"אחד הסיכונים הוא שהגירעון ב-2009 ייצא מכלל שליטה ואת זה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו"- כך מזהיר יו"ר טבע לשעבר, ישראל מקוב, העומד בראש צוות המומחים שגיבש את המדיניות הכלכלית של קדימה.
מקוב מעריך כי תחזית ההכנסות לשנה הקרובה לא תתממש ובשנת 2009 יגיע הגירעון לכ-5% מהתוצר, ואף עלול להגיע ליותר מכך, לנוכח התוכניות הרבות של המדינה. "למתן את המיתון אי אפשר. צריך להביט בו בעיניים פקוחות , ובשל הגירעון הצפוי האמצעים להילחם במצב הם מוגבלים. ליצור ביקושים מקומיים זו לא תרופת פלא", הוא אומר.
לדברי מקוב, "התוכנית שלנו באה להתמודד עם הבעיה בכללותה - אי אפשר להתמודד רק בנושא אחד. מכיוון שאנחנו גם לא יודעים מה אורך המשבר צריך לקחת בחשבון תרחיש שהוא יתעצם ולכן צריך לנקוט בצעדים אחראיים".
מקוב מסביר כי מצע קדימה, על אף שהוא כולל מרכיבים ארוכי טווח, ינסה בראש ובראשונה להתמודד עם הבעיות העכשוויות. "צריך לראות איך למזער את הנזקים - לראות איך המשבר יכול לעזור לנו, לפעול בטווח הקצר והמיידי ובו בזמן להסתכל לטווח הארוך ולראות איך נצא מחוזקים".
תוצאות מיידיות
כך למשל, בדומה להבטחת הליכוד להפחית מסים, כולל גם מצע קדימה הורדה של שיעור המס האישי בהדרגה עד לשיעור של 42% והפחתה של שיעור מס החברות ל-20%. עם זאת, בניגוד ליו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, שרואה בהפחתת מסים כלי למאבק במשבר הכלכלי - בקדימה סבורים כי אין מקום לבצע הורדה של מס הכנסה בתקופה כזו.
"זה רק יכניס את ישראל לסיכון", אומר מקוב, "הורדת מסים היא נכונה - אבל לא לטיפול במשבר הנוכחי. מה יקרה אם המיתון יתגבר? נכנס לגירעון עוד יותר גדול? איך נכסה את התמיכות למובטלים? ב-2009 צריכים אמצעים שיתנו לנו מיידית תוצאות. אנחנו נמצאים בבעיה אקוטית וזה לא מה שיפתור את הבעיה ברגע זה", מבקר מקוב במרומז את תוכניתו של נתניהו.
איחוד מערכות
עוד אפשר למצוא תחת פרק צמצום נטל המס במצע קדימה גם התחייבות להמשך המגמה של הקטנת חלקו של התקציב הציבורי מתוך התוצר עד יעד של 41% וכן צמצום נטל המע"מ. "המע"מ הוא מס רגרסיבי הפוגע בעיקר בשכבות העניות, המוציאות את כל כספן על תצרוכת", נכתב במצע. באשר לחוב הלאומי הכוונה לצמצמו בהדרגתיות מ-80% ל-58% מהתמ"ג. בנוסף, לפי תוכניתו של מקוב, תונהג חובת דיווח על הכנסות על כל משק בית מכל המקורות וכן יאוחדו כל מערכות גביית המסים במקביל לאיחוד כל מקורות הסיוע והסבסוד הממשלתיים.
יו"ר טבע לשעבר מעריך כי הצמיחה בשנה הבאה תהיה "בין אפס לכלום". לדבריו, "זה מצב יותר ממינוס אחד. הייתי אומר שאם בכל התוכנית נצליח להוריד את הצמיחה לאחוז אחד ב-2009 נהיה במצב טוב מאוד. כמטרה הייתי רוצה ב-2009 לצמצם לפחות באחוז אחד".
עם זאת הוא אומר כי צריך להשתמש בכלים אחרים פרט לצמיחה: "צריך לסייע למי שנקלע למצב בלתי סביר. אנחנו צריכים להרחיב את הפעילות של הביטוח הלאומי ואת התקציבים שלו, וכן להרחיב את מס ההכנסה השלילי, בהנחה שבסיסי הנתונים של בטוח לאומי ומס הכנסה יאוחדו".
הון אנושי
על מנת פתור את בעיית האבטלה והמיתון במשק, שלדברי מקוב עוד לא הגיע לשיאו, מציע צוות הכלכלנים בראשות מקוב להשקיע בהון אנושי. "האסטרטגיה היא קודם כל לחזק את מוקדי המצוינות ולתת לחלקים השונים בכלכלה לשפר את היכולת התחרותית שלהם בטווח הקצר כדי שיוכלו לעודד צמיחה ולספק יותר מקומות עבודה באופן מיידי", הוא אומר.
"חוד החנית שלנו היא התעשייה העילית. היתרון היחסי שלנו הוא בהון האנושי, יש לנו יכולת חדשנות בלתי רגילה ואת זה אסור לנו לאבד, ולכן אנו ממליצים מאוד להגדיל את מענקי המחקר והפיתוח. אנחנו רוצים ליצור מצב שעל כל שקל שהמדינה מוציאה היא תעשה קילומטרז' הכי גדול - ולכן צריך למנף את זה". במצע קדימה הדברים מתרגמים ל הזרמת 200 מיליון שקל על ידי הממשלה לחברות סטארט אפ בשיתוף עם קרנות הון סיכון.
סיוע למפוטרי ההיי-טק
פתרון נוסף להתמודדות עם גל האבטלה הגואה הוא להפנות את מפוטרי ההיי-טק לתעשייה המסורתית תוך סבסוד ממשלתי. "יש לנו אלפים של מפוטרים בתעשיית ההיי-טק. להסב אותם להיות מורים זה נהדר, אבל מערכת החינוך לא יכולה לקלוט את כולם. אם כל מפעל מסורתי יקלוט רק שני עובדים - הממשלה תסבסד את המשכורות שלהם - ובאופן מיידי תשופר החדשנות במפעל, תשופר התפוקה שלו", הוא מסביר, "לתעשיית ההיי-טק יש קבלני משנה בחו"ל, השאלה למה אנחנו לא יכולים לעודד את התעשייה הזו, לעודד את הביקושים האלה כלפי פנים? הכל כסף קטן עם אפקט מיידי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
