הנגיד פישר: "אנחנו צריכים לשקול את עתידה של תוכנית רכישות הדולרים"

"נפספס את יעד האינפלציה בטוח, אך הדבר לא נורא", כך אמר נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, בכנס השנתי הראשון של החטיבה למידע וסטטיסטיקה בבנק ישראל. "מצבנו עדיין טוב יותר מזה של שאר המדינות המתועשות בעולם. גם עמיתיי בחו''ל מבינים שזה המצב, למרות שבהתחלה הם לא האמינו", הוסיף פישר.

בכנס ציין הנגיד כי הבנק המרכזי עומד לקראת קץ רכישות הדולרים: "אנחנו צריכים לשקול את עתידה של תוכנית רכישות הדולרים".

לדבריו, "בינואר 2010 נמשיך להיות מתחת ליעד האינפלציה (מבחינת 12 חודשים אחורה), תוך ירידה חדה מהירה מאוד מקצב שנתי של 5%, נכון לאוקטובר 2008 ל-0.4%- באוקטובר 2009. האינפלציה תהיה השנה שוב מתחת ליעד - קרי, נמוכה מדי".

פישר אמר, כי "רוב החודשים אנו מחוץ ליעד האינפלציה, אבל בממוצע אנו כן בתוכו. מה שחשוב לי, זה הציפיות לאינפלציה בעתיד - וזה מבחן ההצלחה שלנו והיבט החשוב שלנו של מדיניות של יעד אינפלציה". הנגיד ציין, כי רוב המשק צופה כי יהיה יציבות מחירים במשק בטווח הארוך - "וזה ההישג הגדול של המדיניות שלנו".

בכנס חזר פישר על ההערכה כי הגירעון יעמוד על 4% מהתקציב הממשלתי - בהנחה שהממשלה תבצע את התקציב שכבר העבירה. "אנו רואים ירידה חדה בתקבולי מס, אפילו בשיעור 5%, ונשאלת השאלה, האם הממשלה החדשה תעמוד במגבלות ההוצאה". לדבריו, על רקע גרעון של 4% וצמיחה שלילית, יחס חוב-תוצר של 82%, "וזו הסיבה שקשה מאוד בארץ לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה מעבר למייצבים האוטומטיים; אנו לא במצב של ארה''ב, שיכלה לספוג גרעון בשיעור 10%".

"בלי מגבלות תקציביות, שיעורי הריבית אצלנו יעלו לרמות שלאוצר יהיה מאוד קשה ויקר להתמודד איתה", אמר פישר. "חשוב לזכור כי הסיכוי שנוכל לנצל את כל הערבויות של ארה''ב דווקא בתקופה הנוכחית יהיה קטן יותר. אנו נצטרך לסמוך על המקצוענים באוצר - ואני סומך עליהם - ולעשות כל מאמץ, גם אנו, הכלכלנים האחראים במשק, כדי להבטיח שהמדיניות הפיסקאלית תמשיך לשמור על משמעת תקציבית כפי שהיתה מאז 2003". לדבריו, "זה לא שאני חושב שזו המדיניות הכי טובה כדי להתמודד עם המיתון, אלא שפשוט אין לנו יכולת לנהל מדיניות מרחיבה. השווקים לא יתנו לנו את האפשרות הזו".

פישר ציין את כל הכלים שהפעיל עד כה לרבות הריבית, תוכנית רכישת הדולרים, תוכנית מוניטרית ראושנה (שכללה הקטנת ספיגת הנזילות, הארכת ההלוואות המוניטריות והתוכנית לרכישת אג''ח בשוק המשני לפני יומיים). "קראתי דברים שפשוט לא נכונים ואולי אנו לא הסברנו את עצמנו", אמר. "לא הגענו עדיין לשלב שבו אנחנו לא יכולים להמשיך להוריד ריבית, אנחנו קרובים לשם; אנו לא במלכודת נזילות. מה שהתחלנו לעשות היה מכוון בגלל שהשיפוע של עקומת התשואות באג"ח היה גבוה, והריבית לטווח ארוך (ביחס לריבית הקצרה) היה גבוה מאוד בצורה יוצאת דופן".

לדבריו, הריבית לטווח הארוך היא חשובה מזו של ריבית בנק ישראל. "היא הרבה יותר משפיעה על על הלוואות הבנקים. הבנו שהורדות הריבית שלנו לא מחלחלות לריבית הבנקאית, אז רצינו להשפיע על כך. חשבנו שכדאי לנו להתחיל לפעול בשוק האג''ח. בשלב זה, לא היתה הרחבה מוניטרית, כי אנו עושים סטריליזציה, אך רק בשלב זה. יכול להיות שכשהריבית תגיע לאפס נפסיק עם הסטרליזיציה".

פישר ציין כי "ישנם שלושה דברים שמטרידים אנשים": הדפסת כספים - "אגב זה התפקיד שלנו", הגיב לביקורת, "אך בשלב זה אנו עושים סטריליזציה, לפחות בשלב זה. אולי לא נעשה סטריליזציה מלאה. זה הרחבה מוניטארית ולא פיסקאלית".

עבירה על חוק אי הדפסת כסף: "זה רחוק מהמציאות. החוק אומר שאסור לבנק המרכזי לממן את הממשלה דרך קניות האג''ח. מדיניות מוניטארית מרחיבה מוסיפה כסף למערכת. כל עוד שנעבוד בשווקים המשניים, איננו עוברים על שום חוק. זה החלטה שלנו ולא של הממשלה ובנק ישראל הוא עצמאי".

לחצים אינפלציוניים בעקבות התוכנית: "כאשר האינפלציה הצפויה להיות מתחת ליעד, זו חובה של בנק ישראל לנהל מדיניות מוניטארית אינפלציונית, כי אנו נהיה מתחת ליעד ממש בקרוב; זו הסיבה שיש יעד תחתון - כי אינפלציה שלילית איננה טובה למשק, והתפקיד שלנו היא לנסות להילחם בדפלציה, כמו שנלחמנו באינפלציה גבוהה".

ההבדל בין הקלה כמותית והגדלת האשראי: ביפן, ציין הנגיד, כשהריבית אפסית, "הם המשיכו לרכוש נכסים ולהוסיף כסף למערכת הוסיפו נזילות. זו דרך אחת לנהל מדיניות מוניטארית מרחיבה בריבית 0%. מה ש'הפד' עושה לאחרונה, זה התייחסות לכך שלא פחות חשוב הנכסים במאזן מאשר מה אתה קונה. ה'פד' מנסה להתערב בשוקים שלא פועלים כגון שוק המשכנתאות והם פועלים באופן מתוחכם יותר, ולפיכך הצליחו בסגמנטים חשובים. אני מניח שהם ימשיכו בכך".

עוד אמר פישר: "כשהמיתון הזה יעבור והכוחות הדיפלציוניים שפועלים במשק יתחילו להיחלש, האינפלציה תתחיל לחזור קרוב לטווח היעד. אנו מבינים, בבנק המרכזי, שהתפקיד העיקרי שלנו הוא לשמור על יציבות המחירים. אנו מבינים. בשלב מסויים נצטרך לעבור למדיניות מרסנת, ואנו יודעים את זה, ונהיה מוכנים לכך".