ממשל זמין הוא יותר מהקמת אתר אינטרנט לממשלה

אף שהביקור של אליוט התרכז בעיקר סביב עסקיה של מיקרוסופט, אחת ממטרותיו הייתה גם למידה בנושא שאינו חלק מעסקיה הבולטים של מיקרוסופט - הממשל הזמין, ה-eGovernment. עד כה, מוערכת ההוצאה של ממשלת ישראל בפרויקט הממשל הזמין ב-50 מיליון דולר, ועל-פי הערכות תוציא המדינה עוד 100 מיליון דולר בשנים הקרובות. מיקרוסופט רוצה לקחת בזה חלק, וגם לנצל את הידע לפעילות בינלאומית בתחום.

בישראל התבצע בעשור האחרון פרויקט המוכר בקנה מידה עולמי בנושא. עבור אזרח מן השורה, הפרויקט בא לידי ביטוי בפורטלים, לא תמיד ידידותיים, למשרדי הממשלה שהוקמו בשנים האחרונות, אבל מאחוריהם פותחה ארכיטקטורה שהצליחה במקום שבו מדינות רבות נכשלו, ויחסית בעלות סבירה.

אילן למדן, לשעבר מנהל הרשת הממשלתית באוצר, שהיה אחראי על תכנון פרויקט הממשל הזמין, מעריך כי פרויקט ממוצע במדינות מערביות יכול להגיע לכחצי מיליארד דולר, ולמי שחושב שזו הערכה מנותקת מהמציאות כדאי לקרוא את דוח האו"ם בנושא.

למדן עומד גם מאחורי חברת E-4-ALL, יחד עם איציק כהן, לשעבר סגן בכיר לחשב הכללי ומי שהיה אחראי על פעילות המחשוב הממשלתית (ראו מסגרת), בה הם מציעים לחברות מגוון שירותי ייעוץ הקשורים למגזר הציבורי.

מקום 17 בעולם

הכוונה של כהן ולמדן היא להקים מרכז פיתוח שיעסוק בתחום הממשל הזמין. בשלב הראשון הם מתכננים לגייס כ-20 מיליון דולר לשם פיתוח ארכיטקטורה מתאימה, ובשלב השני, ולאחר גיוס הון נוסף, ייתכן ודרך הנפקה, לפתח אפליקציות ייעודיות לתחום הממשלתי. בכדי לגייס את הסכום הם פנו לאנשי עסקים ישראלים בארץ ובחו"ל, אך החליטו לעכב את הגיוס לחצי השנה הקרובה בשל המצב הכלכלי.

למדן וכהן מציינים לטובה את הקרדיט הבינלאומי שמקבל הפרויקט בישראל - כולל מקום 17 בעולם (מתוך 182 מדינות) בסקר האו"ם ב-2008 למוכנות בממשל זמין, מחמאות מגרטנר, שעוקבת אחרי הפרויקט, וזימונים להרצאות וייעוץ מסביב לעולם.

שתי בעיות עיקריות מעיבות על פרויקטים אלה בעולם: אבטחה ואינטגרציה. בעוד האבטחה היא הבעיה היצירתית יותר, האינטגרציה היא הדבר הכואב באמת. "נהוג להניח שהממשלה היא מנגנון מסודר, אבל זה רחוק מהאמת", אומר למדן. ואכן, תנסו לתרגם 50 שנה של מאבקי אינטרסים, קרבות פוליטיים, ומלחמות על משאבים למונחי מערכות מחשוב. התוצאה היא קטסטרופה מבחינת בידול המערכות. לא פלא שהאו'"ם קורא לנושא "Connected Government", כלומר ממשלה שמקושרת גם לאזרחים, אך גם בינה לבין עצמה.

המורכבות הזו גרמה עד כה לכישלון כמחצית מפרויקטי הממשל הזמין בעולם, שמשמעותו אחוז משתמשים קטן מאוד ופונקציונליות נמוכה. לתוך הוואקום הזה מנסים למדן וכהן להיכנס עם הניסיון שצברו מהפרויקט הישראלי. "במדינות רבות מבצעים התאמה של תוכנת מדף לפי הצרכים", אומר למדן. "אנחנו טוענים שזה לא נכון, כי למערכת הממשלתית יש פרמטרים שונים. אם נפתח את המערכות האלו, כולם יהיו אצלנו".

למדן משוכנע כי דווקא בתקופה כזו יש הזדמנות לפריצת דרך: "תוך חצי שנה יבינו ממשלות שבתקופות כאלה דווקא כדאי להגדיל את ההשקעות בממשל זמין, כי זה נחשב להשקעה בתשתית". ההוצאה על פרויקט שכזה, הוא מעריך, עומדת בשלב ראשוני על כמה עשרות מיליוני דולרים. כיום המדינות המובילות בתחום הן בעיקר בצפון אירופה ובארה"ב, אולם חלק מהפרויקטים נערכים דווקא במדינות המתפתחות, דוגמת הודו.

הזדמנויות מוגבלות

לא רק E-4-All וג'רי אליוט ממיקרוסופט שמו לב להזדמנויות בתחום הממשל הזמין בישראל. גם לענקיות המחשוב הארגוני כמו SAP, IBM ואורקל, יש פתרונות לנושא שלא נסמכים על ארכיטקטורה ספציפית אלא בהתאמה של חבילות המוצרים ובמומחיות של אנשי השיווק והמכירות. המשיכה של החברות הגדולות ברורה. לפי המספרים שמציין אנדרי די-מיו, סגן נשיא ואנליסט בכיר מגרטנר, שהם יכולים להגיע ל-2 מיליארד דולר לפרויקט גדול במדינה מערבית.

"אני לא לגמרי מסכים עם מי שאומר שיש המון הזדמנויות", מצנן די-מיו את ההלהבות. בגרטנר מעריכים כי ההזדמנות היא יותר ברמת האפליקציות, שיותאמו לצרכים ממשלתיים שרלבנטיים לתקופות כלכליות מאתגרות - כמו בתחומי הרווחה או בגביית המסים. "המון כסף בוזבז ולמרבה הצער יש קושי אמיתי להראות את ההחזר על ההשקעה. לכן, למרות שיש הזדמנויות בתקופה כזו, זה יכול להיות קשה לספקי התוכנה להצדיק את ההשקעות", אומר די-מיו.

די-מיו לא רואה את ההשקעות בממשל הזמין גדלות בעתיד הקרוב. "המגזר הציבורי הוא יחסית חסין, אבל האם ממשל זמין יהיה תחום חסין? אני לא חושב". לדבריו, מספר ממשלות מפסיקות פרויקטים בתחום ומפנות את המשאבים לפרויקטים אחרים, לא בהכרח במחשוב. "ההשקעה תפחת יחסית ל-2007".

בין שוק ההון למבקר המדינה

בתהליך גיוס הכספים שבו נמצאת E-4-All יבואו לידי ביטוי מספר נקודות. בעוד אילן למדן צבר לזכותו קרדיט ומעורבות במערכת תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט) הממשלתית ובפרויקט הממשל הזמין, איציק כהן זכה לקרדיט שנוי במחלוקת, כמי שנושא על גבו את הפארסה של מערכת המרכב"ה (מערכת לניהול כולל של הלוגיסטיקה בממשלה) וגם "נהנה" פעמיים מהתייחסות מבקר המדינה בנוגע להוצאות המנופחות ולחוסר השקיפות בפעילות שניהל.

האם מי שקיבל ציון "נכשל" בניהול כספי ציבור ממבקר המדינה יזכה משוק ההון ליחס אחר? הסיכוי הטוב ביותר של כהן ולמדן לגייס את הסכום מגיע דווקא מהוואקום בעולם התוכנה ולא מהרקורד שצברו במשרד האוצר. כיום, קשה למצוא חברות בתחום התוכנה הארגונית שיש להן פוטנציאל להיות בוננזה, כלומר כאלו שיכולות לספק למשקיעים החזרים של פי 10 ויותר.

ענקיות התוכנה בולעות כיום כל פתרון יצירתי. בכדי להצליח למכור מוצרים בסכומים גבוהים, צריך את הגב של אחת החברות הגדולות, או לפחות להיות פורץ דרך בקנה מידה היסטורי. הרעיון של כהן ולמדן נשמע מספיק חריג - לטוב ולרע - וככזה עשוי למשוך גם תשומת לב. במצגת למשקיעים הם מציינים שהחברה תהיה רווחית מהפרויקט הראשון. מספיק שיקבלו פרויקט אחד כזה וישכנעו משקיע כלשהו, בכדי שהחזון שלהם על מרכז פיתוח בתחום הממשל הזמין יקום לתחייה.