ייאמר מיד: לא בגלל דעותיו הפוליטיות ליברמן מפחיד. רק לפני כמה שנים נחשבו דעות אלה קיצוניות באופן בלתי נסבל. אבל הפלסטינים, במחדליהם ובמעשיהם ובאופיים הצליחו להפוך את עמדות ליברמן ללגיטימיות. אבל איש ציבור אינו רק העמדות שהוא מייצג. הוא גם האישיות, האופי, המעשים, החברים, צורת ההתנהגות וההתנהלות. ובכל אלה, לא בדעותיו, ליברמן צודק שהוא עדיין "איווט האיום", או, לפחות, איווט המפחיד.
החשדות
קודם כל בעניין החשדות נגדו. בכל פעם שהתיק שלו חוזר לחיים טוען ליברמן ל"רדיפה פוליטית", תוך הכחשת המיוחס לו. אבל תחקיר של עיתון "הארץ" הביא ממצאים עובדתיים קשים ביותר. כל אחד מאלה הוא לשון הרע, אם אינו נכון. ליברמן לא מצא לנכון לתבוע את עלבונו, והוא כנראה יודע למה.
אם ברדיפה פוליטית עסקינן, אז למה ליברמן עשה כל שביכולתו כדי למנוע מהמשטרה גישה אל המסמכים הנמצאים אצל עורך דינו יואב מני. כלומר, אם הכל בסדר, אז מה איכפת לו? ליברמן הלך עם הדבר הזה לערכאות, עד שהעליון הפריך את טענת ליברמן לחיסיון עורך דין-לקוח. לאחר שהמשטרה הביאה את המסמכים לעיונו של השופט המחוזי, שמואל ברוך, הוא קבע בהם "ראיות מפלילות ואף מעבר לכך". כלומר, לא סיפורים מצוצים מן האצבע.
האישיות
ליברמן נראה כמו גברתן, מדבר כמו גברתן, מתנהג כמו גברתן - אז הדעת נותנת שהוא גברתן. הוא צועק, לפעמים עד כדי השתוללות, מאבד שליטה. אפילו את עמדותיו הלגיטימיות הוא דוחף בכוח, בדמגוגיה, בעיניים מזרות אימים.
חלק מחבריו הם אנשים שפרסומם בא להם מתחומים וממעשים מפוקפקים. אז בגלל שהוא יודע לצעוק הכי חזק והכי וולגרי על הערבים, אנחנו רוצים את ליברמן כראש מפלגה גדולה? כשר בכיר? אולי כשר ביטחון? או ביטחון פנים?! האם לא ברור שזו תהיה הטובה הכי גדולה שאנחנו יכולים לעשות ל...ערבים?
מיהו בעייתי?
לגבי עיתוי החקירה: נגיד שאנחנו אחרי הבחירות, בתקופה של הרכבת הממשלה. האם אז לא היו ליברמן ואחרים, אומרים שהעיתוי "בעייתי". הוא תמיד יהיה בעייתי, משום שליברמן הוא בעייתי. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
