גם השנה: רולטת ניחושים באינטרנט על הזוכים באוסקר

בלוגים ואתרים העוסקים בנושא מושכים אליהם לא רק חובבי קולנוע אלא גם אנשי אולפנים וסוכני שחקנים ; לדברי העיתונאי טום אוניל, הסיקור האינטרנטי של המירוץ לאוסקר הפך לגורם משפיע בבחירה של חברי האקדמיה

מי ייצא כשידו מונחת על הפסלון המוזהב ומי יסיים את הערב מאוכזב? כמו בכל שנה רולטת הניחושים לקראת טקס פרסי האקדמיה האמריקנית לקולנוע, האוסקר, מתגברת ככל שקרב מועד הטקס, שיחול השנה ב-22 בפברואר.

גם מקומה של רשת האינטרנט לא נפקד מהחגיגה, ובלוגים ואתרים העוסקים בנושא מושכים אליהם לא רק את חובבי הקולנוע אלא גם את אנשי האולפנים וסוכני השחקנים.

טום אוניל, עיתונאי מלוס אנג'לס, היה אחד מהחלוצים בתחום הסיקור הזה, כאשר הקים ב-1999 את אתר האינטרנט goldderby.com, המבוסס על ספרו באותו שם "המירוץ המוזהב", בו ניתח 13 סרטים, שזכו בפרס על-פי הפרמטרים שלדעתו הביאו להם את הזכייה.

"החלטתי להקים את האתר מפני שהאינטרנט הפך להיות צומת מידע מרכזי", הוא מספר. "לא היתה לי שום כוונה כלכלית" הוא מתייחס לעובדה שב-2005 קנה העיתון "לוס אנג'לס טיימס" את האתר שהקים והטמיע אותו במהדורת הדפוס ובמהדורה המקוונת שלו, בתור מוסף שנתי היוצא לקראת האוסקר ונקרא The Envelope.

ככל שהתרחבה הנגישות לרשת האינטרנט והתפשטות הבלוגוספירה, הפך תחום סיקור זה לפופולרי יותר. "הבלוגרים עשו מה שהעיתונאים נמנעו לעשות במשך שנים", אומר אוניל. "הם התייחסו אל האוסקר כאל מירוץ לכל דבר, עם מפסידים, מנצחים וכל המשתמע מכך", הוא מסביר.

אוניל טוען כי הסיקור האינטרנטי של המירוץ לאוסקר הפך להיות גורם משפיע בבחירה של חברי האקדמיה, ומציין את המקרה בו שקל השחקן ג'ורג' קלוני להתמודד על פרס השחקן הראשי בסרט "סיריאנה" שיצא ב-2006.

"רוב הבלוגרים טענו שזה קרב אבוד ועדיף לו ללכת על מועמדות לשחקן משנה באותו הסרט, בסופו של דבר הוא עשה זאת וזכה", מספר אוניל.