יושבים על גדות הדנובה, ורוצים להשקיע בסטארט-אפים ובחברות כלכלה ישנה בישראל

מתברר, שבששת החודשים האחרונים קרן ההון סיכון התאגידית הגדולה באוסטריה, DanubEquity, שהוקמה בידי תאגיד הפלדה הגדול באירופה, Voesstalpine, וקבוצות הפיננסים 3Banken-Gruppe, BKS, ו-BTV, מחפשת הזדמנויות השקעה בחברות ישראליות. בסיסה של הקרן הוא בעיר לינץ, בירת אוסטריה עלית, הנמצאת על גדות נהר הדנובה.

"הפעילות של הקרן מתחלקת לרכישה של חברות תעשייתיות, השקעות בתחום הרכבות והמכוניות - הפחות רלוונטי לשוק המקומי - וגם השקעות בחברות טכנולוגיה בתחומים שונים", אומר שרון בראיון ל"גלובס", ומוסיף כי "עד היום הקרן השקיעה בעיקר בחברות באירופה, ומתעניינת בישראל".

הקרן לא מנהלת הון שגויס, והיא יכולה להשקיע עד 50 מיליון אירו בכל חברה, סכום שהיא לרוב משיגה באמצעות סינדיקט שמשלב גם קרנות אחרות.

*באילו תחומים אתם מחפשים השקעות?

שרון: "הקרן משקיעה בחברות בתחומי החומרים, ננוטכנולוגיה, קלינטק - בעיקר בתחום הסולארי, טכנולוגיית רוח, טיפול במי שתייה או אשפה, תאי דלק, אנרגיה גיאותרמית ואחסון אנרגיה. היא משקיעה גם בחברות העוסקות בייצור ועיבוד מתכות, קצפים מתכתיים, פלסטיקה, עץ, חומרים היברידיים ועיבוד חומרים".

לדברי שרון, לקרן הפועלת בסינרגיה חזקה עם התאגידים הממנים אותה יש באירופה יכולות וקשרים מסייעים, כמו גם יכולות פיננסיות. "חלק מהעניין של DanubEquity בחברות ישראליות, הוא בתחום הקלינטק", הוא אומר. "אנחנו מתעניינים בעיקר בתחום התרמו-סלוארי, ונראה כי לתחומי הדלקים הביולוגיים הוזרם הון רב, ולא ברור אם הוא יניב פירות. גם בתחום הפוטו-וולטאי עוד לא עשו מהפכות אמיתיות. לכן, אנחנו מאמינים שבשלב הזה טכנולוגיות שיציעו שימוש נכון במשטחים, וכן שיפור ואיכות של טרנספורמציה, יהיו כיוון נכון יותר. בתחום הקלינטק אנחנו מאמינים שזה הזמן להשקיע בהמצאות גנריות לשימוש יעיל באנרגיה. יש צורך בהרבה חומרה ותוכנה, בכלי בקרה וניהול - ובישראל יש את הידע".

תסתכלו גם לאירופה

עד היום נבחנו מספר אפשרויות אך טרם בוצעה השקעה, ושרון אומר כי בין היתר יש פער תרבותי מורגש: "אנחנו רואים הרבה חברות בישראל, אך מבחינים מיד בהבדלים בין היזמים הישראלים לאירופיים. מנכ"ל אירופי יהיה מוכן להתפשר כדי לקבל השקעה, ויש עסקאות בהן חברה עם מחזור של 2 מיליון דולר נרכשת ב-2 מיליון דולר. בישראל זה לא יקרה, ובמובן מסוים זה עקב אכילס. יש בישראל טכנולוגיה מצוינת ויזמים מקצוענים, אבל מכפילי הרווח על ההשקעה עדיין גבוהים. היזם הישראלי צריך להתגמש בדרישות שלו לגבי היחס שבין אקוויטי להשקעה".

שרון מאמין שיש בכל זאת סיכויים טובים להשלים עסקה. "אני מאמין שנבצע השקעה בזמן הקרוב. אנחנו חווים חשש מפערים תרבותיים בשני הצדדים, ואם נבצע את ההשקעה במשותף עם קרן אמריקנית שיש לה פעילות בישראל, והיא יכולה לעבוד קרוב למנכ"ל, זה יוכל לסייע", לדבריו. "באופן מסורתי, קרן הון סיכון תאגידית היא איטית ושמרנית יותר. לכן, אני מאמין שאם נשקיע זה יהיה בחברה בוגרת עם מכירות ותחזית צמיחה. ללא זרם הכנסות, אני חושש שזה יהיה קשה מדי לשכנע להשקיע. נחפש חברה שכבר פתחה את הדלת לשווקים".

לדברי שרון, כדאי ליזמים הישראלים להסתכל מסביב כשהם מחפשים משקיעים חדשים, עכשיו יותר מתמיד, ולא לבחור רק בקרנות ישראליות או אמריקניות כברירת המחדל. "היזמים הישראלים לא לוקחים בחשבון את ההון סיכון האירופי. הם בוודאי לא נוסעים לחפש השקעה בגרמניה או אוסטריה. האוריינטציה של היזמים הישראלים היא אמריקנית, אך דווקא היום לא יזיק לסטארט-אפים לאתר יעדים נוספים בהם יש עניין להשקיע בחברות ישראליות".