גל פטריוטיזם בנווה-צדק? נו באמת

זהו סיפור על חברת נדל"ן ותיקה ומוכרת בשם צמח המרמן, שנולדה לפני יותר מעשור מחיבור בין 2 חברות חיפאיות שהתמזגו בהצלחה.

במשך השנים הקימה החברה בצניעות ובהצלחה לא מבוטלת אלפי דירות ושטחים מסחריים, בדרך כלל בשוליים הצומחים של מדינת ישראל. במקומות כמו אלפי מנשה, כרמיאל, טירת הכרמל וחיפה הכירו היטב את פועלה של החברה. החברה גם התרחקה מסיכונים מיותרים - אל חלק מהפרויקטים היא ניגשה בשיטת הקומבינציה, המעניקה לבעלי הקרקע חלק מהדירות, ובלא מעט פרויקטים אחרים היא בחרה לשמש קבלן מבצע בלבד, הנהנה משולי רווח נמוכים אבל גם משאיר את הסיכון ליזם.

אבל לפני פחות משנתיים החליטו בצמח המרמן שגם להם מותר ליהנות מהכסף שנשפך על הרצפה. עד אז הם אמרו ש"טוב לנו בפרטיות שלנו", אבל גם הם התקשו להגיד לא מול הביקוש לעוד ועוד חברות נדל"ן בבורסה. במאי 2007 גייסה צמח המרמן 82.7 מיליון שקל במניות ובאיגרות חוב. מחיר המניה נקבע על 9.73 שקל וריבית האיגרות עמדה על 7.5%.

כצפוי, עם האוכל גם בא התיאבון. המשקיעים ומצגות הפאואר פוינט הצבעוניות מאוד אהבו את מגדלי היוקרה של תל אביב ואת הקרקעות המפתות בחו"ל והחברה למדה די מהר לענות על מבוקשם: בנובמבר 2007 דיווחה צמח המרמן על רכישת קרקע בנווה צדק בתל אביב תמורת 17 מיליון דולר. כמובן שהפעם, כששוק ההון זמין, לא מדובר היה על עסקת קומבינציה.

בפברואר 2008 הודיעה החברה, שפעלה עד כה בישראל, על מזכר הבנות לרכישת קרקע באוקראינה, תמורת 11 מיליון דולר. החברה לא בחרה חלילה בקרקע בבירה קייב, אלא בעיר (תנשמו עמוק) דנייפרופטרובסק שבאוקראינה. בסופו של דבר, למרות שהחברה הבטיחה "לדווח על התקדמות העסקה", לא שמענו מאז דבר.

חודש אחר כך, במארס 2008, הודיעו צמח המרמן, אזורים ואשדר על עסקת ענק של מגורים במשולש הגדול ברמת גן. ההשקעה בפרויקט הוערכה ב-670 מיליון שקל, חלקו במזומן כמובן, וההכנסות ממנה נאמדו ב-740 מיליון שקל ממכירת הדירות.

הגיחה לשוק ההון השתלמה?

ואז הגיע המיתון. מאמני כדורגל, שנדרשים לא פעם להסביר עוד משחק נטול שערים של קבוצתם, בורחים למחוזות שוליים ולא רלוונטיים כמו "אחוז האחזקה בכדור" או "מספר הבעיטות לשער". השבוע גילינו שזה קורה גם בנדל"ן.

המגדל בנווה צדק, שהפך לפני כשנה ל"נווה צדק על הים" ובמסיבת עיתונאים מתוקשרת הבטיחו לנו שג'ורג'יו ארמני יעצב את הדירות במגדל, סיפק לנו השבוע סוף סוף "נתונים" על התקדמות הפרויקט.

החברה דיווחה כי "גל פטריוטיזם של יהודי ארה"ב וצרפת שטף בפניות את נווה צדק על הים במהלך המלחמה". 77 פניות הגיעו מצרפת ו-88 פניות הגיעו מארה"ב במהלך ימי הלחימה. האם לפניות של יהודים חביבים מפריז או מניו יורק יש משמעות כלשהי מול הקיפאון והשיתוק במכירות עצמן במגורי היוקרה? לא ממש. אפילו פחות מלמספר הבעיטות לשער.

בינתיים, יש גם נתונים אחרים, שהחברה פחות מבליטה: יתרת המזומנים שלה הסתכמה בסוף הרבעון השלישי בפחות מ-9 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, שבשנת 2007 עמד על סכום צנוע של 2 מיליון שקל, הפך בתום הרבעון השלישי לסכום שלילי עצום - 96 מיליון שקל, זאת בעקבות השקעה בקרקע ובמבנים בסך 136 מיליון שקל.

האם הגיחה לשוק ההון השתלמה? לפי שעה, לאחר שהכסף שגויס הלך בין היתר להרפתקאות בתל אביב ולחיפוש הזדמנויות מעבר לים, נסחרת המניה במחיר של 1.17 שקל והאג"ח נסחרות בתשואה של 39%. אם תרצו, זהו סיפורן של עשרות חברות בנייה בישראל על רגל אחת.

מחברת צמח המרמן נמסר בתגובה כי "כל עסקה מתחילה בפניה ובהתעניינות מציבור הרוכשים. החברה תדווח על נתוני המכירות בפרויקט נוה צדק על הים במועד ובמסגרת המתאימים ועל פי ההנחיות של הרשות לניירות ערך".