צרכני כל העולם התאחדו: קבלו את עידן "הגל השלישי" - שישנה את הכללים בכלכלה העולמית

מלבד העבודה הרגילה ומלבד העבודות שעושים בבית, צומח סוג שלישי של עבודה, שאינו מתוגמל. אנחנו סוחרים במניות דרך האינטרנט, רוכשים טיסות ובגדים אונליין, ומה שעשינו פעם מול הבנקאי באשנב, עושים היום מול הכספומט. מה שנראה כמו חיסכון בזמן הוא בעצם בזבוז זמן, של ציבור שלם ש"עובד" בשביל החברות שנותנות לו שירותים. וכך, רשתות השיווק בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להציע קופות שבהן הקונים סורקים בעצמם את המוצרים ומשלמים ללא עזרת קופאי. הרשתות אינן מציעות כל הנחה, אף שהשיטה חוסכת להן כוח אדם. "זהו שינוי היסטורי בצורה שבה נוצר עושר", קובע העתידן אלווין טופלר.

מאז שנות ה-70 הוא פרסם סדרת רבי-מכר שלא יעזרו לקוראיהם להיות מיליונרים - אף שהם נמכרים קרוב לספרי "אבא עשיר, אבא עני" למיניהם - אבל כן עוזרים להבין למה מקבלים סחרחורת כשקמים בבוקר ופותחים אי-מייל לפני שהולכים לשירותים. טופלר נודע כמי שצפה רבים ממרכיבי החיים המודרניים: האצת קצב החיים, ירידת כוחה של המשפחה הגרעינית, השעתוק הגנטי, המציאות המדומה, עומס המידע, התחזקות העבודה מהבית, הדה-מסיפיקציה (ירידת קרנם של ההמונים והתחזקות הפנייה לפרט), ואפילו התקפות הטרור. זה כמה עשורים הוא טוען שהציביליזציה האנושית נכנסה לעידן חדש, עידן הידע או "הגל השלישי" - גל שמשנה את הכללים, ובדרך שובר את הכלים.

"הגל השלישי" הוא מונח שטופלר חרת על דגלו מאז תחילת הקריירה שלו, וזוהי גם כותרת ספרו מ-1980. לפי התיאוריה שלו, זהו העידן הבא אחרי העידן התעשייתי, כזה שמשנה לגמרי את צורת החיים האנושית, את התא המשפחתי, את הכלכלה, ובעצם כל תחום אפשרי בקיום האנושי. את אחד היסודות המרכזיים של העידן החדש הוא מיתג תחת הכינוי Prosumer ("הצרכן היצרן"), והוא כולל כל אדם שכותב בלוג, שמתכנת בזמנו החופשי למערכת קוד פתוח, שמתנדב בעמותה וכך הלאה - כולם צרכנים יצרנים.

על-פי התפיסה הזאת, המשקל עובר בהדרגה מעבודה המתוגמלת בכסף לפעילות צרכנית-יצרנית. הורות, התנדבות, פעילות במסגרת תחביב ושאר עניינים הממלאים את השעות שאינן עבודה, הופכים כל אחד ליצרן. טכנולוגיה שמאפשרת להפיץ ידע לרחבי תבל ללא תגמול כספי, גם היא מעבירה את העולם לעידן שבו התגמול הכספי מאבד מחשיבותו.

"הפרוסיומרים מזינים את הכלכלה ב'ארוחות חינם'", טוען טופלר בראיון המתקיים עימו בלוס אנג'לס, עם צאת ספרו "עושר מהפכני" בעברית (הוצאת "עם עובד"). "חברות וארגונים מכל הקשת הכלכלית ייתקלו יותר ויותר בצרכנים שאינם זקוקים לשירותיהם, והמייצרים בעצמם מוצרים ושירותים מחוץ למערכת המוניטרית".

"רבים עדיין רואים את המערכת הכלכלית כמערכת סגורה, אבל הגידול בהישענות על ידע ועל הפרוסיומריזם הופך את המודל הכלכלי הסגור לארכאי. יש היום קשר הדוק בין מה שאנשים עושים בלי תמורה כספית לבין מה שקורה בתוך המערכת המוניטרית, וזה רק הולך לגדול ככל שהטכנולוגיה תאפשר לאנשים ליצור יותר ויותר לעצמם. לכל זה יש השלכות קריטיות על הכלכלה העולמית ועל האנושות באופן כללי, השלכות שלא נמדדות ושבכלל לא זוכות להתייחסות".

ספרו, שאותו כתב עם אשתו היידי, טוען שיותר ויותר פעילויות כלכליות יתנהלו בתהליכים כאלה ולא יחייבו החלפת מטבע. אף שהתוצר האנושי בכל העולם נמדד בכ-50 טריליון דולר לשנה, הוא אומר, יש עוד 50 טריליון דולר שכלל אינם נספרים.

"הפרוסיומרים הם הגיבורים של הכלכלה שתפציע בעתיד", קובעים הטופלרים בספרם, וטוענים שהכסף, כפי שהוא מוכר היום, עומד לעבור שינוי דרמטי - כמו צורות תגמול שלפעמים אינן כספיות כלל: ארנקים אלקטרוניים, בארטרים וצ'יפים אלקטרוניים. הטופלרים טוענים כי כרטיסי אשראי ייעודיים יחליפו את שטרות הכסף. הם אפילו מציעים כרטיסים שיילחמו בהשמנת יתר (שיחסמו תשלום לרשתות של מזון מהיר) או כרטיסי אשראי "סביבתיים" ו"חברתיים", שימנעו תשלום לחברות עם רקורד בעייתי. "למה שלא נראה תשלום אלקטרוני בסטרימינג, פר דקת עבודה?" תוהה הזוג בספרו, "למה קיים היום רק תשלום שבועי או חודשי?"

טיפול ישן למשבר חדש

המשבר הנוכחי לא ממש הפתיע אותו. בכל ספריו האחרונים הוא טוען שנדרשת מהפכה - שינוי מהבסיס של מערכות החינוך, הבריאות והמערכות השלטוניות בעולם. "יש לנו מערכות ארכאיות שמקומן בעבר, מערכות מהעידן התעשייתי, והן יקרסו זו אחרי זו. אני חושב שהמשבר הזה יכול להיות הרסני, במיוחד אם המאמצים לעצור אותו יהיו מורכבים ממהלכים שמתאימים לחברה תעשייתית.

"צריך להבין שמה שקורה עכשיו אינו קורה בחברה התעשייתית של פעם. השאלה היא לא איך נשמור על המוסדות הקיימים, אלא איך נשנה אותם, איך נעצב אותם מחדש. בכל העבודות שלנו דיברנו על היבטים שמתעלמים מהם. הרי משבר כלכלי הוא לא רק כלכלי, יש לו גם פקטורים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. הניסיונות לטפל בבעיה הזאת הם כושלים כיום, כי הם לא מביאים בחשבון שהמשבר הזה הוא חלק מהגל השלישי. אני דורש מהפכה כי אנחנו באמצע מהפכה, ואנשים לא שמים לזה לב".

המלצות ממוקדות לפתרון המשבר לא מקבלים ממנו: "אין לי תרופת פלא לשנה הקרובה. ברור שצריך להשקיע כסף כדי לעצור את מה שקורה עכשיו, אבל מה שאנחנו באמריקה צריכים לעשות זה שינוי מהיסוד - שיתחיל במערכת החינוך ובמערכת הבריאות.

"צריך לבחון את המשבר בפרספקטיבה של משהו חדש, לא בפרספקטיבה שנשענת על העבר. אנחנו שומעים הרבה על תוכניות שעבדו במצבים דומים בעבר, אבל הן לא מביאות בחשבון שהיום יש מציאות חדשה, כמו העובדה שקצב השינויים בעולם הרבה יותר מהיר.

רבים משווים את מה שקורה היום למשבר של 1929. אתה מסכים לכך?

"זה לא אותו משבר כי זו לא אותה הכלכלה. אין הפנמה של העובדה שאנחנו בכלכלה חדשה - כלכלת הידע. וזה לא רק עכשיו, בזמן המשבר. גם בבחירות אף אחד לא דיבר על כלכלת הידע, כולם חשבו על העבר".

אז איך תיראה המהפכה?

"אנחנו נראה אלימות. לא תהיה מהפכה מרקסיסטית, אבל אנחנו נראה התפרצויות של אנשים רעבים שזקוקים לעזרה. עם זאת, סביר שלא נראה מהפכה אחת גדולה אלא הרבה קטנות. ואני לא חושב שזה יקרה בארצות הברית. אך אם ינסו לדחוף את המדינה אחורה, בחזרה לעידן התעשייתי, אז תראה מהפכה אלימה.

ומה בנוגע לקפיטליזם? אפשר כבר להספיד אותו?

"אני מאמין שאנחנו רואים את הסוף של כל הגישות המוכרות. אנחנו רואים ניסיונות להחיות את הקומוניזם ואת הקפיטליזם, ואלה רעיונות נפלאים - אם אתה חי במאה ה-19. אם ננסה לקיים את הרעיונות האלה הם יובילו רק ליותר חולי, ליותר רעב וליותר סבל בעולם. אם אנחנו רציניים בנוגע לבנייה מחדש של אמריקה במאה החדשה, אנחנו צריכים פשוט להרוס את מערכת החינוך".

איך ייראה הגל השלישי?

"בתחום הכלכלי נראה יותר ויותר טכנולוגיות שמאדירות את המשתמשים הבודדים. נוכל לייצר הרבה יותר דברים בעצמנו. יהיה הרבה פחות בזבוז של זמן, הרבה פחות בזבוז של אנרגיה, ואנשים יעבדו לפי לוחות הזמנים שלהם. נהיה יותר פרוסיומר לעצמנו, כך שכסף לא ישרת אותנו כמו בעבר, ואולי נחלוק יותר דברים. כל זה ממש לא מדע בדיוני".

בספרו טען טופלר שכל עולם התעסוקה ישתנה. שיותר אנשים יעבדו, אבל לפחות ופחות יהיה "ג'וב" כמו שמכירים היום. כל זה, הוא אומר, ישפיע בצורה דרמטית על מחלקות כוח האדם, על החקיקה, ובכלל - על שוק התעסוקה העולמי.

"אנחנו באמת רואים שינוי בפער הדורות, וזה קשור בדיוק לזה. בחברה שהייתה מבוססת על חקלאות הסב היה החזק, ולמה? כי הוא היה הוותיק מכולם. כי הוא היה עתידן. הוא ראה יותר מכולם את העבר, ובתקופה ההיא העתיד היה צפוי להיות כמו העבר. בעידן התעשייתי היה שינוי. המשפחות נפרדו ולא גרו יחד, והסבא כבר לא היה מוקד כוח, אלא האב הביא את הפרנסה ושלט. בגל השלישי זה שוב משתנה.

"מיהם האנשים שייצרו את הגל השלישי?

אנשים צעירים. והם אלה שמבינים את הגל הזה יותר מכולם. ואסור לשכוח שהטכנולוגיה מואצת כל הזמן, ומה שאתה יודע היום - מחר כבר לא רלבנטי, כך שגם לצעירים לא צפויים חיים קלים. השינוי הזה מביא שינוי חברתי גדול, ומשנה את חלוקת הכוח".

ביקורות רבות שהופנו כלפי טופלר טענו כי הוא לא בחן את הנושאים שאליהם התייחס בפריזמה רחבה מספיק ובקונטקסט היסטורי. אחרים טענו כי הוא עוסק בהכללות יתר ושטיעוניו חלשים.

לא שמעתי ממך מילה על ההיסטוריה.

"אני תמיד אומר שמי שלא מכיר את ההיסטוריה מחמיץ שעות של קריאה מהנה. אני מרבה לקרוא ספרי היסטוריה, אבל כשעשוע לשעות הפנאי. בכל פעם שאני קורא משהו, ואומר לעצמי 'וואו, זה בדיוק כמו מה שקורה עכשיו', אני תופס את עצמי מיד ומזכיר לעצמי שזה רק נראה כך, ושזה ממש לא אותו הדבר".