תקדים בעליון: רשות מקומית לא תנכה מע"מ בגין אגרות שגבתה מקבלן על עבודות פיתוח

רשות מקומית לא תוכל לנכות את סכום המע"מ בגין אגרות והיטלים שגבתם מיזם (קבלן) בגין עבודות פיתוח שביצע עבורה. כמו כן, גם היזם לא יוכל לנכות את סכום המע"מ מהתמורה שקיבל מהרשות. כך קבע היום (ד') בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי, שביטל 4 פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, שאיפשרו ל-4 יזמים באשקלון לנכות את סכום המע"מ עבור החשבוניות.

בדרך-כלל, כאשר רשות מקומית מתקשרת עם תאגיד עירוני (או קבלן אחר) לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית, על התאגיד לשלם לרשות אגרות והיטלי פיתוח. נקבע כי במקרה כזה, היזם והרשות המקומית לא יכולים לנכות את המע"מ על העסקה, משום שהרשות הינה מלכ"ר שאיננה רשאית לנכות מע"מ ומאידך היא אינה מוציאה חשבונית עבור אגרות או היטלי פיתוח.

השופט אשר גרוניס, בהסכמת השופטים מרים נאור ואסתר חיות, ציין כי ב-4 המקרים שבהם הוא דן בוצעו עבודות הפיתוח והתשתית על-ידי תאגיד עירוני, כאשר התמורה שולמה על-ידי היזם. במקרה כזה, התאגיד העירוני (שאיננו מלכ"ר) מוציא ליזם חשבונית והיזם מנכה את המע"מ עבור העבודות האמורות.

לדברי השופט, כך באמצעות שינוי מסוים, באופן שבו בנויי העסקת ביצוע עבודות הפיתוח והתשתית, נוצר "יש מאין" אפשרות לניכוי המע"מ המשולם למבצע העבודות. ניכוי זה מתבצע על-ידי היזם ומקטין את סכום המע"מ המשולם לרשויות, ואילו הרשויות והיזמים המודעים לכך מתחלקים בחיסכון האמור בדרכים שונות. השופט ציין כי הגורם היחיד ש צפוי להיפגע מהתוצאה הינו אוצר המדינה, שממנו מנוכה המע"מ על התשומות עבור עבודות הפיתוח.

פגיעה באוצר המדינה

השופט מבקר בצורה חריפה ביותר את הרשויות הפועלות כך ואומר שהתמונה שהתגלתה בערעורים אינה מרנינה בלשון המעטה. "רשות ציבורית, במקרה זה עירייה, משתפת פעולה עם גופים פרטיים הפועלים למטרות רווח, כך שאוצר המדינה נפגע. במילים אחרות קופה ציבורית אחת, זו של רשות מקומית, נמצאת מרוויחה עקב שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים, והכל על חשבון קופה ציבורית אחרת".

השופט הקשה אם לגיטימי שגוף ציבורי, כגון רשות מקומית, יפעל כך, והאם ייתכן שפעולה כה שקופה של הרשות מתיישבת עם עקרונות חוק מע"מ. השופט החליט לחייב את 4 החברות הקשורות בערעור בשכר טרחה של 30 אלף שקל כל אחת בשתי הערכאות. (ע.א. 6014/04).