החברה אמנם נאלצת לבצע ברבעונים האחרונים הפחתות אדירות בשל הקריטריונים החשבונאיים, אולם היא נהנית מיתרות מזומנים וקווי אשראי מובטחים בסך של יותר מ-2 מיליארד שקל.

שיהיה ברור: לא מדובר על המלצה לקנות או לא לקנות מניות/אג"ח של גזית גלוב. בסופו של דבר, וודאי בימים אלה, נכסים של כל חברת נדל"ן כנראה לא שווים הרבה יותר, אם בכלל, מסך ההתחייבויות. אבל בכל הקשור לתכלס - לפעילות בשטח שמכוונת במלוא העוצמה קדימה ולא נסוגה לאחור - הפך כצמן ללא שום ספק לנדל"ניסט הכי משמעותי בבורסה שלנו. אם לפני כשנה ציטטו כל החבר'ה הגדולים את הקלישאה על עיתות משבר, שיוציאו את הגדולים גדולים עוד יותר, לפי שעה נותר כצמן לבדו על המגרש.

ואי אפשר משהו בלי תגלית השבוע. עוד פרק בלתי ייאמן בתולדות הסינדרלה ושמה יצחק תשובה. מוכרחים להודות שיש בכך משהו כמעט מיסטי: ירדנו על המטוסים המטיסים אותו באוויר, קטלנו את עסקי הנדל"ן שלו שעל הקרקע, ואז התברר שהוא מצא אוצר ב"מימד השלישי", בעומק 4,700 מטר בקרקעית הים. בימים כאלה, יצחק תשובה - המתרוצץ מבמה לבמה ומודה ש"הכל בא מלמעלה" - וודאי אסיר תודה לחתנו שיושב ולומד תורה לא פחות משהוא מודה לבנו אלעד, החולש על עסקיו.

כל כך הרבה נכתב על המזל של תשובה, אולם חשוב שנבין שהוא אינו זה שמשלשל מטבע למכונה וזוכה בכל השלל שהותירו האנשים שישבו שם לפניו. גיבורים כאלה יש כנראה רק בסרטים.

תשובה כבר שנים יושב על אותו כיסא, מכניס מטבע אחר מטבע בסבלנות ובעקשנות עד שהמכונה מאירה לו פנים. הוא מהמר על מלון ישן, יקר ומוזנח, שתהילתו מאחוריו, היושב על הסנטרל פארק - ואז הוא מצליח להפוך אותו לבניין דירות; הוא מהמר על אלפי דירות יקרות להשכרה, פעם בקנדה ופעם בפלורידה - ומצליח להסב אותן לדירות למכירה; הוא מהמר על קידוחי נפט וגז בים - ומצליח למצוא מאגרים ששווים זהב. מדובר בשיטה שהפכה לסיפור הצלחה.

במשחק חייו המסוכן של תשובה, יוצאים ממכונת המזל מספיק מטבעות כדי לכסות על המטבעות הרבים שהוא שלשל לתוכה כל ימיו.

ולהבדיל, בעוד יצחק תשובה ממשיך לדלג משיא אחד למשנהו, קופץ מפסגה לפסגה, חיים כצמן (שאם נמשיך רגע באותו עולם של דימויים, הוא זה שישכיר לתשובה את הכיסא שמול המכונה, תמורת תשלום קבוע) פוסע 20 שנה, עקב בצד אגודל, אוסף עוד ועוד מרכזים מסחריים ברחבי העולם.