בור ללא תחתית

הטיפול הקוסמטי שהעניקו באוצר לתקציב חודש ינואר רק מחזק את התחושה שיודעים שם משהו ומה שהם יודעים, זה לא משהו טוב.

שנת 2009 נפתחה ללא מסגרת תקציב מאושרת. בימים כתיקונם נחשבת מציאות זו לדבר לא בריא, אך נסבל לתקופת מה. חוק יסוד הממשלה מאפשר לממשלה הוצאה חודשית בגובה 1/12 מהתקציב שאושר לשנה שקדמה לה - קרי תקציב 2008. בעידן משבר כלכלי עולמי, אליו נוספו מלחמה ובחירות, כל יום שבו פועלת הממשלה ללא תקציב, על בסיס תקציב 2008, מעמיק עוד יותר את הבור העצום שנפער.

הצעדים שבהם נקט האוצר לאחרונה, מעלים מספר סימני שאלה, ויותר מכך - סימני קריאה. המצב הכלכלי של מדינת ישראל הולך ומחמיר.

האומדנים הראשונים שפרסמה החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי באוצר נראים כסבירים, אלא שלא כך הדבר. אמנם בחודש ינואר היה לממשלה עודף תקציבי בסך 1.5 מיליארד שקל אולם יש לזכור מספר דברים:

1. עונתיות- ינואר מאופיין בהוצאה ממשלתית נמוכה בדרך כלל ולראיה ינואר 2008 הסתכם בעודף תקציבי של קרוב ל 5 מיליארד שקל.
   
   
2. שנית- כ-4.5 מיליארד שקל הוסטו מינואר והוכרו כהוצאה בחודש דצמבר 2008, מה שגרם לחריגה משמעותית של מחצית האחוז מיעד הגרעון לשנה זו. איזו סיבה יש לנקוט בצעד כזה חריג? כנראה שנתוני הגרעון לחדשים הקרובים אינם מבשרים טובות בלשון המעטה.
   
   
3. שלישית- מסגרת ההוצאה המתוכננת לחודש ינואר הייתה נמוכה ב 8.3 מיליארד מזו שמאפשר החוק (17.5 מיליארד לעומת 25.8 שהם נגזרת ה-1/12 מתקציב 2008).

אנחנו זקוקים נואשות לכסף

בחודשים פברואר-מרץ יידרש האוצר לתשלום חובות בהיקף 32.8 מיליארד שקל. זו אחת הסיבות לקיצוץ מסגרת ינואר. זו אולי גם הסיבה לטיפול הקוסמטי ולכך שהחשב הכללי הזדרז לצאת לחו"ל על מנת להשלים מהר ככל האפשר את גיוס הערבויות. זו גם הסיבה להצעתו של החשב הכללי מאתמול לגופים פיננסיים בעניין פקדונות במט"ח.

המדינה זקוקה נואשות לכסף וכל תחליף להנפקות והדפסות יתקבל בברכה. למרבה הצער, אין כאן אור בקצה המנהרה. נתוני הגירעון ילכו ויחמירו עם הזמן. הכנסות המדינה ממיסים הולכות ופוחתות. גביית המיסים בינואר משקפת היטב את מה שעתיד לקרות כאן, לפחות בחודשים הקרובים.

נתוני ינואר של האוצר מבטאים ירידה בשיעור 20%-15% בגביית מסים ישירים ועקיפים. ירידה דרמטית ב-45% בהכנסות משוק ההון. ירידה כמעט בכל האינדיקטורים המשקפים את מצב הפעילות במשק.

הוסיפו לכך את ההוצאה בגין המלחמה ואת ההוצאה בגין מערכת הבחירות, שלא להזכיר כמה תעלה למשלם המיסים הרכבת הקואליציה, והרי לכם בור ללא תחתית שהשלכותיו על היציבות הכלכלית של מדינת ישראל קשות ומסוכנות ביותר.

לקצץ ומיד

לנוכח המצב, על האוצר להזדרז ולצאת בהכרזה שתחייב כל ממשלה שתקום בדבר קיצוץ משמעותי בתקציב,הרבה מעבר לתכנית שהוכנה באוצר בימים אלו. תעתועי המערכת הפוליטית עלולים להביא לכך שמדינת ישראל תישאר ללא תקציב חודשים רבים. יש להכריז על קיצוץ חד גם בתקציב הנובע מנוסחת ה- 1/12.

גם השותפות הפוטנציאליות לקואליציה העתידית חייבות להבין ולהפנים את הכלל הבסיסי- אף אחת לא יכולה לתת מה שאין לה, ולמדינה אין. לא בשלב זה.

הנגיד נדם

רבים תוהים מדוע לא נשמע קולו של נגיד בנק ישראל. פישר אינו צד בפוליטיקה הישראלית ויצטרך לשתף פעולה עם כל ממשלה שתקום. אני סבור שהוא חייב להשמיע את קולו ואני מקווה שהוא עושה כן לפחות בדלתיים סגורות שכן גם החתן וגם הכלה מעריכים אותו מאד והיו רוצים להמשיך לשתף עימו פעולה במיוחד בתקופה כה קשה.

לפחות בפניהם הוא חייב להניח את הנתונים הקשים אותם נגלה כולנו בחודשים הקרובים. אולי זה מה שיוציא את העגלה מהבוץ במחיר אותו תוכל המדינה לשאת.

משחק פוקר

אזרחי ישראל צופים בימים אלו במשחק פוקר יוצא מן הכלל:

ליברמן מחזיק את הקלפים הטובים ביותר ולכן הרשה לעצמו לטוס לחו"ל. לבני תיתן לו כל מה שיחפוץ, אם רק יסכים לחבור אליה. היות וביבי יודע את זה והוא לא יכול להרשות לעצמו שהדבר יקרה, גם הוא ייתן לו הכל. אבל לביבי יש פחות מה לתת לליברמן מאשר ללבני, מכיוון שיש לו שותפים רבים אחרים שידרשו המון.

לליבני קלף חזק בדמות הידיעה שביבי מבין שממשלת ימין היא אסון למדינה הן בהיבט המדיני והן בהיבט הכלכלי והוא ינסה להימנע מכך ככל שיוכל.

לביבי קלף חזק בדמות הגוש המנצח. הוא ינסה ללכת איתו לכל מי שיקשיב ולא משנה אם קוראים לו פישר או אובמה.

אלי ישי גם הוא שחקן מרכזי בזכות כוחו האלקטורלי, אולם הוא מחזיק את הקלף החלש ביותר. הוא פתח את הקלפים והחליש מאד את כוח המיקוח שלו.

ברק לא ממש משחק בסיבוב הזה ומחכה למשחק חדש.

עוד מט"ח והרבה

ואי אפשר כמובן בלי שוק המט"ח. תרדמת בחירות מאפיינת היטב את המתרחש בשוק בימים אלו. תנועה לכל אחד מהכיוונים בצמד דולר/שקל, תהייה לטווח קצר וצר יחסית תוך המתנה להתפתחויות במישור המדיני.

מרבית הנתונים רומזים על המשך פיחות זוחל, אך בדבר אחד אני בטוח: אם בסופו של דבר נלך לממשלת ימין ללא קדימה ו/או העבודה - אני קונה עוד מט"ח, והרבה.